חברת החדשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החדשות 12
N12
סמל החדשות 12
אולפן החברה מאז 2017, לאחר פיצול ערוץ 2
אולפן החברה מאז 2017, לאחר פיצול ערוץ 2
נתונים כלליים
סוג מפיקת מהדורות החדשות של קשת 12 (החל מ-1 בנובמבר 2017)
בעבר:
מפיקת מהדורות החדשות של ערוץ 2 (19932017)
מפיקת מהדורות החדשות של רשת 13 (1 בנובמבר 2017 – 15 בינואר 2019)
מוטו 12 - הערוץ של החדשות
מייסדים

אילון שליו - מנכ"ל

שלום קיטל - סמנכ"ל
ציון חן - במאי ראשי
תקופת הפעילות 5 באוגוסט 1993[1] – הווה (30 שנה)
מיקום המטה קריית התקשורת נווה אילן
משרד ראשי ישראלישראל קריית התקשורת בנווה אילן
בעלות שידורי קשת
ענפי תעשייה חדשות
מוצרים עיקריים תכנים חדשותיים
יו"ר תמר האוזנר-רוה
מנכ"ל אבי וייס
עובדים כ-450
 
אתר N12

החדשות 12 (בעבר החדשות 2 ובשמה המלא חברת החדשות הישראלית בע"מ) היא חברת תקשורת ישראלית, שמפיקה את מהדורות החדשות ואת רוב תוכניות האקטואליה עבור "קשת 12", ובבעלות "קשת". מאז 2020, אתר חדשות 12 נודע גם בשם N12, כשהוא מתופעל על גבי אתר מאקו.

באנר הקידום לשידורי הרדיו האזורי של "החדשות 12", לאחר העברת האחריות להפקת המהדורה אליהם[2].

החל מ-2 באוגוסט 2020 משדרת החברה גם מבזקי חדשות בשמונה תחנות רדיו אזוריות, לאחר שנים רבות בהן שידרה "חדשות 13" את המבזקים, גם בימי "חדשות 10"[3]. החל משנת 2000 אולפני החברה ממוקמים בקריית התקשורת שבנווה אילן שבהרי ירושלים. לפני כן, מוקמו אולפני החברה באולפני הבירה שבירושלים.

במשך שנים רבות הפיקה החברה את תוכני החדשות והאקטואליה עבור "ערוץ 2" הישראלי ולכל זכייניותיו – "טלעד", "קשת" ו"רשת", ובין פיצול "ערוץ 2" למיזוג "רשת"-"עשר" עבור "רשת 13"[4][5]. מאז פיצול ערוץ 2 ב-1 בנובמבר 2017 ועד 16 בינואר 2019, חברת החדשות התקיימה בבעלות משותפת של הזכייניות, ובהתאם לכך שידרה במקביל בערוצים "קשת 12" ו"רשת 13" את: מבזקי הבוקר, "מהדורה ראשונה", "שש עם עודד בן עמי", "המהדורה המרכזית", "אולפן שישי", "סדר עולמי" ו"חדשות סוף השבוע". בתקופת שידורי החברה בשני הערוצים במקביל, חדלה החברה מלקדם את שידורי הזכייניות בערוצים החדשים שלהן. כמו כן, שלוש תוכניות בולטות של החברה לא שודרו בשני הערוצים במקביל: "לילה טוב ישראל" (אשר ירדה מהאוויר עת מיזוג "רשת"-"עשר") ו"פגוש את העיתונות" שודרו רק ב"ערוץ 13" ואילו "התוכנית הכלכלית"[6] ("תוכנית חיסכון") שודרה רק ב"ערוץ 12", זאת מאחר שהתוכנית מוגדרת כתוכנית תעודה – ואינן כלולות בתוכניות שמורשות לשידור בשני הערוצים. בנוסף, עובדי חברת החדשות לא הופיעו בתוכניות הזכייניות ובערוצים החדשים – ומגישים של מבזקי "החדשות" לא שוחחו עם מגישי התוכניות של "רשת" ו"קשת" ולא הופיעו לצידם ב"חלונות" (כפי שקרה עד אז במקרים של תוכניות בוקר ואקטואליה במסגרת שידורי "ערוץ 2")[7].

בתחילה, הפעילות המקבילה בשני הערוצים הייתה אמורה להימשך למשך שלוש שנים נוספות לאחר הפיצול – עד נובמבר 2020, כשבתום התקופה, החברה תועמד למכרז או שיתקיים תמחור בין הזכייניות. בעקבות מיזוג רשת-עשר, החברה עברה לבעלות בלעדית של "קשת" כבר בינואר 2019[4][5]. ב-16 בינואר 2019, אחרי כ-25 שנים בהן הפיקה ושידרה חברת החדשות עבור "רשת", החברה עברה לשדר באופן בלעדי ב"ערוץ 12" של "קשת", ששילמה 120 מיליון ש"ח עבור מחצית החברה, והפכה לבעלת השליטה היחידה בה[8].

היסטוריית החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת החדשות הוקמה בשנת 1993 יחד עם הקמת הערוץ השני והפכה לאחד מהסמלים המזוהים ביותר עם הערוץ. מהדורות החדשות השונות של החברה ביססו אותה כאחד המקורות העיקריים לצרכן התקשורת הישראלי בנושאי אקטואליה. במרוצת השנים הרחיבה חדשות "ערוץ 2" את פעילותה מעבר למהדורה המרכזית והעלתה תוכניות נוספות כגון: "שש עם", "אולפן שישי", "פגוש את העיתונות", "מהדורה ראשונה" ו"תוכנית חיסכון". בכל מהלך שנותיה של החברה, היא נאלצה להתמודד מול מתחרים רבים מהטלוויזיה, מהאינטרנט ומהרדיו.

1993–1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת החדשות הוקמה ב-1993 על ידי שלוש הזכייניות הראשונות של "ערוץ 2" המסחרי[9]. החברה הוקמה על מנת ליצור ולספק ל"ערוץ 2" את כל מהדורות החדשות. משדר החדשות הראשון היה בן פחות מחמש דקות, בהגשת יעקב אילון, ופתח את שידורי הערוץ, ב-4 בנובמבר 1993[10]. כתוצאה מהקמת "ערוץ 2" החליטו ב"ערוץ הראשון" להקדים את מהדורת "מבט" לשעה שמונה בערב, לחדש את אולפני רוממה, ליצור פתיחים חדשים ומוספי תרבות וספורט ולהאריך את מהדורת החדשות שלהם לכדי 50 דקות. את חברת החדשות הקים אילון שליו שמונה להיות המנכ"ל הראשון שלה.

בעת הקמת החברה עמד שלום קיטל על כך ששום עיתונאי לא יעבור לחברה מ"הערוץ הראשון" ואסף עובדים מכלי תקשורת אחרים כמו הרדיו או העיתונים. עם העיתונאים הראשונים של חברת החדשות נמנו יעקב אילון, מיקי חיימוביץ', משה נוסבאום, גיא זהר, דנה ויס, גדעון סער, רינה מצליח, אושרת קוטלר, עמנואל רוזן, יוסי עין-דור ואהרן ברנע. מהר מאוד נפרצה ההגבלה שקבע קיטל ונבחרת החדשות התחילה לכלול גם עיתונאים מ"הערוץ הראשון" (ביניהם גדי סוקניק) ועם חלוף השנים גם מ"ערוץ 10".

מהדורות החדשות של "ערוץ 2" הפכו לפופולריות קצת לאחר הקמת הערוץ. במאי 1994 כבר גברה מהדורת החדשות של "ערוץ 2" במדרוג הכולל על זו של ה"ערוץ הראשון". התחרות בין השניים בסיקור אירועים ביטחוניים כמו פיגועים גררה ביקורת ציבורית רבה כיוון שמערכות החדשות עלו מהר לשידור במתכונת גל פתוח ושידרו תמונות לא מצונזרות של חלקי גופות.

למרות התחרות העיקשת בין שני הערוצים, שיתפו שניהם פעולה בעת חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בסוף אוקטובר 1994. השידור הישיר של חתימת הסכם השלום עם ירדן שודר במשותף בשני הערוצים. שנה לאחר מכן, שיתפו שוב שני הערוצים פעולה כאשר מסע ההלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין הועבר בו זמנית בשני הערוצים.

האולפנים בין השנים 1993 - 2000 באולפני הבירה ירושלים
יורם ארבל: "שלום לכם מאולפני טלעד, בידינו הודעה"
מקום משכנה של חברת החדשות - קריית התקשורת נווה אילן, אוגוסט 2019

נקודת מפנה בהיסטוריית החברה היא סיקור רצח יצחק רבין שהתרחש ב-4 בנובמבר 1995, בדיוק שנתיים מיום תחילת שידורי הערוץ. כתב החברה דב גיל-הר היה מטרים ספורים ממקום הרצח, ומיד שלח הודעה למכשירי הזימוניות של רוני דניאל ואהרן ברנע שגם היו באותו אזור. בחברה נכנסו לעבודה על פי נוהל חירום, יורם ארבל עלה בהודעה דרמטית ראשונה על האירוע באולפני "טלעד", הוא העביר את השידור לגיא זהר באולפן החדשות שהמשיך עם עדכונים ראשונים מהשטח, גדי סוקניק הגיע לאולפן עם השערות ראשוניות, יעקב אילון הוזעק למערכת ונכנס ישירות לאולפן והחליף את זהר לאחר שזה שידר ארבעים וחמש דקות בקירוב. כתב החברה משה נוסבאום הגיע עם ההודעה הרשמית ועם שמו של המתנקש, כמה דקות לאחר שאילון נכנס לאולפן. לאחר ההודעה על מותו של רבין הועבר השידור לידי רפי רשף ששידר שידור רציף במהלך כל הלילה עד לשעות הבוקר, לאחר מכן קיבל לידיו דן שילון את השידור כשבמהלך היום החליפו מגישי החברה אחד את השני והמתכונת של הגל הפתוח נמשכה מספר ימים. לאחר הרצח חשבו ב"ערוץ 2" ובחברת החדשות שהתחרות פוגעת בשני הצדדים ולכן החליטו לנסות לאחד כוחות עם חטיבת החדשות של "הערוץ הראשון"[דרוש מקור]. נחמן שי, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, יצר קשר עם מוטי קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור, והלה השיב לו בשלילה: "כל אחד יעשה את העבודה שלו"[דרוש מקור]. ההחלטה הזו היטיבה עם החברה שכן מאז טיפסו אחוזי הצפייה בערוץ.

חודש וחצי לאחר הרצח, קנו "חדשות 2" את קטע הווידאו המתעד את מעשה הרצח מידי רוני קמפלר – צלם חובב שתיעד את הרצח. בעבור הקטע שילמה החברה סכום של מיליון ש"ח. השגת הקטע ושידורו בערוץ הייתה לראשונה יתרון לערוץ שנחשב חדש במפת העיתונות הישראלית. צופים רבים ביקשו לשדר את הקטע פעם נוספת ובחברת החדשות נענו לקריאות.

פתיח משדר בחירות 1996

בשנת 1996 נערכו בחירות בישראל. "חדשות 2" הכינה עצמה למשדר הבחירות הראשון שלה, שיתחרה במשדר המיתולוגי של "הערוץ הראשון". לכבוד הערב המיוחד, נבחרה נעימה מוזיקלית ("first report" של המלחין הבריטי בוב היטלי (אנ')) לפתיח של משדר הבחירות, שלימים הפכה למנגינה של המהדורה המרכזית של החברה שליוותה אותה בין השנים 1997 - 2003. בערב הבחירות עצמו העמידה החברה כתבים בכל מטות המפלגות, הקימה אולפן מרשים יחסית לאולפנה הרגיל, ובשעה 10 בערב בדיוק פורסמו תוצאות המדגם של החברה. למחרת בבוקר התבררה הטעות של הסוקרים בשני הערוצים כאשר שניהם טעו בתוצאות המדגם.

בשנת 1997 פרש חיים יבין מהגשת מהדורת "מבט" ב"ערוץ הראשון" ועבר ל"ערוץ 2". את תפקידו קיבלה מגישה צעירה בשם גאולה אבן. בחברת החדשות ראו בכך חצי נחמה כי אבן נחשבה חסרת ניסיון לעומת יבין. בכל אותן השנים, יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' היו אלה שהגישו את מהדורת החדשות המרכזית של החברה, כאשר לעיתים רחוקות בלבד החליפה אושרת קוטלר את חיימוביץ בהגשת המהדורה לצדו של אילון.

האולפנים החדישים של החברה, 1997

1998–2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1998 החלה מדידת המדרוג בישראל. "חדשות 2" לא נכללה בחמשת החודשים הראשונים בבדיקות אחוזי הצפייה ורק לאחר תקופה זו, ב-5 ביולי החלו משדרי החברה להיבדק על ידי הוועדה הישראלית למדרוג. עם החלת המדידה על משדרי החברה היה אפשר לראות עד כמה נתוני הצפייה במהדורות החדשות היו גבוהים. היה ניתן לראות שבימים רגילים, השיגה המהדורה המרכזית בין 30 ל-40 אחוזי צפייה. גם מהדורות נוספות של החברה היו משיגות נתונים גבוהים.

באותה השנה, בהיותה חברת חדשות פופולרית העלתה חדשות "ערוץ 2" אתר אינטרנט – דבר שנחשב אז באותה התקופה לחדשני. באתר היה ניתן להתעדכן במידע חדשותי שוטף לאורך כל שעות היום, לקבל מידע על משדרי החברה, המגישים, הכתבים והפרשנים, ליצור קשר עם מערכות התוכניות השונות ולצפות בשידורי וידאו חיים ובכתבות נבחרות מתוך משדרי החדשות השונים. האתר גם סיפק מידע על ההיסטוריה של החברה מאז הקמתה. האתר נשאר ברשת כשלוש שנים ולאחר מכן ירד.

בשנת 1999 התקיים משדר הבחירות השני של חברת החדשות, משדר שסיקר את הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. בפעם הזו הצליח המדגם של החברה שנערך על ידי מינה צמח מ"מכון דחף" לחזות את ראש הממשלה הנבחר. גם בפעם זו הוקם אולפן מיוחד לבחירות. יחוד האולפן היה במערכת התאורה המשוכללת שהוצבה בו.

בחודש אפריל של אותה השנה חזר חיים יבין ל"ערוץ הראשון" ומנכ"ל הערוץ הדיח את גאולה אבן מהגשת "מבט". הערוץ העלה מהדורת חדשות מוקדמת למבט לקראת הבחירות באותה השנה בשם "שבע וחצי" על מנת לנגוס בנתוני המדרוג של המהדורה המרכזית של חדשות "ערוץ 2". בתגובה מאוחרת העלתה החברה את המגזין "סדר עולמי" עם ערד ניר, שעסק בחדשות חוץ ושודר בשעה 19:30.

האולפנים החדשים בנווה אילן, 2000

בתחילת שנות האלפיים, כשחברת החדשות הייתה למובילה בישראל, השתנה צוות המגישים של החברה. אל החברה הצטרפו מגישים וכתבים רבים ובהם: כרמל לוצאטי שלי יחימוביץ', עודד בן-עמי (בשנת 2000), דני קושמרו, אהוד יערי (שניהם בשנת 2001), אמנון אברמוביץ', אורן וייגנפלד (שניהם בשנת 2003), לילך סונין (משנת 2004 עד שנת 2013). ועוד. נבחרת החדשות החלה לשנות את פניה מזו שהייתה מוכרת בשנות התשעים.

באותה שנה התחילה חברת החדשות לשדר מהאולפנים בקריית התקשורת נווה אילן. הגרפיקה של כל מהדורות החדשות של החברה שונתה, למעט נעימת הפתיחה של המהדורה המרכזית שנשארה דומה יחסית למנגינה הקודמת. נעימת הפתיחה של "אולפן שישי" הוחלפה במנגינה של חדשות "ערוץ 4" הבריטי שנכתבה על ידי אלאן הוקשאו, וכאשר התחיל להגיש את התוכנית דן שילון הוחלפה המנגינה בזאת שמלווה את התוכנית עד ימינו. באותה עת גם האריכו את המהדורה המרכזית מחצי שעה לכ-45 דקות, מגמה זו נמשכה עד אשר המהדורה הפכה לשעה שלמה, בשנת 2003. כתוצאה מכך מקבצי הפרסומות במהדורה המרכזית גדלו פי ארבעה: משלוש דקות פרסומות בסוף המהדורה אשר ארכה חצי שעה בשנות התשעים, לכ-12 דקות פרסומות עם הארכת המהדורה לשעה שלמה.

בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה שחייבה היערכות לשידור חדשות גם בשעות לא רגילות, בדיווחים ישירים מהשטח אחרי כל פיגוע ובחלונות זמן קצרים במיוחד. החלטת משרד התקשורת להקים ערוצי נישה ייעודיים הביאה גם למכרז להקמת ערוץ החדשות הייעודי במטרה שישדר תוכני חדשות ואקטואליה 24 שעות ביממה. המכרז לערוץ התחיל לצאת לדרך וגרם מכה קשה ל"חדשות 2" עם עזיבתו של יעקב אילון כדי להצטרף לחברה המתמודדת במכרז.

עם פרסום המכרז להקמת ערוץ החדשות בשנת 2001, פרש אילון מהגשת המהדורה ומהחברה כדי להתמודד במכרז יחד עם הקבוצה "חדשות ישראל" אשר גם הפיקה את משדרי החדשות של "ערוץ 10" בשלב מאוחר יותר. משלא הוקם הערוץ, התפרקה החברה ואילון עבר להקים את חברת החדשות העצמאית של ערוץ 10 בשנת 2003. המהדורה המרכזית של הערוץ הצעיר ששודרה עד אז בשעה 19:00 בערב הועברה לשעה 20:00 – מול המהדורה המרכזית של "ערוץ 2".

באותה תקופה החלה חברת החדשות להשתמש בטיקרים (כותרות מתחלפות בתחתית המסך). לאחר פרישתו של יעקב אילון הגישה מיקי חיימוביץ' למשך זמן קצר לבדה את המהדורה המרכזית, ואת משדר הבחירות השלישי של החברה שהיה באותה השנה (בחירות 2001) הנחתה חיימוביץ' לצדו של דן שילון, מגיש "אולפן שישי" לשעבר. גדי סוקניק, שהיה עד אז כתב פוליטי ומגיש התוכניות "חמש עם גדי סוקניק" ו"אולפן שישי", החליף את אילון והתחיל להגיש את החדשות לצדה של חיימוביץ'.

שידור המסך המפוצל, 2002

ב-2 במרץ 2002 הייתה תקרית ב"ערוץ 2" שהכתה גלים בתקשורת – המסך המפוצל. באותו היום שידרה "טלעד" משחק כדורגל מותח. כשנודע על הפיגוע בשכונת בית ישראל בירושלים, המסך פוצל לשניים: בשליש אחד שלו שודר משחק הכדורגל, ובשני השלישים הנותרים בצד שמאל נמסרו דיווחים ראשונים מזירת הפיגוע. הפסקול כלל רק את זה של הדיווחים. לאחר כעשר דקות הופסק השידור המפוצל, והמסך יוחד כולו לדיווח על הפיגוע. אירוע זה גרר טענות וביקורות ציבוריות כלפי "טלעד" וחברת החדשות. בחברת החדשות הגיבו: "מבחינתנו, העיקר שהיה אפשר לפרוץ מהר לשידור וכך עשינו".

לקראת סוף השנה הודיעה מיקי חיימוביץ' על פרישתה מהגשת המהדורה המרכזית, ומעברה ל"חדשות 10", עקב הצעת חוזה נדיב. לאחר שחיימוביץ' פרשה, יונית לוי ואושרת קוטלר היו המתמודדות העיקריות על התפקיד של המגישה לצדו של גדי סוקניק. מבין שתיהן בחר שלום קיטל ביונית לוי להגיש את המהדורה. בחירתה של לוי בת ה-25 להגשת המהדורה נחשבה בעיני רבים לעניין תמוה שכן היא הייתה צעירה יחסית לסוקניק וחסרת ניסיון. לוי הגישה את מהדורתה הראשונה ב-15 בדצמבר 2002. כשנתיים לאחר מכן, בתחילת שנת 2004, פרשה אושרת קוטלר מחברת החדשות. הפרישה הגיעה לאחר שני מקרים בהם בכתה באמצע שידור, ולאחר מספר מקרים בהם ראיונות עם פוליטיקאי הגיעו למצב של צעקות והטחת האשמות באמצע השידור.

2003–2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הפתיח המלחמתי" של חדשות 2 בעת מלחמת המפרץ השנייה, 2003

בתחילת 2003 הגיעה עת חזרתו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון לכדור הארץ. ב"חדשות 2" הכינו משדר מיוחד לליווי נחיתת מעבורת קולומביה. לאולפן זימנו את אביו של אילן רמון לרגל המעמד החגיגי של חזרת האסטרונאוט הישראלי הראשון שהיה בחלל. המעבורת התפוצצה בעת כניסתה לאטמוספירה ואביו של אילן קיבל את הידיעה בעת ששהה באולפן. ערד ניר היה הכתב היחיד מכל העולם שהעביר את המתרחש בשידור חי והוא נאלץ לבשר את הידיעה הקשה. ניר עשה זאת בעדינות רבה ומאוחר יותר, בשנת 2009, התוודה שהיה מדובר בשידורו הקשה ביותר.

בתחילת השנה הגישו גדי סוקניק ויונית לוי את מהדורת החדשות ובנוסף שידרו את משדר הבחירות הרביעי של החברה והראשון של סוקניק ולוי ביחד כמגישי "חדשות 2" (בחירות 2003). בתקופת מלחמת המפרץ השנייה החליפה החברה את האריזה הגרפית של המהדורה המרכזית בלבד. באותה התקופה שיתפה החברה פעולה עם פורטל האינטרנט "MSN". באתר היו כתבות וידאו מתוך תוכניות חברת החדשות. שירות זה ירד לאחר תקופה קצרה.

בשנת 2005 הודיע החזאי דני רופ, מסמליה הבולטים של חברת החדשות, על פרישתו ומעברו ל"ערוץ 10". בכך הושלם האיחוד של אילון-חיימוביץ'-רופ שהיו מזוהים כשלישיית מגישי החדשות המובילה עוד מתקופתם בחדשות "ערוץ 2". במקומו של דני רופ הצטרף לחברה חזאי "הערוץ הראשון", דני דויטש.

באפריל התקיים המכרז על "ערוץ 2" שבו זכו "קשת" ו"רשת". בעקבות זכייה זו הפסיקה "טלעד" לשדר בערוץ ולממן את חברת החדשות וגירעון החברה החל לגדול עד לכדי 10 מיליון שקלים.

בסוף אוגוסט, לאחר תוכנית ההתנתקות, החליפה שוב החברה את האריזה הגרפית של כל תוכניות החברה בפעם השלישית מאז שנת 2000. באותה השנה התחילו לעלות נתוני המדרוג של "ערוץ 10" על חשבון "הערוץ הראשון" שהתחיל להדרדר מאותה השנה. עם סיום המכרז הוחלט לבחור מנכ"ל חדש לחברה אך בסוף הוחלט ששלום קיטל יישאר בתפקיד.

במשדר הבחירות החמישי של החברה (בחירות 2006) החליפה החברה את אולפניה לשבוע שידורים מיוחד, רכשה מערכת גרפיקה תלת-ממדית ושיתפה פעולה עם תוכנית הסאטירה "משחק מכור" של זכיינית הערוץ "רשת". כל שבוע השידורים המיוחד מותג רבות תחת הסיסמה "ישראל בוחרת 2".

ערוץ הכנסת

באותה השנה החליטה ועדת הבחירה המיוחדת שמינה יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין לבחור בהצעתה של חברת החדשות של "ערוץ 2" להפעלת "ערוץ הכנסת". לאחר מכן, ביוני 2006, כאשר נערך המכרז החדש לערוץ, בחרה שוב ועדת המועצה לשידורי כבלים ולוויין את חברת החדשות להפעיל את "ערוץ הכנסת" החל מנובמבר 2006 לעשר השנים הבאות.

בספטמבר 2006 "חדשות 10" הצליחו לעקוף בפעם הראשונה את המהדורה המרכזית של החברה במדרוג למשך שני ערבים בעקבות רכישת הסרט "חטופים" שבו נראית חטיפת שלושת חיילי צה"ל בהר דב בשנת 2000 וקטע וידאו חדש שלא פורסם בו נראה רון ארד מדבר למצלמה בהיותו בשבי. "חדשות 10" שילמו עבור הסרט סכום המוערך בכמיליון שקלים.

גדי סוקניק נפרד מיונית לוי במהדורתו האחרונה, 2007

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני החדשות מ-2007 עד 2017

לאחר 12 שנים בתפקיד, פרש המנכ"ל שלום קיטל במאי 2007 ובמקומו מונה לממלא מקומו אבי וייס, שהיה אחד העורכים הראשיים בחברת החדשות. אחד האנשים הבולטים ביותר שהתמודדו על תפקידו של קיטל היה רפי גינת שרצה להגיש גם את המהדורה המרכזית. בין המתנגדים למינויו של גינת היו חברת דירקטוריון חברת החדשות עו"ד רחל בן ארי ויו"ר הדירקטוריון יצחק לבני, ומועצת הרשות השנייה החליטה שלא להאריך את כהונתם. פסיקת בג"ץ אישרה את החלטת מועצת הרשות השנייה. את יצחק לבני החליף ד"ר יהודה לנקרי, לשעבר חבר הכנסת ושגריר ישראל באו"ם. ב-2011 החליפה עו"ד תמי רווה את לנקרי.

ב-12 ביולי 2007 הודיע גדי סוקניק על התפטרותו לאחר יותר משש שנות הגשה של המהדורה המרכזית וב-1 באוגוסט הגיש את המהדורה האחרונה שלו, בה הכינה לוי מצגת מיוחדת, המראה את כל עבודות סוקניק בחברה. עם הודעת פרישתו עלו שמות מחליפים רבים ולמרות מספר המועמדים הרב ועל אף שכבר צולמו מהדורות חדשות ניסיוניות עם המתחרים על התפקיד, לא נבחר מחליף. בדצמבר הוחלט שיונית לוי תמשיך להגיש לבדה את המהדורה ברוב הימים בשבוע ומדי פעם יחליף אותה דני קושמרו.

תמר איש שלום, מגישת תוכנית הבוקר של "ערוץ 10", הצטרפה ל"חדשות 2" בתחילת אוקטובר 2007. היא החלה לשמש כשליחת "חדשות 2" בלונדון וסוכם שלאחר חזרתה היא תשמש כמגישה בחברה.

בהמשך החודש החליפה חברת החדשות את אולפניה לאולפנים משוכללים, גדולים ומרווחים יותר בעיצובו של אבי פחימה ובעלות של 2 מיליון שקלים. להקמת האולפנים נדרש כחודש ובאותה התקופה תוכניות החברה שודרו מאולפן זמני. כל האלמנטים של האולפן הישן הופיעו בו, אך במקום המערכת האמיתית נראתה מערכת החדשות דרך מסך ענק.

גיא סודרי, העורך של המהדורה המרכזית ב"חדשות 10", עבר בספטמבר לחברת החדשות. סודרי קיבל את תפקיד עריכת המהדורה המרכזית בחברה. הוא החליף את בועז סטמבלר ולירן דן. סטמבלר עבר לערוך את התוכנית "אולפן שישי" ולאחר זמן מה הודיע פרישתו מעריכת התוכנית. לירן דן מונה לראש פרויקט הקמת אתר האינטרנט של החברה בספטמבר 2007. בחברת החדשות הודיעו שבשלב הראשון בכוונתם לרכז את כל התכנים שלהם באתרי זכייניות "ערוץ 2" ("קשת" ו"רשת"), ולאחר מכן, בשלב השני, בכוונתם להקים אתר אינטרנט עצמאי שירכז את כל התכנים של החברה. לבסוף הוחלט להמשיך ולמקם את האתר בתוך אתרי הבית של "קשת" ו"רשת" כדי לנצל את התעבורה שכבר קיימת באתרים אלה.

בתחילת אוקטובר 2007, כחודשיים לפני החלפת ימי זכייניות "ערוץ 2", הודיע אהרן ברנע, מגיש התוכנית "אולפן שישי", על רצונו לעבור לוושינגטון ולשמש כשליח חדשות "ערוץ 2" במקום. רצונו עלה בקנה אחד עם רצונה של הזכיינית "רשת" לרענן את התוכנית לקראת מעברה לשדר באותו היום. "רשת" הציעה את תפקיד מגיש התוכנית ליאיר לפיד שנענה בחיוב. לפיד חתם על חוזה עם חברת החדשות ב-19 בנובמבר, הוא הגיש את "אולפן שישי" עד חודש ינואר 2012, אז הודיע על פרישתו מההגשה לצורך הצטרפות לפוליטיקה.

2008–2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת אפריל 2008 פורסם כי חברת החדשות חתמה על הסכם עם חברת "אל על". על פי ההסכם שנחתם, תפיק ותערוך חברת החדשות מהדורה מיוחדת בת כחצי שעה עבור נוסעי החברה. בנוסף, ב-17 באפריל החלה חברת החדשות להפיק ערוץ חדשות אשר משודר בשידור חי רק באתרי האינטרנט של הזכייניות "קשת" ו"רשת".

כשנה וחצי לאחר שאבי וייס החל לשמש כמנכ"ל זמני של חברת החדשות, בחרו בו חברי דירקטוריון החברה בתחילת מאי כמנכ"ל הקבוע. על אותו התפקיד התמודד גם ניסים משעל, אך בעקבות הפסקת התמיכה של ראשי "רשת" במשעל, נבחר וייס. וייס צפוי לשמש כמנכ"ל לתקופה של 5 שנים.

לאחר כחצי שנה בה ערך יאיר לפיד את התוכנית "אולפן שישי" (מאז הצטרפותו לחברת החדשות), באמצע יוני הוחלט כי גולן יוכפז יערוך את המהדורה. יוכפז בין היתר גם ערך את התוכנית "כלבוטק" עם רפי גינת במשך 9 שנים.

באפריל 2008 החלה החברה להפיק מבזק חדשות יומי בשעה 13:00 באתר בהגשתו של אורן וייגנפלד. בספטמבר השיקה חברת החדשות את אתר החדשות שלה באופן רשמי באתרי "קשת" ו"רשת" לצד תכנים רבים ומגוונים.

בשנת 2009 במסגרת שידורי הבחירות שיתפה חברת החדשות פעולה עם אתר שיתוף הווידאו "יוטיוב" ובו הציע לגולשים לשאול את המועמדים לראשות הממשלה שאלות שעליהן יענו במשדר מיוחד כמו שיתוף הפעולה של "CNN" עם "יוטיוב" לבחירות לנשיאות בארצות הברית. המשדר ששודר במוצאי שבת הביא למדרוג של 19%, תוצאה נאה יחסית לשעת שידור התוכנית בשעה 18:30.

במסגרת שידורי ליל בחירות 2009 שיתפה חברת החדשות של הערוץ פעולה עם תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" של זכיינית "ערוץ 2", "קשת", כאשר את המשדר עצמו הנחתה יונית לוי לבדה. משדר הבחירות המרכזי זכה למדרוג של 32.6% בזמן פרסום תוצאות המדגם של ד"ר מינה צמח מ"מכון דחף", המדרוג היה גבוה כמעט פי שלושה מזה שנרשם במדגם "ערוץ 10" ופי חמישה משל "הערוץ הראשון". אחוזי הצפייה הגבוהים היו מדהימים יותר לנוכח ההשקעה הקטנה ב"גימיקים" כמו בשנים קודמות וכמו בערוצים המתחרים, עקב המשבר הכלכלי העולמי של אותה השנה. בערב הבחירות עצמו, העביר האתר של "חדשות 2" שידור ישיר במקביל לשידור של ליל הבחירות ב"ערוץ 2". המשדר סיקר את מאחורי הקלעים של משדר הבחירות המרכזי.

בתחילת מרץ 2009 הודיע "ערוץ 9" הרוסי על סיום ההתקשרות שלו עם חברת החדשות לאחר כשש וחצי שנים בהן "חדשות 2" הפיקה עבורו את מהדורות החדשות שלו. בערוץ הרוסי תכננו להקים חברת חדשות עצמאית כדי לצמצם בעלויות של הפקת החדשות שהסתכמה בכתשעה מיליון שקלים אותן שילמה לחברת החדשות בכל שנה. הצמצום בא בעקבות המשבר הכלכלי הקשה של אותה השנה. רוב עובדי החטיבה הרוסית של חברת החדשות, 45 במספר, נמצאים עקב כך בסכנת פיטורים.

כחלק מהמצב הכלכלי הקשה, הוחלט בתחילת שנת 2009 לקצץ בתקציב החברה. בחברה נאלצו לקצץ בתוכניות החברה ואחת מהתוכניות שהייתה אמורה לרדת מהמסך הייתה "תוכנית חיסכון". בסופו של דבר נמנעה הורדתה מהמסך על ידי הבאת מקורות מימון חדשים למערכת התוכנית: נוספה "תחזית מזג אוויר עולמית" למהדורה הקצרה ועל ידי כך נוספה גם חסות לתחזית אשר הוסיפה הכנסה למערכת התוכנית. בסוף 2010, החלה יוזמת חקיקה של "חוק שידורים חדש". טיוטת הצעת החוק קבע, בין היתר, שיחול איסור על הזכייניות רשת וקשת להמשיך להחזיק ביחד בבעלות משותפת את חברת החדשות[11]. הזכייניות נאבקו נגד ההצעה, טענו שחברת החדשות תיסגר עקב חוסר כדאיות כלכלית, ש"זאת תהיה פגיעה בדמוקרטיה". ההצעה לבסוף נפלה[12].

במאי 2011 העלתה החברה את מהדורת החדשות שבועית לילדים בשם "המהדורה הצעירה" בהגשתו של גדעון אוקו אשר משלבת בתוכה את כל כתבי החברה ופרשניה יחד עם כתבים צעירים. בנובמבר 2012 הפכה המדורה גם לרצועה יומית בת 10 דקות.

בנובמבר 2012 העלתה את "מערכת בחירות", מהדורה יומית לסיקורי אירועי בחירות 2013 תוך שילוב ניתוחי עומק, מבט היסטורי וניתוח האירועים האקטואליים בהנחיית אודי סגל ודנה וייס.

בדצמבר 2012 נאלצה החברה, לראשונה במהלך שנותיה, להוריד מלוח המשדרים את התוכניות "שש עם" ו"פגוש את העיתונות" ולקצר את המהדורה המרכזית ל-45 דקות. זאת, לאור דרישה של דירקטוריון חברת החדשות לקיצוץ של 20 מיליון שקל לפחות בתקציב החברה. לאחר עשרה ימים בהם לא שודרו, שבו התוכניות למרקע והמהדורה המרכזית שבה לאורכה המקורי הודות לשינוי החקיקה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וההקלות לזכייני "ערוץ 2" שהביאו בסופו של דבר לקיצוץ של 5 מיליון בתקציב החברה.

2013–2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאיון בחדשות 2

בליל בחירות 2013 שיתפה חברת החדשות של הערוץ פעולה שוב עם תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" של "קשת", כאשר את המשדר עצמו הנחתה יונית לוי בגפה בפעם השנייה. משדר הבחירות המרכזי זכה למדרוג של 47.4% בזמן פרסום תוצאות המדגם של ד"ר מינה צמח מ"מכון דחף" ול־42.7% בממוצע למשדר ובכך הפך לנתון הצפייה הגבוה ביותר מאז החלו מדידות נתוני הרייטינג בישראל לעומת 10% ל"ערוץ 10" ו-7.4% ב"ערוץ הראשון". בדומה לבחירות 2009 העביר אתר החברה שידור במקביל לשידור של הבחירות הטלוויזיוני משדר מאחורי הקלעים של משדר הבחירות המרכזי[13].

במאי 2013 ביצעה החברה סבב הגשה כאשר דני קושמרו נבחר להגשה קבועה של "אולפן שישי", דנה וייס נבחרה להגיש את "חדשות סוף השבוע" במקומו ואילו רינה מצליח הפכה למגישת "פגוש את העיתונות"[14].

באוקטובר 2013 החלה החברה לשתף פעולה עם "ערוץ הילדים" ולהפיק את "המהדורה הצעירה" במהדורה יומית בת 20 דקות בנוסף למהדורה השבועית המשודרת בימי שישי ב"ערוץ 2"[15].

בנובמבר 2013 העלתה החברה לציון 20 שנות פעילות, סדרת פרומואים בהם מתוארים מגוון האירועים החדשותיים הגדולים ששידרה וכדומה. עוד באותו חודש, העלתה החברה את מהדורת חדשות הלילה במקום מבזק חצות שהיה משודר עד אז[16]. בעקבות יציאתה של יונית לוי לחופשת לידה, קרן מרציאנו נבחרה להחליף אותה בצורה זמנית והחלה להגיש את המהדורה המרכזית לסירוגין עם דני קושמרו[17].

אולפן מיוחד של חדשות 2 אשר הוקם בקריה בתל אביב בעת מבצע צוק איתן, 2014

במהלך מבצע "צוק איתן" (יולי 2014) ממוצע הצפייה במהדורה המרכזית עמד על כ-29.4%, חודש יולי הגבוה אי פעם וכחודש החזק ב-15 השנים האחרונות (שנת 1999 בממוצע 35.8%).

במסגרת בחירות 2015, ערכה החברה, לראשונה מזה כ-16 שנה, עימות בחירות בין ראשי המפלגות המתמודדות (פרט למועמדים הריאליים לראשות הממשלה: יו"ר "המחנה הציוני", יצחק הרצוג ויו"ר "הליכוד" וראש הממשלה, בנימין נתניהו)[18]. העימות שודר ב-26 בפברואר 2015 בהגשתה של יונית לוי וזכה לרייטינג של 30.6%.

בבחירות 2015 שידרה החברה את המשדר המרכזי מאולפן שקוף שהוצב ברחבת הכנסת, לראשונה בסיקור מערכות בחירות[19]. זאת במסגרת שבוע שידורים מיוחד. משדר הבחירות המרכזי רשם רייטינג של 37.7 אחוזי רייטינג ממוצע של 39.6%.

בשלהי 2015 המהדורה המרכזית הוסיפה את התוכן "ערך מוסף" – סיקור כלכלי נרחב.

2017–2019: פיצול "ערוץ 2" והמעבר לערוצים "קשת 12" ו"רשת 13"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יציאתה של קרן מרציאנו לחופשת לידה, דנה ויס נבחרה להצטרף לצוות ההגשה של המהדורה המרכזית לסירוגין עם יונית לוי ודני קושמרו.

לקראת פיצול "ערוץ 2" ב-1 בנובמבר, חברת החדשות מיתגה עצמה מחדש בשם "החדשות" (ללא הספרה 2) ומרבית תכניה שודרו בערוצים 12 ו-13 ("קשת" ו"רשת", בהתאמה) בפורמט שידור HD. לקראת שידורי ה-HD וכן שינוי השם, עברה החברה החל מ-25 בספטמבר 2017 לאולפן זמני הממוקם בנווה אילן. האולפן החדש הושק ב-1 בנובמבר 2017, ביחד עם המותג המחודש שיצר סטודיו אדם פיינברג[20].

עם הפיצול הוחלט שרוב משדרי החברה ישודרו בשני האפיקים החדשים, עם זאת "תוכנית חיסכון" שתחליף את שמה ל"התוכנית הכלכלית" תשודר רק ב"קשת 12" ואילו "תוכנית הלילה" (ששודרה רק בימי השידור של "רשת" מ-2016) תשדר 5 ימים בשבוע ב"רשת 13" בשם "לילה טוב ישראל"[21]. כמו כן, "פגוש את העיתונות" תמצא את עצמה במתכונת שונה בין הערוצים: האחת ב"קשת 12" הנקראת "השבוע" בימי שישי והשנייה ב"רשת 13" בימי שבת[22]. בכל הקשור למשדרים מיוחדים ופריצות לשידור בעתות חירום בערוצים 12 ו-13, הצוות שמגבש את השימוש המשותף של "קשת" ו"רשת" בחברת החדשות של "ערוץ 2" החליטה כי אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות יחליט בנושא ויידע את "שידורי קשת" ו"רשת". עם זאת, כל ערוץ ייבחר אם לפרוץ לשידור של חברת החדשות או להמשיך בתכניו.

ב-31 באוקטובר 2017, שודרה המהדורה המרכזית האחרונה של חדשות "ערוץ 2". באותו ערב הוצג בפני הצופים אולפן החדשות החדש של החברה על ידי דני קושמרו.

ב-1 בנובמבר 2017, החלו שידורי חברת החדשות בערוצים "קשת 12" ו-"רשת 13" במקביל (ברוב התוכניות) תחת שינוי השם ל"החדשות", עם אולפן חדש ואיכות שידור HD.

בערב הראשון לפיצול גרפה המהדורה המרכזית בהגשת יונית לוי 20.5% אחוזי צפייה בשני האפיקים במקביל (ב"קשת 12" – 12.2%, ב"רשת 13" – 8.3%) ונותרה התוכנית הנצפית ביותר באותו ערב[23].

ב-1 באוגוסט 2018, לאחר שהחברה הפסידה את המכרז ל"ערוץ הכנסת", עבר הערוץ לידי "חדשות עשר"[24].

2019 ואילך: מיזוג רשת-עשר, מעבר בלעדי של חברת החדשות ל"ערוץ 12"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מיזוג רשת וערוץ עשר
12 - הערוץ של החדשות
מסע הפרסום של קשת וחברת החדשות, תחת הכותרת "12 הערוץ של החדשות" מאז מיזוג רשת-עשר

עם ההחלטה על סגירת "ערוץ עשר" והתמזגותו על כל תכניו ותכני חברת החדשות שלו לערוץ "רשת 13", בערב 10 בינואר 2019, 5 ימים לפני מיזוג רשת וערוץ עשר, החלו להיות משודרים ב"ערוץ 12" של "קשת" פרומואים המציגים את הטאלנטים של הערוץ ואת מגישי החדשות – כאשר הסיסמה המלווה את הפרומואים היא "החדשות רק בערוץ 12" ו"12 – הערוץ של החדשות"[25]. כתוצאה מכך, השם השתנה ל"החדשות 12", אם כי החברה עדיין מיוצגת בשידוריה כ"החדשות".

כחלק מהקמפיין שהעלתה "קשת" על שיתוף הפעולה הבלעדי בינה לבין חברת החדשות, נמתחה ביקורת מצד "רשת", ובמיוחד על ידי מגיש תוכנית הבוקר של הערוץאברי גלעד, שהתבטא נגד ההוראה שהוכתבה למגיש המבזק, עופר חדד, לקדם את שידורי "קשת 12" על גבי הערוץ המתחרה. בשידור אמר גלעד, ”אנחנו עדיין ביחד, חברים, אתם לא יכולים להתחיל את מערכת היחסים החדשה שלכם בעודכם משדרים אצלנו”[26]. הקידום של חברת החדשות בשידורי "רשת" לא פסח גם על שידור התוכנית האחרונה של "פגוש את העיתונות" ב"ערוץ 13", כאשר המגישה רינה מצליח קידמה את שידור התוכנית ב"ערוץ 12" המתחרה ובעת דיבורה צופף המסך על מנת לקדם את שידורי "חדשות עשר" ב"ערוץ 13"[27]. אותו הדבר קרה שוב באותו היום במהלך שידור "חדשות סוף השבוע" בהגשת דנה ויס, כשאז המסך לא צופף אלא הוסתר בחלקו התחתון בערוץ "רשת 13" עם קידום ל"חדשות עשר", בעת שחברת החדשות קידמה את עצמה ב"ערוץ 12" המתחרה. גם בימים שלאחר מכן ה"קרב" על המסך נמשך, כאשר בשידורי חברת החדשות נאמר כי החברה תשדר רק ב"ערוץ 12" ובתגובה, המסך של "ערוץ 13" הוצף בבאנרים שכיסו את הכתובית ("רק בערוץ קשת 12") ובעת היציאה להפסקת פרסומות שודר "מבזק מיוחד" בהגשת תמר איש שלום באומרה: "אנחנו ניקח את זה מכאן". שידור מהדורת החדשות האחרונה של חברת החדשות ב"ערוץ 13" נקטע ושודר רק ב"ערוץ 12", כאשר אז הוצג על המסך באולפן מאחורי יונית לוי לוח השידורים החדש של חברת החדשות בערוץ, והשידור ב"ערוץ 13" הועבר לאולפני "חדשות עשר"[28]. בחצות שודר משדר חגיגי בהנחיית שיבל כרמי מנסור ועמליה דואק, אשר השיק את השידורים הבלעדיים של החברה ב"ערוץ 12".

לאחר המעבר, החלו השינויים המשמעותיים בשידורי החברה ב"ערוץ 12":

  • מבזקי הבוקר מתחילים אחרי מעבר בין חלונות השידור של אולפן "חדשות הבוקר" ואולפני החדשות, וכן מבזק השעה 7:00 הפך למהדורת בוקר קצרה בת קרוב לרבע שעה, הנקראת "מהדורת הבוקר", שמתחילה כבר ב-6:57.
  • "התוכנית הכלכלית", ששודרה בשם זה בתקופת הפיצול, חזרה לשמה המקורי "תוכנית חיסכון" עם המעבר לשידור בלעדי ב"ערוץ 12".
  • התוכנית "חמש עם רפי רשף" עברה מ"ערוץ עשר", ושובצה בשעה 17:00 במקומה של התוכנית "אנשים" שעברה לשעות הלילה.
  • עיתונאי החברה החלו להיות מעורבים יותר בתוכניות הערוץ, בניגוד לתקופת הפיצול.
  • "פגוש את העיתונות", ששודרה רק ב"ערוץ 13", עברה ל"ערוץ 12" בעקבות המיזוג.
  • התוכנית "לילה טוב ישראל", ששודרה ב"ערוץ 13", בוטלה בעקבות הדומיננטיות של התוכנית "חי בלילה" בשידורי הלילה של "ערוץ 12", ולפיכך חזר לשידור יומי מבזק חצות המסורתי של החברה.

תכנים ותוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכני הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה תוכני החברה מופצים בערוץ 12, ובעבר רוב תוכני החברה הופצו במקביל גם בערוץ 13. חברת החדשות משדרת כל יום בערוץ כשלוש שעות של מהדורות חדשות או תוכניות אקטואליה, ובסופי שבוע כשעתיים וחצי. רוב תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה. עם זאת היו כאלו שלא הצליחו, כמו "סדר עולמי" שהייתה היחידה שנעקפה על ידי רפי רשף, שאז היה המתחרה מערוץ 10. את התוכנית "סדר עולמי" החליפה "חדשות בחמש" בהגשתם של דני קושמרו ונטשה מוזגוביה, אך גם זו ירדה ו"סדר עולמי" שבה למסך. לבסוף החליפה "מהדורה ראשונה" בהגשתו של אורן וייגנפלד את "סדר עולמי" ואילו זו האחרונה עברה ליום שבת.

בנוסף, הפיקה החברה בעבר משדרי חדשות ותוכניות אקטואליה עבור זכייניות ערוץ 2 "רשת" ו"קשת". בין המשדרים שהפיקה חברת החדשות לזכיינית היו התוכניות "אחרי הכול" עם טל ברמן ל"רשת", ואת "מסע לילי" עם אהרן ברנע הפיקה החברה עבור הזכיינית "קשת". כמו כן סיפקה החברה תכנים חדשותיים לתוכניות שונות של כל זכייניות הערוץ, כגון: "יום חדש", "העולם הבוקר", "משעל חם", "עובדה" ו"השורה התחתונה".

תוכניות חברת החדשות בימי חול רגילים לפי סדר שידורן:

תוכניות חברת החדשות ביום שישי רגיל לפי סדר שידורן:

תוכניות חברת החדשות ביום שבת רגיל לפי סדר שידורן:

  • "המהדורה הצעירה" – סיכום חדשות השבוע לילדים ולנוער בהגשת גדעון אוקו בשעה 06:30. משודרת מראשון עד רביעי בערוץ "זום". בעבר שודרה ב"ערוץ הילדים", ב"לוגי" וב-"KidZ".
  • "الأسبوع" (השבוע) בשעה 08:00 – מגזין חדשות בשפה הערבית, בהגשתו של פוראת נסאר.
  • "סדר עולמי" בשעה 17:00 – מגזין חדשות החוץ שסוקר את אירועי השבוע בעולם בהגשתו של עורך חדשות החוץ ערד ניר (שודרה משנת 2001 עד שנת 2007 במסגרת יומית ומשנת 2007 משודרת במסגרת שבועית לסירוגין עם ערד ניר, עורך חדשות החוץ ועם גדעון אוקו).
  • "פגוש את העיתונות" בשעה 19:00 – תוכנית בה מתראיינים האנשים שעמדו במרכז העניינים החדשותיים במהלך השבוע האחרון בהגשתם של בן כספית ועמית סגל (משודרת משנת 1996). בין נובמבר 2017 לינואר 2019 שודרה התוכנית רק ב"רשת 13".
  • "חדשות סוף השבוע" בשעה 20:00 – מהדורת סוף השבוע של החברה שחלקה הראשון מוקדש לכותרות סוף השבוע והשני לחדשות רכות וסיפורים בהגשתה של דנה וייס.

תוכניות בולטות ששודרו בעבר:

  • "חדר החדשות" בשעה 19:15 – המהדורה המוקדמת של חברת החדשות אשר אותה הגיש דני קושמרו. מטרת המהדורה הייתה, בין היתר, להתמודד מול המתחרים "לונדון את קירשנבאום" בשנת 2005.
  • "חדשות בחמש" בשעה 16:55 – מגזין חדשות אשר עסק בענייני השעה והיום. את התוכנית הגישו דני קושמרו ונטשה מוזגוביה. התוכנית ירדה לאחר ביקורות ומדרוג נמוך. (שודרה בשנת 2006 במשך כחמישה חודשים).
  • חדשות הבוקר בשעה 06:45 – בזמן תוכנית ההתנתקות (2005) ומלחמת לבנון השנייה (2006) ויתרו זכייניות "ערוץ 2" על תוכניות הבוקר שלהן ובמקומן שודרה תוכנית של חברת החדשות. את תוכנית הבוקר הגישו דני קושמרו, דנה ויס, אהרן ברנע וקרן מרציאנו.
  • "תוכנית חיסכון – סיכום שבועי" בימי שישי בשעה 18:30 – מהדורה כלכלית בת כארבעים דקות בהגשתה של הכתבת הכלכלית, קרן מרציאנו. המהדורה סיכמה את כל תוכניות "תוכנית חיסכון" בשבוע החולף (שודרה משנת 2009 עד שנת 2010).
  • "השבוע שהיה" בימי שבת בשעה 17:00 – סיכום אירועי חדשות השבוע בעזרת כתבות וראיונות נבחרים מתוכניות החברה בשבוע החולף בהגשתה של לילך סונין (שודרה משנת 2006 עד שנת 2010).
  • "לילה טוב ישראל" בשעה 23:15 ברביעי וחמישי – מהדורה לילית של החדשות – מגישים מתחלפים (שודרה מנובמבר 2013). נקראה בעבר "חדשות הלילה" וכן "תוכנית הלילה". החל מנובמבר 2017 שודרה התוכנית רק ב"רשת 13", וירדה מהאוויר עת מיזוג רשת וערוץ עשר.
  • "שלוש" בשעה 15:00 – עם עופר חדד ומגישים מתחלפים. המהדורה שודרה מתחילת התפרצות מגפת הקורונה בישראל ב-2020, ושודרה עד אוקטובר 2023, כאשר "המהדורה המוקדמת" תפסה את משבצות השידור שלה ושל "מהדורה ראשונה".
  • "מהדורה ראשונה" - עם אורן וייגנפלד ומגישים מתחלפים לסירוגין - מהדורת סיכום אירועי היום, ששודרה מנובמבר 2007 עד אוקטובר 2023. שודרה מ-2019 עד ירידתה מהאוויר בין 16:00 ל-17:00. "המהדורה המוקדמת" תפסה את משבצות השידור שלה ושל "שלוש".

תוכני האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותה חברת חדשות מרכזית בישראל, כמעט לכל אורך השנים לא היה לחברה אתר אינטרנט רשמי. ברוב המקרים שיתפה החברה פעולה עם אתרים שונים ברשת.

במהלך 2008 הקימה החברה את דסק האינטרנט שלה ובאוגוסט 2008 העלתה החברה את אתר האינטרנט שלה באתרי "Mako" ו"רשת" המשלב את התוכן הטלוויזיוני ותכנים ייחודיים כמו "וידאופדיה" – אנציקלופדיית וידאו המשלבת תכנים של החברה מאז הוקמה, "מאחורי הקלעים", "אכן תמונות קשות", "כותרות העבר" ועוד.

במרץ 2010 השיקה החברה את "ערוץ החדשות" באינטרנט כולל אולפן שהוקם במיוחד עבור כך.

ערוץ החדשות משדר בימי חול בשידור ישיר החל מהשעה 9 בבוקר ל-11 בלילה וכולל רצועת אולפן פתוח, מבזקים, תוכניות החברה בהן "שלוש", "מהדורה ראשונה", "שש עם", "חמש עם רפי רשף", "תוכנית חיסכון", ו"מהדורת החדשות המרכזית ".

החל ממיזוג "רשת"-"עשר" ועד פברואר 2020, אתר חברת החדשות הקבוע היה חלק מאתר "mako" של שידורי "קשת".

בפברואר 2020 הקימה חברת החדשות, ביחד עם "קשת", אתר חדשות בשם "N12", במטרה להוות זרוע דיגיטלית ל"חדשות 12" שתספק דיווחים חדשותיים על פני כל היום, ולהתחרות מול האתר "ynet" של "ידיעות אחרונות", שנחשב לאתר החדשות הגדול בישראל[29].

תוכני הסלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה סיפקה משנת 2001 ועד שנת 2014 את השירות הסלולרי "כוכבית 22" (22*), שבאמצעות שיחת קול או בשיחת וידאו למכשירים תומכי דור שלוש, ניתן היה להאזין או לצפות בתכניה השונים של חברת החדשות בטלפון הסלולרי. בנוסף הפעילה החברה שירות עדכוני חדשות על ידי מסרונים (SMS) אשר נשלחו בעת אירועים מיוחדים ועדכנו על הכותרות החדשותיות בכל יום.

בנובמבר 2009 השיקה החברה את הישומון שלה עבור מכשירי האייפון ובהמשך למכשירי האנדרואיד. בשנת 2012 זכתה כישומון הסלולר הטוב בתחרות MOBI בנימוק: "באפליקציה ישנה יכולת שיתוף תכנים וצפייה, הכוללת עמידה בעומסים, לצד החשיבות והיכולת לדווח ולשתף מכל מקום ובכל זמן – ובפרט בזמן אמת". בשנים הראשונות, אתרי האינטרנט של "חדשות 2" מותגו כ"החדשות 2 באינטרנט", ולאחר מכן, ב-2014, שונה המיתוג ל-"החדשות 2 Online".

מאז פיצול "ערוץ 2" ב-1 בנובמבר 2017, מותג מחדש שירות האינטרנט של חברת החדשות כ"החדשות Online".

בחודש יולי 2019, כחצי שנה לאחר המיזוג של "רשת" ו"ערוץ עשר" והרכישה הבלעדית של "קשת" את חברת החדשות, שהפכה ל"החדשות 12", הישומון של "החדשות" עודכן מחדש ונקרא מאז "החדשות 12", כשסמל הישומון כולל גם את סמלילו של "ערוץ 12". בישומון החדש ניתן לנווט בין כתבות לפי נושאים וגם בחיפוש ידני במקלדת שעל המסך. בין הנושאים ניתן למצוא גם נושאים שמופיעים גם מחוץ לנושאי "החדשות", כמו NEXTER של "Mako" ומדור "ערוץ הספורט" שמופיע באותו אתר. בפברואר 2020 הישומון שינה שמו ל-"N12", כחלק מהשקת האתר החדש של "חדשות 12"[29].

תוכני הרדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד למיזוג רשת וערוץ עשר שודרה בגלי צה"ל מדי יום חצי השעה הראשונה של המהדורה המרכזית ובאירועים מיוחדים, כולה. בעבר סיפקה החברה מבזקי חדשות רדיופוניות בכל שעה עגולה עבור "רדיו 99". החל מאוגוסט 2020, הוחלט על שיתוף פעולה מחודש ושידור המהדורה בשמונה תחנות רדיו אזוריות, והן: "רדיו 103FM", "אקו 99FM", "רדיו צפון 104.5FM", "התחנה" (101.5FM), "רדיוס 100FM", "רדיו לב המדינה", "רדיו קול רגע" ו"רדיו קול הים האדום"[30][3].

האולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני הבירה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הסגור (4 בנובמבר 199314 ביוני 1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 1993 נחשף האולפן הראשון של חדשות "ערוץ 2". האולפן היה סגור וריק (מכאן כינויו), והשדרים הגישו כאשר מאחוריהם פסים כחולים או מפת עולם בצבע כחול. באותה תקופה, צבע הדגל של חברת החדשות היה כחול.

האולפן החדיש (15 ביוני 19973 ביוני 2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן החדיש נחשף בשנת 1997. האולפן היה בצבע כחול, ובמרכזו שולחן צפוף, שלעיתים גרם לצפיפות בין אילון וחיימוביץ' בפרט. האולפן נחשב להישג באותה תקופה מבחינת החברה, שכן מבנהו היה מרווח מאוד. עם חנוכת האולפן נחשף הלוגו החדש "החדשות 2".

אולפן המילניום (31 בדצמבר 19992 בינואר 2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בדצמבר 1999 נחשף אולפן המילניום, שנועד לשמש רק בערב הכניסה לשנת 2000. קירות האולפן היו מסך כחול, אשר עליו הוקרן אולפן וירטואלי. האולפן היה צפוף אבל מרשים, שכן נוצרה הרגשה שהמסכים מעבירים את האנימציות לידיהם של חיימוביץ' ואיילון. האולפן נבנה בהשקעה של יותר ממיליון שקל חדש. האולפן פורק ב-2 בינואר.

קריית התקשורת נווה אילן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן השלישי (4 ביוני 200010 באוקטובר 2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן השלישי של חברת החדשות נחשף ב-4 ביוני 2000 ופורק ב-10 באוקטובר 2007. לאורך השנים עבר כמה שינויים במראהו (כמו הגדלת השולחן, הוספת מסכים ועוד).

4 ביוני 2000 – 19 במרץ 2003
האולפן נחשף ב-4 ביוני בערך. בתקופתו הראשונה היה מואר בצורה שגרמה לקירותיו להיראות כחלחלים. האולפן היה מצויד במאות טלוויזיות, ומסך עומד ליד מדרגות המערכת. באולפן היה גם כן שולחן צפוף עם גלובוס ענקי. מעל השדרים היה רולר, בו הוצגו בצבעים אדום וירוק הכותרות ושם החברה.
20 במרץ 2003 – 27 באוגוסט 2005
לאחר חניכת האריזה החדשה, המסך העומד הורד, והשולחן הצפוף הוחלף בשולחן מרווח וגדול. כמו כן הוצבה טלוויזיית פלזמה בצדו השמאלי של האולפן. התאורה באולפן השתנתה, וקירותיו של האולפן הפכו ללבנים. הרולר, המשיך לדווח בכתום.
28 באוגוסט 2005 – 10 בנובמבר 2007
בשנת 2005, עת שדרוג האריזה הגרפית שודרג גם מראה האולפן. נוספה טלוויזיית פלזמה בצד הימני שהסתירה את "ג'ונגל" המערכת האפל, וכמו כן בצדו הימני של האולפן נוסף מסך ענק מ-9 טלוויזיות פלזמה. בטלוויזיות נראה לראשונה לוגו מסתובב של "החדשות 2". התאורה השתנתה מחדש, והקירות נראו כחולים כהים. האולפן פורק ב-10 באוקטובר 2007.

האולפן הדינמי (11 בנובמבר 200725 בספטמבר 2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הדינמי

לאחר כחודש שבו מערכת החדשות הוחלפה במסך ענק עם רזולוציה נמוכה, ב-11 בנובמבר נחשף האולפן החדיש של החדשות. באולפן ישנה תאורה דינמית, מסך ענק מ-12 מסכי פלזמה 36 אינץ', כ-25 טלוויזיות רקע, ושולחן ענק הניתן להזזה. באולפן ישנם 2 חלקים: האחורי והקדמי. כמו כן, באותה שנה נחשף הלוגו החדש של "החדשות 2", שהיה, לראשונה בתולדות החברה, עם אותיות מעוגלות. האולפן נבנה בהשקעה של 2 מיליון ש"ח. בשנת 2013 בצד השמאלי הוצב מסך רחב יותר שמורכב משלוש פלזמות במקום אחת. עד אז, רק במשדרים מיוחדים חיברו את מסכי הפלזמות. ב-25 בספטמבר 2017 פורק האולפן והייתה צפויה מתיחת פנים לתפאורה.

האולפן הזמני (26 בספטמבר 201731 באוקטובר 2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור פירוק האולפן הדינמי, נאלצו בחברה להרכיב את אותה התפאורה באולפן אחר באותו מתחם. בין האולפן הקודם לבין הדסק חצץ חלון זכוכית, אך באולפן הזמני בוצעה הקרנה גרפית על מסכי טלוויזיה המדמה את פעילות הדסק.

האולפן החדש (1 בנובמבר 2017 – הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי האולפן החדש דומים לצבעים של האולפן הקודם, אך ללבן והאדום נוסף צבע כחול שמהווה את הרקע ללוגו. האולפן החדש מחליף את העיצוב העגול של האולפן עצמו עם עיצוב מלבני, כמו גם האריזה הגרפית שזנחה את העיצוב המעוגל לטובת מלבני ואימצה את הגופן "יונית". האולפן החדש גדול יותר ו"ארוך", המסך הענק הוגדל ונהיה שטוח ונייד. כלומר, ניתן להורידו מטה כך שיסתיר את דסק החדשות מאחוריו, או להרימו מעלה וכך דסק החדשות גלוי לעין. עיצוב השולחן דומה, וכך גם מקומו באולפן, אך כעת מתווספים אליו "ריבועים" עם מסכים אינטראקטיביים המהווים פאנלים לאורחים. בנוסף, קיימת גם מערכת למציאות רבודה בה נעשה שימוש כבר במהדורה הראשונה באולפן החדש בעת הצגה סקר מנדטים. המסך הגדול הוא גם מסך מגע, כמו ברשת "CNN". מנגינת "החדשות" היא ביצוע מחודש לפתיח של 2007, בעל טון גבוה יותר ושינויים קלים[31][32].

אולפני הבירה תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת החדשות החזיקה גם במערכת ואולפן שהיו הממוקמים בבית JCS, בשדרות ההשכלה בתל אביב. לאורך השנים חזות האולפן השתנתה. עד לשנת 2007, האולפן היה אפל יחסית, וכלל רולר ומספר שעונים עם מסכי טלוויזיה מאחורי הזכוכית באולפן בו ישבו המרואיינים או הכתבים, כשברולר הופיעו קוביות המציגות את הלוגו של "ערוץ 2". עם חניכת המראה המחודש ב-2007, השתנה מראה האולפן באופן משמעותי והואר יותר, והקירות נצבעו באדום. כמו כן נוספו מסכי פלזמות בזכוכית מאחורי המגישים (בחדר המערכת) עם לוגו התוכנית המשודרת. בשנת 2018, מספר חודשים לאחר חידוש האולפן בנווה אילן לרגל הפיצול, חודש המראה של האולפן בתל אביב כך שהוא דומה במידה רבה לאולפן הראשי, מסכי הפלזמה האופקיים הפכו לאנכיים, נוסף רקע של עיר ותחבורה (כמו באולפן בנווה אילן) והצבעים האדומים הוחלפו בצבע לבן. בכל השנים מבנה האולפן היה אחיד: מקדימה האולפן עצמו בו יושבים המרואיינים, מאחוריהם חלון זכוכית גדול ומאחורי חלון הזכוכית – חברי המערכת.

טענות לסיקור מוטה ולניגוד עניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות מצד הימין הפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות מצד השמאל הפוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אנשי תקשורת המזוהים עם השמאל בישראל, נמתחה ביקורת על חדשות 12 נמתחה בטענה שמתוך רצון לשמור על שיעורי הצפייה, היא מזמינה לאולפנים דמויות קיצוניות מן הימין. כך, בסיוע חיקוי ב"ארץ נהדרת", היא מאדירה אותן והופכת אותן לחלק מהזרם המרכזי בחברה. פועל יוצא מזה, לדברי המבקרים, הוא פגיעה בדמוקרטיה.[33]

טענות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020, בעוד אחד מבעלי החברה, הטייקון יצחק תשובה, בעיצומה של קריסה כלכלית שתשפיע על חסכונות הציבור הרחב שמושקע בחברות שבשליטתו – קבוצת דלק – נטען כי הנושא הוזכר בערוץ פעם אחת בלבד ובחטף. באותו הזמן הוזכר הנושא בערוץ המתחרה לפחות 18 פעמים[34].

ב־2022 התפרסמה עבודה אקדמאית של שגיא ירוסלב, שהראה כי הערוץ סיקר באופן מוטה את בעלי השליטה בו. העבודה עקבה אחר סיקורם לאורך 2021 והשוותה אותו לסיקור בערוצים 11 ו-13. על פי העבודה, בערוץ 12 היה קשר מובהק בין הבעלות לסיקור[35].

כמו כן נאמר, גם כן ב־2022, כי עם עליית כוחה של "קשת" הפכה חדשות 12 ל"זרוע החדשותית של גוף התקשורת החזק והמצליח במדינה", וכי "כרגע אין גופי תקשורת שמוטת ההשפעה שלהם רחבה כמו זו" שלה[36]. הטענות שנשמעו בהקשר זה הן שחדשות 12 נוהגת בנקמנות בידיעה שלנקמה מצידה יש כוח מיוחד; שהיא הודפת בעקשנות ביקורת ודרישות לשקיפות; שהיא מארחת יועצי תקשורת בעלי אינטרסים כפרשנים לגיטימיים; ושרון ירון, לשעבר העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", נבחר לערוך את "אולפן שישי" בין היתר בגלל יכולתו להבין מבין השורות כיצד לרצות את הממונים עליו.[36]

בעלי תפקידים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים ופרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי ששמו מופיע ראשון הוא ראש הדסק או עורך התחום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חברת החדשות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי "רשות התאגידים Online - מידע ושירותים מקוונים"
  2. ^ N12, ‏מהבוקר: חדשות 12 גם ברדיו - בכל שעה עגולה, באתר ‏מאקו‏, 2 באוגוסט 2020
  3. ^ 1 2 מערכת N12, ‏מהבוקר: חדשות 12 גם ברדיו – בכל שעה עגולה, באתר ‏מאקו‏, 2 באוגוסט 2020
  4. ^ 1 2 מיכל תוסייה כהן, חברת החדשות של ערוץ 2 תמשיך במתכונת הבעלות המשותפת, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2010
  5. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נתי טוקר, בדרך לפיצול ערוץ 2 בחברות החדשות מודים: "אנחנו בפאניקה", באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2017
  6. ^ ”#תוכניתחיסכון של @Channel2News משנה שמה ל'תכנית הכלכלית' ותשודר כזכור רק ב@KesheTV עם הפיצול ב-1 בנובמבר. גם 'חדשות 2' משנה שמה ל'החדשות'”, ציוץ של אייס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 באוקטובר 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, עיתונאי חדשות 2 לא יופיעו יותר בתוכניות קשת ורשת, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2017
  8. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏נחתם ההסכם למכירת חלקה של רשת בחברת החדשות, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2018
  9. ^ הגר רם, השלב הבא – הקמת חברת החדשות, חדשות, 27 במאי 1993
  10. ^ חדשות 2, ‏צפו: כך נראתה המהדורה המרכזית הראשונה של חדשות 2, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2013
  11. ^ אופיר בר-זהר, פירוק השותפות בחברת החדשות - טוב לדמוקרטיה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2010
  12. ^ יוסי דהאן, חרדת דמוקרטיה בערוץ 2, באתר "העוקץ", 19 בנובמבר 2010
  13. ^ בערב הבחירות: יונית לוי בשיתוף פעולה עם ארץ נהדרת, באתר ‏מאקו‏, 15 בינואר 2013
  14. ^ לי-אור אברבך, ‏סבב בחדשות 2: דנה ויס למוצ"ש, רינה מצליח ל"פגוש", באתר גלובס, 14 במאי 2013
  15. ^ דוד אברהם, נווה אילן ג'וניור היי באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2013
  16. ^ שש עם עודד בן-עמי, ‏תכנית חדשה: "החדשות הלילה", באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2013
  17. ^ לי-אור אברבך, ‏קרן מרציאנו תשתלב בהגשת מהדורת חדשות 2, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2013
  18. ^ בחמישי: עימות בחירות טלווזיוני - ללא נתניהו והרצוג, באתר וואלה!‏, 24 בפברואר 2015
  19. ^ דוד אברהם‏, שקוף שזה בחירות: חברות החדשות נערכות למשדר המרכזי, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2015
  20. ^ החדשות 2 באתר ST/AF
  21. ^ נועה פרייס‏, מפוצלים: "תכנית חיסכון" תשודר בקשת; "תכנית הלילה" ברשת, באתר וואלה!‏, 24 בספטמבר 2017
  22. ^ יונתן כיתאין, ‏איפה תשודר "פגוש את העיתונות" אחרי פיצול ערוץ 2?, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2017
  23. ^ איתי שטרן, לאחר הפיצול: חברת החדשות של ערוצים 12 ו–13 בראש טבלת הרייטינג, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
  24. ^ יונתן כיתאין, ‏סוף לסאגת מכרז ערוץ הכנסת: RGE תפעיל את הערוץ, באתר גלובס, 19 ביולי 2018
  25. ^ Eran Swissa באתר טוויטר, 10 בינואר 2019
  26. ^ "אתם לא יכולים להתחיל את מערכת היחסים שלכם בעודכם משדרים אצלנו. זה לא אתי וזה לא יפה"- אברי גלעד יוצא בשידור (ובצדק) נגד הדיווחים של @NewsChannelIL שמקדמים את שידוריהם החל מיום רביעי בקשת, ערן סוויסה בטוויטר, 12 בינואר 2019
  27. ^ דבר אחד יש לומר היום: מסכנים צופי הטלוויזיה בישראל. שימו לב מה קורה למסך בזמן פגוש את העיתונות., רן בוקר בטוויטר, 12 בינואר 2019
  28. ^ כך זה נגמר ומתחיל: צפו בפתיחת שידורי ערוץ 13 (עשר-רשת) הממוזג, באתר וואלה!‏, 16 בינואר 2019
  29. ^ 1 2 ענת ביין-לובוביץ', ‏ראש בראש עם ynet: חדשות 12 משיקה אתר חדש – N12, באתר גלובס, 16 בינואר 2020
  30. ^ שרון טל, מכה לחדשות 13: ההתקשרות עם תחנות הרדיו האזורי תעבור לחדשות 12, באתר אייס, 8 ביוני 2020
  31. ^ חדשות 2, במילה אחת: ואו! ב-15 מילים: חכו ל-1 בנובמבר כי האולפן החדש והנוצץ שלנו הולך להושיב אתכם כל ערב מול המהדורה. צפו בעבודות שהתקיימו בנווה אילןpic.twitter.com/P10QMthgxC, באתר @Channel2News, ‏28 באוקטובר 2017
  32. ^ דני קושמרו, ‏צפו: הצצה לאולפן החדש שלנו, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2017
  33. ^ הראל פרימק, המנרמלים, באתר העין השביעית, 10 בנובמבר 2023
  34. ^ אורן פרסיקו, סיקור של עשר שניות לחוב של 20 מיליארד, באתר העין השביעית, 27 באפריל 2020
  35. ^ אורן פרסיקו, בדיקה: בחדשות 12 מסקרים באופן מוטה את בעלי השליטה, באתר העין השביעית, 27 ביולי 2022
  36. ^ 1 2 נעמי נידם, "אפשר לזהות בחדשות 12 תופעות שפעם ראינו ב'ידיעות אחרונות'", באתר העין השביעית, 16 באפריל 2022