עלי כרימי

עלי כרימי
	עלי כרימי בסמנאן
מידע אישי
לידה	8 בנובמבר 1978 (בן 46); שאח'ריאר שבאיראן
שם מלא	מוחמד עלי כרימי פשאקי
גובה	1.83
עמדה	קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מוחמד עלי כרימי פשאקי (בפרסית: ‏محمد علی کریمی^ⓘ‏^Ⓘ‏; נולד ב-8 בנובמבר 1978 בשאח'ריאר) הוא כדורגלן עבר איראני ששיחק בעמדת הקשר.

קריירה

כרימי החל את דרכו במועדון הכדורגל פתח טהראן (אנ'). בגיל 20 עבר לקבוצת פרספוליס, עמה זכה פעמיים באליפות המדינה, ופעמיים במקום השלישי באליפות אסיה לקבוצות. במקביל, הצטרף ב-1998 לסגל נבחרת איראן בכדורגל. ביצועיו במסגרת הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2002 הביאו להתעניינות מצד קבוצות שונות מחוץ לאיראן, בהן קבוצות אירופאיות כאתלטיקו מדריד. כרימי העדיף להישאר קרוב לאיראן, וב-2001 הצטרף לקבוצת אל-אהלי מדובאי, בשורותיה שיחק במשך ארבע עונות. בשנת 2004 הוענק לו תואר כדורגלן השנה באסיה.

בסופו של דבר הגיע כרימי גם לאירופה, כשהצטרף ב-2005 לשורותיה של באיירן מינכן מהבונדסליגה הגרמנית. כרימי הרשים כשהבקיע שער כבר במשחקו הראשון במדי הקבוצה, נגד באייר לברקוזן, וכן במשחקו הראשון בליגת האלופות, נגד ראפיד וינה. הוא המשיך להצטיין במדי הקבוצה, אך בשל פציעה שסבל ממנה במחצית 2006 נאלץ להיעדר במשך שישה שבועות מהמגרשים, ואף החמיץ את מונדיאל 2006 בו השתתפה נבחרת איראן. עזיבתו של מיכאל באלאק בראשית עונת 2006/07 יצרה עבור כרימי הזדמנות לחזק את מעמדו בקבוצה, אך הוא לא הצליח לחזור לכושרו לאחר הפציעה. מעמדו בקבוצה נחלש בהדרגה, במיוחד לאחר פיטורי המאמן פליקס מגאת ומינויו של אוטמאר היצפלד. בסיום העונה עזב כרימי את באיירן.

לאחר שקיבל הצעות ממספר קבוצות באירופה ובמפרץ הפרסי, הצטרף כרימי ב-2007 לקבוצה הקטרית מועדון ספורט קטאר. כעבור עונה אחת בקבוצה זו שב לפרספוליס, ובשנת 2010 הצטרף לסטיל אזין. באוגוסט אותה שנה השעתה אותו הקבוצה וקנסה אותו ב-40 אלף דולר, מאחר שלא הקפיד לצום בחודש הרמדאן^[1].

נבחרת איראן

משחק הבכורה של כרימי בנבחרת איראן היה באוקטובר 1998, במשחק נגד נבחרת כווית. באותה שנה זכה עם הנבחרת במקום הראשון במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק. במשחקי גביע אסיה בכדורגל שנערכו ב-2004, בהם סיימה איראן במקום השלישי, הבקיע לזכותה כרימי חמישה שערים, והוא סיים כמלך השערים של הטורניר ביחד עם הבחרייני עלא חובייל. נכון לשנת 2010, שיחק כרימי 112 משחקים במדי נבחרת איראן (שני בכל הזמנים), והבקיע לזכותה 36 שערים (שלישי בכל הזמנים).

בשנת 2008 הושעה כרימי מהנבחרת, לאחר שמתח ביקורת על פדרציית הכדורגל האיראנית, אך הוא הושב אליה בהתערבותם של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד ושל נכדו של רוחאללה ח'ומייני, חסן. באוקטובר אותה שנה הודיע בעצמו על פרישתו מהנבחרת, אך הוא שב אליה בסופו של דבר בפברואר 2009. ביוני 2009 שוב נדרש לפרוש מהנבחרת, לאחר שבמשחק נגד נבחרת קוריאה הדרומית במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010 ענד צמיד ירוק, כאות הזדהות עם המחאה העממית נגד תוצאות הבחירות באיראן. יחד עם כרימי הורחקו מהנבחרת שלושה כדורגלנים נוספים שביצעו אקט דומה, מהדי מהדווי-כיא, חוסיין קעבי ווחיד האשמיאן. לאחר הבהרות שביקשה פיפ"א, הודיעה התאחדות הכדורגל האיראנית כי לא ננקטו כל צעדים משמעתיים נגד אף אחד מהשחקנים. במרץ 2010 שב לשחק במדי הנבחרת, במשחק נגד תאילנד במסגרת מוקדמות גביע אסיה בכדורגל 2011.

מחוץ לכדורגל

בספטמבר 2022 פרסם ציוף בדף הטוויטר שלו בו הוא קורא להפיכה על רקע המחאה נגד השלטון. השלטונות באיראן בתגובה החרימו את ביתו^[2].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עלי כרימי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של עלי כרימי (בפרסית)

עלי כרימי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עלי כרימי, באתר Transfermarkt
עלי כרימי, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
עלי כרימי, באתר Soccerway
עלי כרימי, באתר WorldFootball.net
עלי כרימי, באתר National Football Teams
עלי כרימי, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים

^ דודי כהן, איראן: הכדורגלן שאכל ברמדאן ישלם מחיר כבד, באתר ynet, 26 באוגוסט 2010
^ ynet ספורט, אחרי שקרא להפיכה באיראן: ביתו של "מראדונה האסייתי" הוחרם, באתר ynet, 27 בספטמבר 2022

נבחרת איראן – מונדיאל 2006
1 מירזפור • 2 מהדווי-כיא • 3 בקטיאריזדה • 4 גולמוהאמדי • 5 רזאי • 6 נקונם • 7 זנדי • 8 כרימי • 9 האשמיאן • 10 דאי • 11 קטיבי • 12 רודבריאן • 13 קאבי • 14 טיימוריאן • 15 בורהאני • 16 אנאיאטי • 17 קזמיאן • 18 נבידקיה • 19 סדגהי • 20 נוסרתי • 21 מדנצ'י • 22 טלבלו • 23 שוג'אעי • מאמן: איבנקוביץ'		איראן

[1] דודי כהן, איראן: הכדורגלן שאכל ברמדאן ישלם מחיר כבד, באתר ynet, 26 באוגוסט 2010

[2] ynet ספורט, אחרי שקרא להפיכה באיראן: ביתו של "מראדונה האסייתי" הוחרם, באתר ynet, 27 בספטמבר 2022

[1]

[2]