ההפגנות באיראן (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Ambox currentevent.svg
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
הפגנות מהסה אמיני
Uprising in Tehran, Keshavarz Boulvard September 2022 (3).jpg
חלק מההפגנות באיראן (2021–2022), מחאת החיג'אב באיראן ופרשת מותה של מהסה אמיני
תאריכי המאבק 16 בספטמבר 2022 – הווה (20 שבועות)
מקום איראןאיראן איראן, מדינות נוספות ברחבי העולם[3]
עילה
  • מותה של מהסה אמיני
  • חוק חובת לבישת חג'אב הפועל מאז שנת 1979
  • דיכוי נגד אנשי הגלים הקודמים של תנועת הדמוקרטיה האיראנית, שעודד רבים להמשיך ולהפגין נגד הממשלה
  • דיכוי ממשלתי של הפגנות הנערה מרחוב אנקלאב, המתקיימות כחלק מהתנועת הדמוקרטיה האיראנית הרחבה יותר
  • הפרות זכויות אדם נגד נשים ונערות, מצד "משטרת המוסר" האיראנית
  • אלימות נגד נשים באיראן
  • רצח עשרות מפגינים, אשר עורר זעם וקריאות נקמה בערים שונות
מטרה
שיטת המאבק הפגנות, שביתות, אי ציות לחוקי החג'אב, מהומות
סטטוס מתמשך
הצדדים במאבק
איראןאיראן מפגינים איראנים

תמיכה מצד מרבית הארגונים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית

איראןאיראן הרפובליקה האסלאמית של איראן

מפגיני-נגד איראנים[1][2]

דמויות בולטות
אין מנהיגות מרוכזת איראןאיראן המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי

איראןאיראן נשיא איראן אבראהים ראיסי
איראןאיראן שר הפנים של איראן אחמד וחידי
איראןאיראן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי שמח'אני
איראןאיראן נשיא בית המשפט העליון של איראן גולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי (אנ')
איראןאיראן דובר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף (אנ')
איראןאיראן מפקד כוח אכיפת החוק של איראן חוסיין אשטרי (אנ')
משמרות המהפכה האסלאמיתמשמרות המהפכה האסלאמית מפקד משמרות המהפכה האסלאמית חוסיין סלאמי
משמרות המהפכה האסלאמיתמשמרות המהפכה האסלאמית מפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה האסלאמית מוחמד רזא נקדי (אנ')

הרוגים: לפחות 448 מפגינים, בהם 60 קטינים (על פי ארגון Iran Human Rights (אנ'); נכון ל-29 בנובמבר 2022)[4]
(ראו פירוט בפסקה "נפגעים")

פצועים: 898+[5]

עצורים: 18,480~ (על פי HRA)
Uprising in Tehran, Keshavarz Boulvard September 2022 (2, cropped for ITN).jpg
Uprising in Tehran, Valiasr Street September 2022 (1).jpg
Amir Kabir University uprising September 2022 (3).jpg

ההפגנות באיראן או הפגנות מהסה אמיני הן סדרת הפגנות מחאה והפרות סדר נגד ממשלת איראן, אשר החלו ב-16 בספטמבר 2022, בעקבות מותה של מהסה אמיניפרסית: مهسا امینی), שנהרגה במהלך מעצר משטרתי. על פי עדות ראייה, היא עונתה והוכתה על ידי סיירת ההדרכה, "משטרת המוסר" האסלאמית במדינה, לאחר שהואשמה בכך שלבשה את החג'אב שלה שלא כראוי, ובכך הפרה את החוק המחייב לבישת חג'אב במדינה.[6] משטרת איראן הכחישה כי אמיני הוכתה בעת המעצר.[7]

ההפגנות החלו מספר שעות לאחר מותה של אמיני בטהראן, בתחילה ליד בית החולים בו היא טופלה, ובהמשך התפשטו במהירות לערים נוספות, תחילה בפרובינציית כורדסתאן שם נולדה וגדלה אמיני, בערים סאקז, סננדג', דיבנדרה (אנ'), באנה (אנ') וביג'אר (אנ'), בין היתר.[8][9] בתגובה להפגנות אלו, החל מ-19 בספטמבר החלה ממשלת איראן להגביל את הגישה לאינטרנט באזורים שונים. ככל שהמחאות גדלו, הממשלה הטילה השבתת אינטרנט נרחבת באזורים רבים במדינה, וכן הגבילה את הגישה לרשתות חברתיות בכל רחבי המדינה.[10][11] בתגובה למחאות על מותה של אמיני, אנשים ערכו הפגנות תמיכה בממשלה בערים שונות באיראן, כדי לייצר תגובת-נגד למוחים.[12] ממשלת איראן התייחסה להפגנות הנגד הללו כ"ספונטניות".[12] המפגינים בעד הממשלה קראו להוצאה להורג של המפגינים נגדה, וכינו אותם "חיילים של ישראל", תוך כדי צעקות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשקף את הנרטיב המוכר של שליטי הפקידות באיראן, שכולל הטלת האשמה בנוגע לתסיסה על מדינות זרות עוינות.[12] ב-3 באוקטובר, בהצהרתו הראשונה מאז פרוץ ההפגנות, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, סירב להתייחס לתסיסה רחבת-ההיקף כ"התפרעויות", וכן ניסה להציג אותן כמזימה זרה.[13]

נכון ל-5 בדצמבר 2022, לפחות 448 מפגינים, בהם 60 קטינים,[4] נהרגו במהלך ההפגנות כתוצאה מעימותים עם גורמי ממשלה המתערבים בהן (כולל שימוש בגז מדמיע ואש חיה),[14][15] מה שהופך את הפגנות אלו לקטלניות ביותר מאז ההפגנות באיראן ב-2019–2020, שהסתיימו עם למעלה מכ-1,500 הרוגים.[16] תגובת הממשלה נגד ההפגנות ספגה גינויים רבים, ומחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על סיירת ההדרכה ועל מספר גורמים איראניים בכירים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת מותה של מהסה אמיני

מהסה אמיני הייתה אישה איראנית בת 22, אשר ב-14 בספטמבר 2022 נעצרה על ידי סיירת ההדרכה (אנ') של ממשלת איראן, חוליית משטרה האחראית על יישומן של תקנות החג'אב במדינה. היא סבלה ממוות מוחי בשל פגיעה גולגולתית, לאחר שלכאורה הוכתה. ב-16 בספטמבר, יומיים לאחר מכן, היא מתה. לאחר הלווייתה, פרצו מחאות באזורים שונים באיראן. ב-18 בספטמבר הוכרזה שביתה כלל-ארצית, מפרובינציית כורדסתאן עד טהראן. מפלגות כורדיות-איראניות וכן פעילים חברתיים מכורדיסטן הכריזו על יום שני כיום שביתה כללית.[17][18][19]

המפגינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנות הראשונות, שלרוב הובלו על ידי נשים, הושמעה הדרישה לשים קץ לחובת עטיית החג'אב בחוק; הפגנות אלו התפתחו למרד לאומי.[20] בהמשך ההפגנות היו לנרחבות יותר מאלו שהתקיימו ב-2009, 2017 ו-2019, והגיעו אף לאזורים הנחשבים לבסיס כוחה של הרפובליקה האסלאמית, כדוגמת הערים הקדושות משהד וקום.[21] עם המשך המחאה על מותה של אמיני והדרישה לבטל את חובת החג'אב, הביעו האיראנים בהפגנותיהם גם רצון לחירויות נרחבות יותר וזכויות נשים,[22] מחו נגד משטרת המוסר,[23] ונגד האייתוללה והמשטר התאוקרטי.[24] המחאות כללו גם פגיעה בסמלים דתיים כמו הפלת הטורבן על ידי עוברי אורח מראשיהם של אנשי דת איראניים, והעלאת תיעוד המעשה לרשתות החברתיות.[25][26] כמו כן נשים איראניות רבות הסירו את החיג'אב שלהן בהתרסה, וחלקן אף שרפו אותו באש.[27][28]

בשונה מהפגנות רבות שהתקיימו קודם לכן באיראן, נראה כי בהפגנות אלו המפגינים דורשים שינוי כולל של הממשלה, במקום להגביל את דרישותיהם לרפורמות הדרגתיות בתוכה.[29][30] על פי תחנת הרדיו "רדיו אירופה החופשית", הקשיים הכלכליים ותנאי החיים הירודים של האיראנים תרמו גם הם לצמיחת ההפגנות, והם נחשבות לכוח מרכזי העומד מאחוריהן.[31] בין מצוקותיהם העיקריות של האיראנים נמנות המחירים המאמירים במדינה, האבטלה הגבוהה, השחיתות והדיכוי הפוליטי; כמו כן, על פי דו"ח איראני מאוגוסט 2021, שליש מהאיראנים חיים בעוני. האנליסט עבדולרזה דאוורי ציטט נתון לפי 95% מהאיראנים "מודאגים לגבי פרנסתם כיום ולגבי עתיד ילדיהם".[32]

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ציר הזמן של ההפגנות באיראן (2022)

שעות לאחר מותה של מהסה אמיני, התאספה קבוצת אנשים במחאה נגד רציחתה לכאורה ליד בית החולים קאסר, שם מתה אמיני, וקראו קריאות כמו "מוות לדיקטטור", "סיירת ההדרכה היא רוצחת", "אני אהרוג, אני אהרוג את מי שהרג את אחותי",[33] "אני נשבע בדמה של מהסה, איראן תהיה חופשית", "ח'אמנאי הוא רוצח, ממשלתו פסולה", ו"דיכוי נשים מכורדיסטן ועד טהראן". הפגנות אלו נתקלו בדיכוי ובמעצר של מפגינים. חלק מהנשים הסירו ושרפו את כיסויי הראש שלהן בתגובה להתקפת הכוחות נגד-התקוממות, וקראו "דאעש חסרת בושה".[34][35] נהגים צפרו ברחובות כאות מחאה. מחאה נוספת נגד חוקי חובת לבישת חג'אב התקיימה באותו ערב בכיכר ארגנטינה בטהראן. המפגינים קראו קריאות נגד ריבונותה של איראן וחוקי החג'אב. בסרטונים שפורסמו מאותו ערב נראים המעצרים האלימים שהופעלו נגד חלק מהמפגינים.[36][37]

סיסמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אישה, חיים, חופש"; אחת הסיסמאות המרכזיות של המפגינים

במהלך ההפגנות המפגינים השתמשו במגוון סיסמאות וכרזות, המבקרות באופן ישיר את ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן ואת המנהיג ח'אמנאי. המפגינים הראו התנגדות עזה למקרי אלימות נגד נשים שבוצעו על ידי סיירת ההדרכה של איראן בפרט.[38] אחת הסיסמאות הפופולריות בהפגנות היא "אישה, חיים, חופש" (בפרסית: زن، زندگی، آزادی, נהגה "זָאן, זֶנְדֵגִי, אָזָאדִי").[39]

נפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר, אסמאעיל זראי קושה, מושל פרובינציית כורדסתאן שבצפון-מערב המדינה, אישר את הדיווח על שלושת ההרוגים הראשונים בהפגנות (מבין אלו שדווחו רשמית על ידי המדינה עצמה), אך ציין כי הם לא נהרגו על ידי כוחות הביטחון. נכון ל-26 בספטמבר, על פי מספר הצהרות רשמיות של השלטונות, נהרגו לפחות 13 בני אדם, בעוד שמתוך דיווחי הטלוויזיה הממלכתית עולה כי לפחות 41 בני אדם נהרגו, ביניהם מפגינים ושוטרים. על פי הדיווחים, חמישה חברי בסיג' נהרגו על ידי מפגינים.

על פי ארגון זכויות האדם "Iran Human Rights", נכון ל-5 בדצמבר 2022, לפחות 448 בני אדם נהרגו, ובהם נשים ולפחות 60 קטינים.[4] בנוסף, מאות נשים נעצרו ועברו התעללות על ידי השלטונות.[4][16] כפי שעולה מתעודות פטירה שהגיעו לידי הארגון, רבים מתו מפגיעת כדורים חיים. כמו כן, השלטונות נוקטים עינויים ויחס קשה נגד מפגינים שנעצרו, כדי לקבל מהם הודאות שווא. אולם, ארגון זכויות האדם הצהיר כי בשל השבתות האינטרנט הנוכחיות, קשה להשיג נתונים מדויקים ועדכניים.

מספר ההרוגים לפי פרובינציה, לפי נתוני Iran Human Rights[4]
פרובינציה הרוגים
סיסתאן ובלוצ'סתאן 128
כורדסתאן 53
מערב אזרבייג'ן 51
טהראן 43
מאזנדראן 37
כרמאנשאה 25
גילאן 24
אלבורז 16
אספהאן 14
ח'וזסתאן 10
פארס 8
ח'וראסאן רזאווי 6
זנג'אן 4
מזרח אזרבייג'ן 4
לורסתאן 3
מרכזי 3
קזווין 3
המדאן 3
כהגילויה ובויראחמד 2
ארדביל 2
אילאם 2
בושהר 2
הורמוזגאן 2
סמנאן 1
כרמאן 1
גולסתאן 1
סך הכול 448

השבתת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-19 בספטמבר 2022, ממשלת איראן התחילה להגביל את הגישה של תושביה לרשת אינטרנט: בתחילה נותקה הגישה לאינטרנט באזורים מסוימים, על מנת למנוע את הפצתם של התמונות והסרטונים מההפגנות ברחבי העולם, וכדי למנוע מהמוחים אפשרות להתארגן בפועל, כאשר גם נחסמה הגישה לרשתות חברתיות כדוגמת אינסטגרם וואטסאפ בערים סאקז וסננדג', במשך מספר ימים. עם התרחבות ההפגנות ללמעלה מ-80 ערים ברחבי איראן, הממשלה החליטה על השבתה כוללת של האינטרנט ועל הגבלה נוקשה של הרשתות הסלולרית.[40][10][41] על פי NetBlocks, ארגון המנטר בין היתר את הפיקוח על האינטרנט, אלו הן "הגבלות האינטרנט החמורות ביותר מאז הטבח בנובמבר 2019", כאשר במהלך הפגנות 2019–2020 במדינה, בהן נהרגו כ-1,500 מפגינים על ידי כוחות הממשלה, האינטרנט הושבת לחלוטין במשך שבוע שלם.[42][41]

עוד לפני ההפגנות, הגישה לרשתות החברתיות באיראן הייתה מוגבלת מאוד. הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים פייסבוק, טלגרם, טיקטוק וטוויטר נחסמו כולם לשימוש כבר בעבר.[14] החל מ-21 בספטמבר 2022, נחסמו גם אינסטגרם וואטסאפ ברחבי המדינה. כלי תקשורת ממלכתיים באיראן ציינו כי ההגבלות שהוטלו נובעות מחששות של "ביטחון לאומי".[41] וואטסאפ הצהירה בציוץ בטוויטר כי היא פועלת על מנת להשאיר את המשתמשים באיראן מחוברים לשירות, ולא תחסום מספרי טלפון איראניים.[43] עם זאת, קבוצות ניטור מרובות תיעדו הפסקות קישוריות אצל משתמשים, המשפיעות על ספקיות הסלולר הגדולות באיראן, עם "דפוס שיבושים בסגנון-עוצר" שנמשך 12 שעות בכל פעם. בנוסף, דווח כי הודעות טקסט עוברות סינון, וכל הודעה בה מוזכר שמה של מהסה אמיני נחסמת למסירה לנמען המיועד.[41]

בתגובה להפסקות האינטרנט של איראן, סיגנל, יישומון המסרים המיידיים המוצפן מקצה לקצה, ביקש מהקהילה הטכנולוגית ומהמתנדבים בעולם לסייע לעקוף את החסימה הדיגיטלית על ידי הפעלת שרתי פרוקסי, כדי שאנשים באיראן יוכלו לתקשר באופן בטוח. בהודעה שפרסמה סיגנל ב-22 בספטמבר, מנכ"ל החברה מסר הוראות שלב-אחר-שלב מפורטות לעקיפת החסימה, וקרא להתחיל קמפיין האשטאג בטוויטר כדי לקדם את המטרה. כמו כן, סיגנל פרסמה מסמכי תמיכה בפרסית, כדי לסייע במיוחד למשתמשים באיראן.[44][45][46]

נכון ל-24 בספטמבר, הגישה לסקייפ נחסמה.[47]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בספטמבר הייתה אמורה כתבת החוץ הראשית של רשת CNN, כריסטיאן אמנפור, לראיין את נשיא איראן אבראהים ראיסי בעיר ניו יורק, אחרי הופעתו בעצרת הכללית של האו"ם. אמנפור תכננה לשוחח עם הנשיא ראיסי על נושאים בינלאומיים שונים, ובהם מותה של מהסה אמיני והמחאות שהחלו בעקבותיו. ריאיון זה אמור היה להיות היה הפעם הראשונה שראיסי מדבר עם התקשורת האמריקאית על אדמת ארצות הברית. כ-40 דקות לאחר שעת תחילת הראיון טרם הגעתו של ראיסי, עוזרו של המנהיג האיראני העלה ברגע האחרון בקשה והצהיר כי הפגישה לא תתקיים אלא אם העיתונאית תעטה כיסוי ראש (רעלה), תוך שהוא מתייחס ל"מצב באיראן", ומכנה את הבקשה "עניין של כבוד". אמנפור הגיבה כי היא לא יכולה להסכים ל"תנאי חסר התקדים והלא צפוי הזה", והריאיון התבטל. בהמשך אמנפור אמרה בהתייחס לתקרית כי כאשר ערכה ראיונות מחוץ לאיראן, "מעולם לא התבקשתי מאף נשיא איראני... לעטות כיסוי ראש".[48][49][50]

מספר נשים איראניות המתגוררות בהודו הפגינו נגד ממשלת איראן ושרפו את החג'אבים שלהן כאות מחאה.[51]

ב-24 בספטמבר 2022, משרד החוץ של איראן זימן את שגרירי בריטניה ונורווגיה, בשל מה שנחשב בעיניו ל"עמדה מתערבת" שלהם. השלטונות באיראן מחו בפרט על ה"עוינות" שלכאורה נוצרה בקרב כלי התקשורת בשפה הפרסית שבלונדון, וכן על הצהרותיו של נשיא הפרלמנט הנורווגי, יליד איראן, מסעוד גראח'אני (אנ'), שבהן הביע תמיכה בהפגנות.[52][14]

פוליטיקאים איראנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסעוד פז'קיאן (אנ'), (חבר הפרלמנט האיראני, 2008 – הווה), אמר בריאיון לערוץ IRINN TV: "אחרי 40 שנה של החברה הזו [...] אנחנו גידלנו אותם, לא האמריקאים. הייתה לנו שליטה ברשות השידור, במסגדים, בבתי הספר, באוניברסיטאות. היינו בכל מקום. זו אשמתנו. אנחנו רוצים להטמיע אמונה דתית באמצעות שימוש בכוח. זה לא אפשרי מדעית".[53]
  • עלי לאריג'אני (יו"ר הפרלמנט האיראני, 2008 – 2020), טען שעל המשטר להיות יותר סבלני כלפי הצעירים שרוצים חופש מדת, והוסיף כי "ממשלה איסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את החיים שלהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך השקפת עולם חברתית – זה לא פסול ב-100%".[54]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסטריהאוסטריה אוסטריה: משרד החוץ גינה את "השימוש הלא-פרופורציונלי בכוח" של ממשלת איראן, וציינה כי "יש לכבד את המחאות השלוות, שהוקמו על ידי נשים איראניות אמיצות, ואת חופש הביטוי". בנוסף, אוסטריה תמכה בסנקציות האיחוד האירופי נגד הפקידים האיראנים האחראים.[55][56]
  • אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה: שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג (אנ'), גינתה את הדיכוי האיראני וציינה כי "נמשיך לתמוך בעם האיראני ובזכותם לחופש הביטוי ולשוויון עבור נשים וילדות".[57]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הביע סולידריות עם המפגינים, והפציר בהם "להגן על זכויותיהם הבסיסיות".[58] מזכיר המדינה אנתוני בלינקן גינה את ממשלת איראן בתגובה למותה של אמיני, בציוץ בטוויטר: "מותה [של אמיני] הוא בלתי נסלח. נמשיך להטיל על אנשי הממשל האיראניים את האחריות להפרות זכויות אדם מסוג זה".[59] מאוחר יותר הודיע בלינקן כי ממשלת ארצות הברית תנפיק רישיון כולל שיאפשר לחברות אמריקאיות להתעלם מסנקציות הטלקומוניקציה של איראן, כדי לסייע למפגינים להשיג גישה לאינטרנט.[60] בתגובה לציוץ של בלינקן בטוויטר, היזם האמריקאי אילון מאסק רמז כי הוא מתכוון להפעיל את Starlink כדי לסייע בשמירה על הגישה לאינטרנט באיראן.[61] חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז כתבה, "מביעה סולידריות עם הנשים האמיצות ובעלות הברית באיראן המוחות על חירותן. מהסה אמיני נרצחה ללא היגיון".[62] הסנאטורית איימי קלובשר צייצה "נשות איראן יוצאות לרחובות, מסכנות את חייהן למען זכויותיהן וחירויותיהן. אני איתכן, אנחנו איתכן".[63] הסנאטור חבר המפלגה הדמוקרטית כריס ואן הולן אמר בריאיון לרשת החדשות הפרסית "Persian Service" של "קול אמריקה", כי "מה שקורה באיראן באופן כללי הוא יחס מזעזע כלפי תושביה. ועכשיו יש את זה, ההתקפות הללו על נשים איראניות [...] אישה שנהרגה משום שלא עמדה [בצו דתי] ביחס לשיער שלה בתוך רעלה".[64]
  • בלגיהבלגיה בלגיה: שרת החוץ האדג'ה לביב (אנ'), יחד עם הפוליטיקאיות החברות דריה ספאי (אנ') וגואדל לייקנס, גזרה את שערה במהלך עימות בשידור חי, כאות תמיכה במפגינים באיראן, ואמרה כי "נשים יכולות לממש את זכויותיהן למחות, אך התגובה של כוחות הביטחון היא לא-פרופורציונלית".[65][66]
  • גרמניהגרמניה גרמניה: שרת החוץ אנאלנה בארבוק (אנ') אמרה בראיון ל"בילד אם זונטאג" ב-9 באוקטובר כי "אלה שמרביצים לנשים ונערות (איראניות) ברחוב, שחוטפים, כולאים ודנים למוות באופן שרירותי אנשים שאינם רוצים דבר מלבד לחיות בחופש – עומדים בצד הלא נכון של ההיסטוריה".[67] בנוסף, בארבוק אמרה כי גרמניה תתמוך באיחוד האירופי בהקפאת נכסים של פקידים איראנים האחראים על פעולות אכיפת החוק.[68]
  • טורקיהטורקיה טורקיה: דובר נשיא טורקיה, איברהים קאלין, אמר כי הוא מצטער על מותה של מהסה אמיני וכי איראן צריכה למצוא דרך מאוזנת לכבד את רצונו החופשי של האדם ולשמוע על הסדר הציבורי.[69] מחאות התקיימו במספר ערים במדינה, וביניהן מחאה של קבוצת איראנים מול קונסוליית איראן באיסטנבול.[70][71]
  • ישראלישראל ישראל: ראש ממשלת ישראל לשעבר יאיר לפיד, אמר בנאום בעצרת הכללית של האו"ם: "צעירים איראניים נאנקים ונאבקים תחת כבלי המשטר האיראני, והעולם שותק. הם משגרים קריאות לעזרה ברשתות. הם משלמים על שאיפתם לחיות חיים של חירות – בחייהם. המשטר באיראן שונא יהודים, שונא נשים, שונא להט"בים, שונא את המערב. הם שונאים ורוצחים מוסלמים שחושבים אחרת, כמו סלמאן רושדי ומהסה אמיני".[72]
  • ספרדספרד ספרד: משרד החוץ זימן את שגריר איראן למדריד על מנת להביע "גינוי מוחלט" לפעולות הדיכוי המופרזות של איראן.[73]
  • צרפתצרפת צרפת: שרת החוץ קתרין קולונה (אנ') זימנה את שגריר איראן בפריז על מנת לגנות את פעולות ממשלת איראן, ביניהן מעצר של 4 אזרחים צרפתים במדינה וסחיטת הודאה בכוח,[74] והודיעה על תמיכתה של צרפת בסנקציות האיחוד האירופי ובהקפאת נכסים איראניים.[75]
  • שווייץשווייץ שווייץ: משרד החוץ גינה את הדיכוי של ממשלת איראן וציין כי שווייץ "מזועזעת ממספר הקורבנות הגבוה, ביחס להפגנות באיראן".[76]
  • קנדהקנדה קנדה: ראש הממשלה ג'סטין טרודו הודיע על תמיכת ממשלתו במפגינים, וקרא לממשלת איראן "לשים סוף לדיכוי חופש הביטוי שלה – ולהפסיק את ההטרדות והאפליה המתמשכות נגד נשים".[77] שרת החוץ מלאני ג'ולי (אנ') קראה ל"חקירה מלאה ומקיפה של פעולות המשטר" בעקבות מותה של אמיני.[78]

ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתפרסמו תמונות וסרטונים מתוך ההפגנות, המציגים גם את תגובת כוחות הביטחון במהלכן, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים רבים כדוגמת Iran Human Rights (אנ') ו-Human Rights Watch, וסגנית הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, נאדה אל-נשיף (אנ'), פרסמו הצהרות על דאגתם בנידון. הארגון Human Rights Watch העלה דאגה ספציפית באשר לדיווחים שמצביעים על כך שהרשויות משתמשות בגז מדמיע ובכוח קטלני כדי לפזר מפגינים.[81]

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בספטמבר 2022, מחלקת האוצר של ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד "משטרת המוסר" וכן נגד שבעה מנהיגים בכירים בארגוני הביטחון השונים של איראן, "בשל אלימות נגד מפגינים ומותה של מהסה אמיני". אלה כוללים את מוחמד רוסטמי חשמה גאצ'י, מפקד משטרת המוסר של איראן, וקיומארס היידארי, מפקד הכוח היבשתי של צבא איראן, בנוסף לשר המודיעין האיראני אסמאעיל ח'טיב, חאג' אחמד מירזאי, ראש חטיבת משטרת המוסר בטהראן. סאלאר אבנוש, סגן מפקד מיליציית הבסיג', ושני המפקדים מנוצ'הר אמנולהי וקאסם רזאי מכוח אכיפת החוק של איראן בפרובינציית צ'הארמחאל ובח'תיארי שבמדינה. הסנקציות יכללו חסימה של כל נכס או אינטרס ברכוש בתחומי השיפוט של ארצות הברית, ודיווח עליהם למחלקת האוצר של ארצות הברית. בנוסף יוטלו עונשים על כל צד שיאפשר ביצוע עסקאות או מתן שירותים לגופים אשר מוטלות עליהם סנקציות.[82][83][84]

ב-26 בספטמבר 2022, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי ממשלתו תטיל סנקציות על "משטרת המוסר", על הנהגתה, ועל הפקידים האחראים למותה של מהסה אמיני ולדיכוי המוחים.[85]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בספטמבר הוציא שאהין נג'פי את השיר "הָאשְׁטָיְדָה" (בפרסית: هشتادیا; בתרגום חופשי "[ילדי] שנות השמונים"), העוסק בחיים שבאיראן עם התחוללותה של המהפכה האיראנית.[86] המוזיקאי האיראני שרווין האג'יפור, הוציא לאור את השיר "בַּרָאיֶה" ("בשביל" בתרגום חופשי), אשר הפך לוויראלי ברשתות החברתיות ברחבי האינטרנט, והקליפ שלו צבר מעל ל-40 מיליון צפיות באינסטגרם תוך יומיים.[87] הקליפ לשיר מבוסס על ציוצים של תושבים איראנים ברשת החברתית טוויטר, בהם תיארו את הסיבות למחאה. האג'יפור נעצר מספר ימים לאחר מכן, ב-29 בספטמבר, ובהמשך שוחרר בערבות לאחר שמחק את הסרטון המקורי. בכמה כלי תקשורת היו שכינו את השיר "המנון ההפגנות".[88]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הכדורגל של איראן לבשה ז'קטים שחורים ללא לוגו הקבוצה במהלך משחק הידידות שלה נגד נבחרת סנגל שהתקיים ב-27 בספטמבר במסגרת מונדיאל 2022; המדים עם לוגו הקבוצה שלבשו מתחת היו מוסתרים. בהתחשב בעובדה שכמה מחברי הקבוצה הפגינו סולידריות עם המפגינים בציוצים בטוויטר, לבישת הז'קטים פורשה באופן נרחב כמחווה נוספת של סולידריות עם המפגינים.[89][90] במשחקם מול אנגליה בשלב הבתים במונדיאל 2022, סגל הנבחרת לא שרו את המנון המדינה לפני המשחק, במחאה נגד המשטר באיראן.[91]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ההפגנות באיראן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Pro-government demonstrators take to the streets to show their rejection of Iranian protests". MSN (בAustralian English). נבדק ב-2022-09-24.
  2. ^ "Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests". Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests (באנגלית). נבדק ב-2022-09-24.
  3. ^ Worldwide protests continue after the death of 22-year-old Mahsa Amini, באתר www.usatoday.com (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 "Iran Protests: at Least 448 People Killed". Iran Human Rights. 29 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Hengaw Report No. 7 on the Kurdistan protests, 18 dead and 898 injured". Hengaw. ארכיון מ-26 בספטמבר 2022. נבדק ב-27 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Strzyżyńska, Weronika (16 בספטמבר 2022). "Iranian woman dies 'after being beaten by morality police' over hijab law". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-22 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Motamedi, Maziar. "Iran denies Mahsa Amini, woman who died in custody, was beaten" (באנגלית). Al Jazeera. נבדק ב-24 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ AP, AFP (20 בספטמבר 2022). "Mahsa Amini: EU concern over woman who died after being stopped by morality police". Euronews. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Protests flare across Iran in violent unrest over woman's death". Reuters (באנגלית). 20 בספטמבר 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Bonifacic, Igor (21 בספטמבר 2022). "Iran restricts access to WhatsApp and Instagram in response to Mahsa Amini protests". Engadget. ארכיון מ-24 בספטמבר 2022. נבדק ב-22 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Strzyżyńska, Weronika (22 בספטמבר 2022). "Iran blocks capital's internet access as Amini protests grow". The Guardian. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 "Iran marchers call for execution of anti-government protesters". the Guardian (באנגלית). 2022-09-23. נבדק ב-2022-09-26.
  13. ^ Motamedi, Maziar (3 באוקטובר 2022). "Iran's Khamenei blames Israel, US in first comments on protests". Aljazeera. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 3 "Death toll grows in Iran as Mahsa Amini protests continue for 10th night". The Guardian. 26 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "76 deaths, 1,200 arrests in Iran response to protests". rte.ie (באנגלית). 26 בספטמבר 2022. ארכיון מ-27 בספטמבר 2022. נבדק ב-27 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 "Eʿterāżāt dar Irān; Afzāyeš-e Āmār-e Koštešodegān beh biš az 30 Hamzamān bā Eḫtelāl dar Internet" اعتراضات در ایران؛ افزایش آمار کشته‌شدگان به بیش از ۳۰ نفر همزمان با اختلال در اینترنت [Protests in Iran; The Number of Those Killed has Increased to over 30 People Simultaneously With Internet Blackout]. Iran Human Rights (בפרסית). נבדק ב-2022-09-22.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  17. ^ Protests Spread From Hijab Victim's Hometown To Other cities, Iran International, 2022
  18. ^ Hengaw report No. 2 regarding Saqqez and Sanandaj protests, Hengaw News Agency, 2022
  19. ^ Internet disrupted in Iran amid protests over death of Mahsa, Iran Wire, 2022
  20. ^ Ghattas, Kim (2 באוקטובר 2022). "A Whole Generation Revolts Against the Iranian Regime". The Atlantic (באנגלית). ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "A barrier of fear has been broken in Iran. The regime may be at a point of no return". CNN (באנגלית). 5 באוקטובר 2022. ארכיון מ-6 באוקטובר 2022. נבדק ב-6 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Iran warns the West over protests as international backlash grows". NBC News (באנגלית). 2022. ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "'They want the world to hear them:' St. John's rally held in solidarity with Iran protests". CBC. 1 באוקטובר 2022. ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Yee, Vivian; Fassihi, Farnaz (24 בספטמבר 2022). "'They Have Nothing to Lose': Why Young Iranians Are Rising Up Once Again". The New York Times. ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "הפל את הטורבן": האיראנים תוקפים את האייתלולות – והמשטר מאיים • צפו, באתר JDN
  26. ^ באתר ACIS
  27. ^ ynet והסוכנויות, כבר 7 הרוגים במחאות החיג'אב באיראן, תיעוד: נשים שורפות את כיסוי הראש, באתר ynet, 21 בספטמבר 2022
  28. ^ המחאה על מותה של מהסא אמיני בטהרן - אבו עלי אקספרס, באתר אבו עלי אקספרס, ‏1 באוגוסט 2022פרשת מותה של האיראנית מהסא אמיני: נשים שורפות חג'אבים וגוזרות את שיער ראשן - אבו עלי אקספרס, באתר אבו עלי אקספרס, ‏באוגוסט 2022
  29. ^ Worth, Robert F. (1 באוקטובר 2022). "In Iran, Raw Fury Is in the Air". The Atlantic (באנגלית). ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Farzan, Yusra (30 בספטמבר 2022). "'Terrifying and inspiring': Iranian Americans on the protests rocking Iran". the Guardian (באנגלית). ארכיון מ-3 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. 'Ten years ago, when people believed that the election was stolen, which it was, people were asking "where is my vote?"' Dolatshahi says, referring to the Green Movement in 2009. 'The chants have changed drastically, nobody is talking about reform. Now people are asking for a change of government.' {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Protests In Iran Continue Despite Violent Government Crackdown". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). 1 באוקטובר 2022. ארכיון מ-3 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Yee, Vivian; Fassihi, Farnaz (2 באוקטובר 2022). "'Out-of-Reach Dreams' in a Sickly Economy Provoke the Rage in Iran". The New York Times. ארכיון מ-3 באוקטובר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Protests In Iran After Woman Dies At Hands Of Morality Police For 'Improperly' Wearing Her Headscarf: 'Death To The Dictator!'". MEMRI (באנגלית). נבדק ב-2022-09-24.
  34. ^ Iran: Anti-government protests likely in cities nationwide through at least late September, Crisis24, 2022
  35. ^ iranian protests erupt after death of 22-year-old woman in police custody, DW, 2022
  36. ^ Protests in Iran at death of Kurdish woman after arrest by morality police, The Guardian, 2022
  37. ^ Mahsa Amini: Acting UN human rights chief urges impartial probe into death in Iran, United Nation, 2022
  38. ^ "Peyvastan Dānešǧūyān-e Irān be Eʿterāżāt-e Mardomī ʿAlīye Qatl-e Mahsā Amīnī" پیوستن دانشجویان ایران به اعتراضات مردمی علیه قتل مهسا امینی [Iran's University Students are Joining Popular Protests against the Murder of Mahsa Amini]. Al-Arabia Farsi (בפרסית). 2022-09-20. נבדק ב-2022-09-23.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  39. ^ "Ḫašm-e ʿOmūmī az Ǧānbâḫtan-e Mahsā Amīnī; Moʿtareżān-e Šoʿār "Zan, Zendegī, Āzādī" sar Dādand" خشم عمومی از جان‌باختن مهسا امینی؛ معترضان شعار «زن، زندگی، آزادی» سر دادند [Public Outcry over the Death of Mahsa Amini; Protestors Chanted the Slogan "Woman, Life, Freedom"]. Radio Farda (בפרסית). נבדק ב-2022-09-23.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  40. ^ "Iranians see widespread internet blackout amid mass protests". AP News. Associated Press. 21 בספטמבר 2022. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ 1 2 3 4 Burgess, Matt (23 בספטמבר 2022). "Iran's Internet Shutdown Hides a Deadly Crackdown". Wired. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Thorbecke, Catherine (24 בספטמבר 2022). "Iran's sweeping internet blackouts are a serious cause for concern". CNN. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Reuters (2022-09-22). "Iranian protesters torch police stations as unrest over woman's death spreads". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-09-22.
  44. ^ Ropeck, Lucas (23 בספטמבר 2022). "After Getting Blocked in Iran, Signal Wants You to Help Bypass Nation's Restrictions". Gizmodo. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Dobberstein, Laura (23 בספטמבר 2022). "Iran blocks Whatsapp, Instagram as citizens protest death of Mahsa Amini". The Register. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "پشتیبانی از پروکسی – پشتیبانی سیگنال". Signal Support (בפרסית). ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Iran pledges 'decisive action' as Mahsa Amini protests continue". Al Jazeera. 25 בספטמבר 2022. ארכיון מ-25 בספטמבר 2022. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Yang, Maya; Wintour, Patrick (22 בספטמבר 2022). "Iran leader shuns Christiane Amanpour interview over refusal to wear headscarf". The Guardian. ארכיון מ-23 בספטמבר 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Mackintosh, Eliza (22 בספטמבר 2022). "Iran's President abandons CNN interview after Amanpour declines head scarf demand". CNN. ארכיון מ-23 בספטמבר 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Farhi, Paul (22 בספטמבר 2022). "Amanpour says Iran's president canceled interview when she wouldn't cover head". The Washington Post. ארכיון מ-23 בספטמבר 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Iranian women in India support protests in home country". Free Press Journal (באנגלית). נבדק ב-2022-09-23.
  52. ^ "Iran summons UK, Norway ambassadors amid Mahsa Amini protests". 25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Iranian Majles Member: Mahsa Amini's Death Is Our Fault". MEMRI. נבדק ב-25 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ עוד יום של אש באיראן: הפגנות ב-19 ערים, "עצורים נשלחו למוסדות פסיכיאטריים", באתר ynet, ‏13 באוקטובר 2022
  55. ^ Kurmayer, Nikolaus J. (2022-10-03). "Austria in favour of additional Iran sanctions". www.euractiv.com (באנגלית בריטית).
  56. ^ "Austrian Foreign Ministry Issues Travel Warning for Iran". Vindobona.org (באנגלית). Vienna International News. 2022-10-04.
  57. ^ Mitchell, Alex (2022-10-09). "Australia blasts 'disturbing' Iran arrests". PerthNow (באנגלית).
  58. ^ "President Joe Biden UN General Assembly Full Speech". IYouTube (באנגלית).
  59. ^ "US Officials React To Death Of Young Woman, Protests In Iran". Iran International (באנגלית). נבדק ב-2022-09-23.
  60. ^ Antony Blinken [@SecBlinken]. "We took action today to advance Internet freedom and the free flow of information for the Iranian people, issuing a General License to provide them greater access to digital communications to counter the Iranian government's censorship" (Tweet) (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Elon Musk [@elonmusk] (23 בספטמבר 2022). "Activating Starlink …" (Tweet) (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Alexandria Ocasio-Cortez [@AOC]. "Solidarity with the courageous women and allies in Iran protesting for their freedom. [...]" (Tweet) (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Amy Klobuchar [@amyklobuchar]. "The women of Iran are taking to the streets, risking their lives for their rights and freedoms. I am with you, we are with you" (Tweet) (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ US Lawmakers Assail Iran on Death of Woman in Morality Police Custody, באתר VOA (באנגלית)
  65. ^ Szucs, Agnes (2022-10-07). "Top Belgian diplomat cuts hair in solidarity with protesters in Iran". www.aa.com.tr.
  66. ^ "Belgian lawmakers cut hair in support of Iranian women". news.yahoo.com (באנגלית אמריקאית). 2022-10-07.
  67. ^ Hafezi, Parisa (2022-10-09). "Protests grip Iran as rights group says 19 children killed". Reuters (באנגלית).
  68. ^ "Germany wants those behind Iran crackdown banned from EU, assets frozen, Bild am Sonntag reports". Reuters (באנגלית). 2022-10-09.
  69. ^ "Cumhurbaşkanlığı Sözcüsü İbrahim Kalın NTV'de". ntv.com.tr (בטורקית). 23 בספטמבר 2022. נבדק ב-24 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Colak, Umut (22 בספטמבר 2022). "Women in Turkey Protest Iranian Woman's Death". VOA (באנגלית). נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ "Kadınlar Türkiye'nin dört bir yanında Mahsa Amini için sokağa çıktı". Evrensel Gazetesi (בטורקית). 22 בספטמבר 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ World Leaders on Mahsa Amini’s Death and Protests, באתר The Iran Primer, ‏2022-09-28 (באנגלית)
  73. ^ "Spain Summons Iran Ambassador Over Protests Crackdown". www.barrons.com (באנגלית אמריקאית). 2022-09-28.
  74. ^ Hafezi, Parisa; Irish, John (2022-10-06). "France lambasts Iran after spying 'confession' aired". MSN (באנגלית בריטית).
  75. ^ "France pushes for EU asset freeze and travel ban on Iranian officials". RFI (באנגלית). 2022-10-04. נבדק ב-2022-10-10.
  76. ^ "Switzerland Condemns Violence By Iranian Security Forces". menafn.com. 2022-10-06.
  77. ^ Justin Trudeau [@JustinTrudeau] (22 בספטמבר 2022). "Canada strongly supports people who are expressing themselves and protesting peacefully in Iran. We are calling on the Iranian regime to end its repression of freedom of expression – and to end the ongoing harassment of, and discrimination against, women" (Tweet) – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Three killed in protests over Iranian woman Mahsa Amini's death in custody". CBC. 20 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Iran: Statement by the Spokesperson on the death of Mahsa Amini | EEAS Website". European External Action Service. 19 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-23. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "UN decries 'violent response' to Mahsa Amini's death". Al Arabiya English (באנגלית). 2022-09-20. נבדק ב-2022-09-23.
  81. ^ "Concern mounts at 'lethal' Iran crackdown on protests". France 24 (באנגלית). 2022-09-20. נבדק ב-2022-09-21.
  82. ^ Gottbrath, Laurin-Whitney (22 בספטמבר 2022). "U.S. sanctions Iran's morality police over death of woman in custody". Axios (באנגלית). נבדק ב-22 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "Treasury Sanctions Iran's Morality Police and Senior Security Officials for Violence Against Protesters and the Death of Mahsa Amini". United States Department of the Treasury. 22 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Designating Iran's Morality Police and Seven Officials for Human Rights Abuses in Iran". United States Department of State. 22 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "Canada To Sanction Those Responsible For Iranian Woman's Death". 26 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg Shahin Najafi - Hashtadia شاهین نجفی - هشتادیا, סרטון בערוץ "Shahin Najafi", באתר יוטיוב, 25 בספטמבר 2022
  87. ^ "Iran Arrests Singer Whose Song Became Anthem Of Ongoing Protests". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). 30 בספטמבר 2022. נבדק ב-3 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  88. ^ "Iran arrests musician as anthem for protests goes viral". 4 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  89. ^ Norton, Tom (29 בספטמבר 2022). "Did Iran's soccer team cover emblems in protest against government?". Newsweek (באנגלית). ארכיון מ-1 באוקטובר 2022. נבדק ב-2 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ "Iranians protest on and off the pitch ahead of the World Cup". DW.COM. בספטמבר 2022. ארכיון מ-1 באוקטובר 2022. נבדק ב-2 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ ynet, מחאה נגד המשטר במונדיאל: שחקני נבחרת איראן נמנעו משירת ההמנון, הקהל הצטרף בקריאות בוז, באתר ynet, 21 בנובמבר 2022