עלי שכטמן
לידה |
8 בספטמבר 1908 Vas'kovichi, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1 בינואר 1996 (בגיל 87) חיפה, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת אודסה |
שפות היצירה | יידיש |
יצירות בולטות | ערב |
צאצאים | אלמה שין |
פרסים והוקרה | פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1978) |
חתימה | |
עלי שֶכטמן (בכתיב יידי: שעכטמאן; ברוסית: Эли Шехтман; בצרפתית: Eli Chekhtman; 8 בספטמבר 1908 - 1 בינואר 1996) היה סופר יידיש, אחד מחשובי הסופרים היהודים במאה ה-20[דרוש מקור][1].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכפר ואסקוביץ' שליד העיר ז'יטומיר באוקראינה. קיבל חינוך יהודי-מסורתי. סיפורו הראשון פרסם בשנת 1927. בשנת 1930 יצא לאור הרומן הראשון פרי עטו, "אָפן שיידוועג" ("על פרשת דרכים"). ב-1932 התפרסם הרומן "פאַראַקערטע מעזשעס" ("תלמים חרושים") פרי עטו.
ב-1941 גויס שכטמן לצבא האדום בעת מלחמת העולם השנייה ולחם כחובש קרבי ביחידת תותחנים. לאחר המלחמה, בזמן משפט הרופאים ורדיפת האינטליגנציה היהודית, נאסר שכטמן, נחקר ונכלא. מזלו שיחק לו והוא שרד את אימי המשטר של סטלין.
לאחר מותו של הרודן שוחרר הסופר והחל ביצירתו האפית - הרומן "ערב". שני הספרים הראשונים של "ערב" התפרסמו ב-1962 בברית המועצות לשעבר.
עלי שכטמן עלה לישראל בשנת 1972. בשנת 1973 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש, שחולק לראשונה באותה שנה, "על הרומן "ערב" ושאר יצירותיו". ב-1978 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.[2]
ב-1981 פרסם את הרומן האוטוביוגרפי "רינגען אויף דער נשמה" (ספרים 1 ו-2), וב-1988 ראה אור גם החלק השני (ספרים 3 ו-4) של רומן זה. הרומן תורגם לעברית על ידי יהודה גור-אריה וראה אור בשם "טבעות בנשמה" (ספר 1) ו-"לילות של כוכבים כבויים" (ספר 2), ב-1992 יצא הרומן לאור על שני חלקיו בסדרת "קלאסיקה".
ב-1983 סיים שכטמן ופרסם ביידיש את הרומן "ערב" במלואו (שבעה ספרים).
ב-1964 תורגמו שני הספרים הראשונים של הרומן "ערב" לצרפתית על ידי רחל ארטל ויצאו לאור תחת השם "...À la veille de" בפריז.
ב-1967 תורגמו שני הספרים הראשונים של הרומן הזה לאנגלית על ידי יוסף זינגר ויצאו לאור תחת השם "EREV" בניו-יורק.
ב-1975 תורגמו ארבעת הספרים הראשונים של הרומן לעברית על ידי צבי ארד והתפרסמו תחת השם "בטרם".
ב-1994 יצא בניו-יורק לאור הרומן "בײַם שקיעה-אַקער" ("תלם לעת שקיעה") – הרומן הקלאסי האחרון שכתב בשפת היידיש.
ב-1996 יצא ביידיש קובץ סיפורים תחת השם "Tristia".
עלי שכטמן נפטר בגיל 88 ב-1 בינואר 1996.
ספרים של עלי שכטמן תורגמו לרוסית על ידי אלמה שין ופורסמו בישראל:
ב-2000 יצאה לאור קובץ נובלות מספר "Tristia" בשם "Сонаты".
ב-2001 יצאו לאור שני הספרים הראשונים של הרומן "רינגען אויף דער נשמה" תחת השם "Кольца на душе".
ב-2005 יצאו לאור כל שבעת הספרים של הרומן "ערב" תחת השם "Эрев".
ב-2008 יצא לאור הרומן "בײַם שקיעה-אַקער" תחת השם "Последний закат".
ב-2012 יצאו לאור שני הספרים האחרונים של הרומן "רינגען אויף דער נשמה" תחת השם "Вспахать бездну".
ב-2015 תורגם הרומן "בײַם שקיעה-אַקער" לצרפתית על ידי רחל ארטל ויצא לאור תחת השם "La Charrue de Feu".
ב-2018 תורגם הרומן ״ערב״ לצרפתית על ידי רחל ארטל ויצא לאור תחת השם ״EREV - a la vielle de".
ב-2023 תורגם הרומן "רינגען אויף דער נשמה" לאוקראינית על ידי אלמה שין ויצא לאור תחת השם "Ґойрл Кільця на душі "
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום לוריא, 'איבת הארץ האהובה ואימותיה: עיון בכתבי עלי שעכטמאן', שבות 10 (תשמ"ד 1984), 135-144.
- אהוד בן עזר, 'טבעות של אש בנשמה יהודית: על יצירתו של עלי שכטמן', מעריב, 3 באוקטובר 1980, עמ' 23.
- ישורון קשת, 'על אלי שכטמן, מאזנים לט (תשל"ה 1975), 408-416. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אלכס זהבי, 'סופו של עולם שהיה', ידיעות אחרונות, מאי 1981.
- Simkhovitch, S. (2006 [Mar. 17]): “Eli Shekhtman – tsu zayn tsenten yortsayt,” Forverts, pp. 16-17.
- Itshe Goldberg, «Eli Shekhtman, 1908—1996,» Yidishe kultur 11-12, (1996)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של עלי שכטמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- Yiddish Literature Jewish Virtual Library(הקישור אינו פעיל)
- Estraikh, Gennady. 2010. Shekhtman, Eli. YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
- Gennady Estraikh, Yiddish in the Cold War, Oxford, 2008, ISBN 9781906540050
- גנאדי אסטרייך, עלי שכטמן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- עלי שכטמן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- עלי שכטמן, דף שער בספרייה הלאומית
- עלי שכטמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסופרת אנדה עמיר-פינקרפלד חשבה אותו ל"אחד מגדולי ספרות היידיש של זמננו" (מכתב לעירית תל אביב מ-25/12/1972, בארכיון גנזים, אוסף 118, סימול 87321)
- ^ חולק פרס איציק מנגר, דבר, 25 במאי 1978