לדלג לתוכן

מכון גנזים

(הופנה מהדף ארכיון גנזים)
מכון גנזים
סמליל מכון גנזים
מידע כללי
סוג ארכיון לתיעוד ספרות עברית
כתובת ספריית בית אריאלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אגודת הסופרים העבריים בארץ ביוזמתו של הסופר והעורך אשר ברש
מנהל אדיבה גפן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1950
תאריך פתיחה רשמי 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′36″N 34°47′11″E / 32.076722222222°N 34.786277777778°E / 32.076722222222; 34.786277777778
www.gnazim.org
(למפת תל אביב רגילה)
 
מכון גנזים
מכון גנזים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים. מכון ביו-ביבליוגרפי לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה - אגודת הסופרים במדינת ישראל. יושבת ראש המכון והמנהלת שלו משנת 2016 היא אדיבה גפן, והילה צור היא מנהלת התוכן והארכיונאית הראשית משנת 2015[1].

מטרת המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הארכיון הנה שימור יצירתם של סופרים עבריים על ידי איסוף כל החומרים הנחוצים לצורך תיעוד: תמונות מחיי הסופרים, כתבי יד שנדפסו ושלא נדפסו, איגרות למיניהן וכל פרסום הקשור בחיי הספרות העברית.

הארכיון עוסק בשימור יצירה עברית בישראל ומחוץ לישראל. בשנותיו הראשונות נתן עדיפות עליונה לשימור כתבי יד ומכתבים שנותרו באירופה לאחר השואה. כן אסף המכון חומר ארכיוני בארצות הברית, ולאחר קריסת ברית המועצות הועברו למכון גנזים ארכיונים ואוספים מברית המועצות.

כיום, נמצאים במכון "גנזים" תיקיהם האישיים של כ-850 יוצרים עבריים בתחומי הספרות השונים[2], אוסף צילומים מקיף ועשיר ואוסף הקלטות ייחודי של סופרי ישראל בחמישים השנים האחרונות. תרומתו החשובה של מכון "גנזים" לביבליוגרפיה העברית ולביו ביבליוגרפיה הישראלית החדשה, היא שמאפשרת קיום מסורת תרבותית ספרותית, מחקר ספרותי ראוי לשמו, ותיעוד הולם של הספרות העברית החדשה[דרוש מקור].

בשמונה השנים האחרונות מתקיים תהליך סריקה דיגיטלי המאפשר (באופן חלקי) עיון במסמכי הארכיון דרך אתר האינטרנט.

תולדות המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חדר העיון במכון "גנזים"

הארכיון הוקם בשנת 1951 על ידי אגודת הסופרים העבריים בארץ ביוזמתו של הסופר והעורך אשר ברש[3]. עד להקמתו, התקיימו כמה אוספים לא מסודרים ולא שמורים היטב של כתבי יד ואיגרות סופרים. תחילה הוצע לקרוא למכון גנזכו"ס (גנזי כתב וספר) לחקר הספרות העברית החדשה, אך לבסוף התקבלה הצעתו של אשר ברש שנתמנה ליו"ר הראשון לקרוא למכון בשם "גנזים". לאחר פטירתו ב 1952 נתמנה דוד שמעוני, שכיהן בתפקיד עד לפטירתו בדצמבר 1956. היו"ר השלישי היה יהודה בורלא. תקציבו של המכון לשנתו הראשונה היה 2,000 ל"י מקרנות האגודה.[4]

חלל האחסון ב"גנזים"
חלל האחסון ב"גנזים"

ב"הארץ" מיום ה' באדר ה'תשכ"א (21 בינואר 1961) נתפרסמה הרשימה דלהלן: ”כ-150,000 רישומים ביוגרפיים, ביבליוגרפיים ויצירות ספרותיות של סופרים עברים מחמשת הדורות האחרונים, נמצאים כיום במכון ביו-ביבליוגרפיה "גנזים" ע"ש אשר ברש. אמש נערכה חנוכת האולם החדש של המכון, בקומה השנייה של בית הסופר על שם ש. טשרניחובסקי, בתל אביב, ציוד האולם, ריהוטו והתקנתו לשימוש נרחב של לומדים וחוקרי ספרות, עלו כ-15,000 ל"י. בטקס נכחו שר החינוך והתרבות מר אבא אבן, סופרים ואנשי רוח”.

הארכיון נוסד וטופח על ידי אגודת הסופרים ושכן ונשמר בתוך מוסדות האגודה. בשנת 2003 הופרד מכון גנזים מאגודת הסופרים ופעל כעמותה עצמאית. בעקבות הפסקת העברת תקציבים לאגודת הסופרים באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 לא הועבר תקציב למכון והוא חדל לתפקד. בעקבות הסכם שהושג בסוף 2007 בין חברי העמותה ואגודת הסופרים חזר הארכיון לפעול תחת אגודת הסופרים. בשנת 2010 החליטה עיריית תל אביב להעביר את הארכיון לספריית בית אריאלה, כדי לאפשר מרחב אחסון גדול יותר ובתנאים מנוטרים.

בין 20092016 ניהל את המכון משה מוסק. בשנת 2016, התמנתה אדיבה גפן, חברת הנהלת אגודת הסופרים העברים, ליו"ר פעיל של המכון.

לצד הארכיונאים הקבועים, מסייע בעבודת הארכיון צוות נרחב של מתנדבים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון גנזים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מכון גנזים - צור קשר, באתר מכון גנזים
  2. ^ אלעד נבו, "שלך, שטוף געגועים ואהבה עד בלי די": מכתבי האהבה של המשוררים הגדולים נחשפים, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2023
  3. ^ דייויד סלע, נוסטלגיה אונליין: איך נולד שבוע הספר?, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2023
  4. ^ גנזים, חוברת מס' 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, לתולדות גנזים, עמוד 77