ענבל אושמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענבל אושמן
לידה 10 באוקטובר 1980 (בת 43)
תחום יצירה מחול
בן זוג ינץ לוי
https://www.inbaloshman.com/

ענבל אושמן (נולדה ב-10 באוקטובר 1980) היא כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית. אושמן זכתה בפרס שרת התרבות ליוצרי מחול בראשית דרכם בשנת 2018.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושמן נולדה וגדלה בעיר פתח תקווה. בילדותה למדה התעמלות אמנותית במסגרות שונות וייצגה את עירה כחלק מנבחרת פתח תקווה בתחום.

בשנת 2001 נסעה לניו יורק שבארצות הברית, כדי ללמוד מחול ב-Dance Space. לאחר ששבה לארץ, בשנת 2002, החלה ללמוד תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. היא סיימה את לימודיה בשנת 2005 בהצטיינות.

בשנים 2005–2007 אושמן למדה מחול בסדנא להכשרת רקדנים של להקת ורטיגו.

קריירה במחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 החלה אושמן ליצור עבודות מחול עצמאיות. סגנון יצירתה מתאפיין בשאיבת השראה ממקורות תרבותיים, היסטוריים ומיתולוגיים מגוונים, לעיתים אלה אף נראים מנוגדים במבט ראשוני. רבות מיצירותיה משלבות מוזיקה מסגנונות שונים בביצוע חי, וחלקן אף נוצרו במיוחד כתגובה והשראה ליצירות של מוזיקה קלאסית. כמו כן, ביצירותיה משתתפים לעיתים קרובות מבצעים מתחומי אמנות נוספים. למרות הניגודים וההשראה המגוונת שמקבלים ביטוי ביצירות, השפה הבימתית של אושמן מאופיינת במונוליטיות.[2]

במהלך הקריירה האמנותית שלה, יצירותיה של אושמן הופיעו על במות בישראל וברחבי העולם.

בשנת 2006 אושמן הציגה את יצירתה "גרדציה" במסגרת פסטיבל זירת מחול מבית הזירה הבינתחומית שבירושלים. זו יצירה תלויית מקום שנוצרה ובוצעה על גרם מדרגות במרכז ז'ראר בכר בעיר. היצירה לוותה במוזיקה חיה מקורית בביצוע שמיל פרנקל. היצירה בוצעה בשנת 2007 במסגרת פסטיבל מחול שלם על גרם מדרגות בפואייה של תיאטרון ירושלים.

בשנת 2009 יצרה את העבודה "תא מדידה" - טריו לרקדנית, רקדן וחייט העובד במכונת תפירה על הבמה. במהלך היצירה לובשת הרקדנית שמלה באורך כ-14 מטר בזמן שהחייט תופר אותה.[3] יצירה זו הוצגה בין השאר בפסטיבלים בגרמניה, בפורטוגל, בשבוע האמנות TLV Art Week ובמסגרת הביאנלה לעיצוב 2021 במוזיאון ארץ ישראל, שבתל אביב.

בשנת 2011 יצרה אושמן את היצירה "כלה צהובה" לשיר בעל אותו השם שנפוץ בגרסאות שונות בקווקז, באיראן ובטורקיה. זו עבודת סולו שבמרכזה דמות אישה הנעה בין מציאות לבין דמיון, והיא עוסקת בנישואין, אימהות ובדידות. "כלה צהובה" הוצגה בין השאר בפסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב ובפסטיבל TanzWoche בדרזדן, שבגרמניה.[2] בהמשך יצרה אושמן וריאציה נוספת של העבודה, בשם "כלה מדומה", שהותאמה לנוער. בשנת 2014 אושמן יצרה את המחול "M Stabat Mater" כאמנית אורחת בלהקת המחול המודרני "אטטאקלארי", מבנגלור, שבהודו. היצירה נוצרה לארבע רקדניות הלהקה לצלילי יצירת הבארוק סטאבט מאטר, המנון נוצרי מן המאה ה-13, בהלחנתו של פרגולזי. יצירה זו, העוסקת באימהות על פניה השונים, מוצאת השראה בסיפורים ואיקונוגרפיה של אימהות מיתולוגיות כגון מרים הנוצרית, ארבע האמהות המקראיות, האלה ההינדית קאלי ועוד.[4] "M Stabat Mater" הועלתה בליווי ביצוע חי של המוזיקה עם סולנים משתנים וביחד עם הרכבי מוזיקה ברחבי העולם, ביניהם: Geneva Camerata; תזמורת הבארוק ירושלים בהופעה בישראל; New York Baroque Incorporated במסגרת סדרת המופעים Peak Performance בניו ג'רזי, שבארצות הברית.[5][2][6]

בשנת 2015 אושמן הייתה אמנית אורחת במרכז האמנות של עיריית קיוטו KAC, שביפן, ביחד עם בן זוגה, הסופר ינץ לוי. בעת שהותם במקום יצרו השניים סרט מחול בשם The Cuckoo's Cry ("קריאת הקוקיה"). הסרט נוצר בהשראת שיר הייקו מאת המשורר היפני הקלאסי באשו. הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם וזכה בשני פרסים של ציון לשבח ממוזיאון לאמנות עכשווית, ויז'וודינה שבסרביה,[7] ובפסטיבל D'Olhar, שנערך בברזיל.

בשנים 2015–2017 אושמן נבחרה לאמנית אורחת בתוכנית האירוח לאמנים של עיריית בת ים Fest'Factory. במהלך שהות אמן זו אושמן יצרה את עבודת המחול "שיר ערש בת ימי". בעבודה זו משתתפות שלוש מבצעות הרוקדות עם שלוש מיטות ילדים. העבודה הוקדשה לשירי ערש מקהילות שונות בישראל, והם בוצעו על הבמה בשפות שונות (עברית, ערבית, לדינו, יידיש ועוד) על ידי הזמרת אילנה אליה. "שיר ערש בת-ימי" הועלתה בפסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב בשנת 2016.

בשנת 2018 אושמן זכתה בפרס שרת התרבות ליוצרי מחול בראשית דרכם. בשנת 2022 אושמן העלתה בבכורה את יצירתה "שמש אלכסונית" (Shostakovich at Dusk), בתמיכת הקרן ליוצרים עצמאיים. עבודה זו נוצרה לרביעיות מיתר 8 ו-10 של המלחין דמיטרי שוסטקוביץ', ואלה מבוצעות על הבמה בזמן העבודה. ביצירה נעשה שימוש במבנה תפאורה מחבלים בעיצובו של זוהר שואף. במהלך היצירה, הרקדניות מפרקות חבלים מהתפאורה ומשתמשות בהם בביצוע המחול. עבודה זו חוקרת את המתח בין שעבוד לבין חירות, ובין כבילה לבין שחרור. העבודה זכתה לשבחי המבקרים והוצגה בישראל ובנורווגיה: בהופעות בישראל ניגנו לצד המחול רביעיית כרמל, ובהופעות בנורווגיה ניגנו נגני בית האופרה בקריסטיאנסונד.[8]

רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שמש אלכסונית" - מחול לרביעיות של דמיטרי שוסטקוביץ' - יוני 2022 - סוזל דלל, תל אביב, ישראל.
  • "כלה מדומה" - אוגוסט 2019 - תיאטרון הבית, תל אביב, ישראל.
  • "שיר ערש בת ימי" – מחול לשירי ערש מתרבויות שונות - אוגוסט 2016 - פסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב, ישראל.
  • "The Cuckoo's Cry" - סרט מחול בהשראת שיר הייקו - אפריל 2015 - קיוטו ארט סנטר, יפן.[7]
  • "M Stabat Mater" – מחול למוזיקת הבארוק של פרגולזי - אפריל 2014, פסטיבל ירושלים לאומנויות, ישראל.[9][10][2][4]
  • "M" - ינואר 2013 - אטקאלארי ביאנלה, בנגלור, הודו.[2][11][4]
  • "כלה צהובה" - אפריל 2012 - פסטיבל TanzWoche, דרזדן, גרמניה.[2]
  • "תא מדידה" – מחול לרקדנית, רקדן ותופר על מכונת תפירה - מרץ 2010, תיאטרון התיבה, תל אביב, ישראל.[3]
  • "עולות למטה" – מחול תלוי מקום - נובמבר 2008, פסטיבל מחול שלם, תיאטרון ירושלים.
  • "גרדציה" - מחול תלוי מקום - אוגוסט 2008, פסטיבל זירת מחול, ירושלים, ישראל.
  • "אחת על אחת" - 2006 - פסטיבל מוסררה מיקס, ירושלים, ישראל.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת יצירה מפעל הפיס בשנים: 2010, 2016, 2022.
  • 2013 - מלגת יצירה - להקת המחול אטאקאלארי, בנגלור, הודו.[10]
  • 2015 - מלגת יצירה - קיוטו ארט סנטר, קיוטו, יפן.[12]
  • 2016 - ציון לשבח לסרט המחול קריאת הקוקיה, מוזיאון לאמנות עכשווית, ויז'וודינה, סרביה.[7]
  • 2017 - ציון לשבח לסרט המחול קריאת הקוקיה, פסטיבל D'Olhar, ברזיל.
  • 2018 - פרס שרת התרבות ליוצרי מחול בראשית דרכם.[1]
  • 2022 - מלגת יצירה מקסימלית, הקרן ליוצרים עצמאיים, משרד התרבות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושמן נשואה לסופר ינץ לוי, ולהם ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט במחול אמנותי לשנת 2018, באתר משרד התרבות והספורט, ‏31 בדצמבר 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 MOVERS & SHAPERS: INBAL OSHMAN, the moving architects, ‏April 24, 2018
  3. ^ 1 2 אלעד סמורזיק, לצלילי מכונת התפירה" ראיון עם הרקדנית והכוריאוגרפית ענבל אושמן, באתר הארץ, ‏23 במרץ 2011
  4. ^ 1 2 3 ORI J. LENKINSKI, The dancing mother, Jerusalem Post, ‏APRIL 1, 2014
  5. ^ Gia Kourlas, 10 Dance Performances to See in NYC This Weekend, The New York Times, ‏April 5, 2018
  6. ^ Inbal Oshman Dance Group, The New Yorker
  7. ^ 1 2 3 נימוקי הבחירה לפרס בסרט "קריאת הקוקיה"
  8. ^ ORA BRAFMAN, Choreographer Inbal Oshman's new dance creation 'Shostakovich at Dusk', Jerusalem Post, ‏AUGUST 21, 2022
  9. ^ JAY LUSTIG, Inbal Oshman’s ‘M Stabat Mater’ explores trials of motherhood, NJ Arts, ‏April 13, 2018
  10. ^ 1 2 attakkalari, ‏2013
  11. ^ מאיה נחום שחל, מחול לכולם, באתר כלכליסט, ‏27 במרץ 2014
  12. ^ PROGRAM, Kyoto Art Center