ענבל שוקי
 | |
| לידה |
1968 (בת 56 בערך) רמת השרון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1993 |
| עיסוק | מעצבת תלבושות, מרצה אקדמאית בתחום 'הלבשה בקולנוע' בסמינר הקיבוצים, בעלת מותג Confetti של בגדי וינטג' |
| יצירות בולטות | צומת וולקן, סיפור גדול, שעת נעילה (סדרת טלוויזיה) שבע ברכות |
| פרסים והוקרה | שלושה פרסי אופיר, פרס עדשת הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ענבל שוקי (נולדה ב-1968 ברמת השרון)[1][2] היא מעצבת תלבושות ישראלית, זוכת שלושה פרסי אופיר ופרס עדשת הזהב.[3][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענבל שוקי נולדה ב-1968 ברמת השרון גדלה בכפר הירוק ולמדה בתיכון רוטברג. השתחררה מהצבא בדרגת סרן. לאחר שירותה, למדה עיצוב חלונות ראווה וגרפיקה וכן סוציולוגיה וניהול.
ב-1992 נכנסה שוקי לתחום עיצוב התלבושות, ומאז עובדת בתעשייה הקולנוע והטלוויזיה בעשרות סרטים, סדרות, פרסומות ותשדירים.
ענבל שוקי בעלת מותג וינטג' מפריס בשם "קונפטי", חברה במועצת הקולנוע ולימדה 8 שנים קורס בשם "הלבשה בקולנוע" במכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות בסמינר הקיבוצים.[2]
פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוקי עיצבה את התלבושות בסרטים הבאים:
- מנת יתר (1993)
- האח של דריקס (1994)
- צומת וולקן (1999) שעליו זכתה בפרס אופיר[3]
- בסמה מוצ'ו (2000) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר לצד דורון אשכנזי.
- פגישה עיוורת (2002)
- הכוכבים של שלומי (2003) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- הכלה הסורית (2004) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- חתה יסבח סבח (2004) סרט טלוויזיה.
- ספר שחור (2006) בחלק שמצולם בישראל.
- אביבה אהובתי (2006) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- הסודות (2007) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר לצד מישמיש עורי.
- החוב (2007) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- הבוגד הקטן (2008) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- קירות (2009)
- סיפור גדול (2009) שעליו זכתה בפרס אופיר השני שלה[3]
- רוק בקסבה (2012)
- עד סוף הקיץ (2013)
- לצוד פילים (2013)
- החטאים (2017) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.
- אסיה (2020)
- יוני אפס (2022) שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר.[4]
- גן קופים (2023)
- שבע ברכות (2023) שעליו זכתה בפרס אופיר.[5]
סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף, שוקי עיצבה את התלבושות בסדרות הבאות:
- פלורנטין (1997-2000)
- מילואים (2007-2005)
- בלתי הפיך (2013)
- עמוק במים (2014)
- שעת נעילה (2020) עליו הייתה מועמדת לפרסי האקדמיה לטלוויזיה[6].
- הצבי (2023)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענבל שוקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ענבל שוקי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ענת אור, יותר כבוד, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2002
- מערכת כאן, שעת נעילה | איך מעצבים תג יחידה של יחידה שלא באמת קיימת?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באוקטובר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Inbal Shuki, IMDb
- ^ 1 2 3 ענבל שוקי, באתר אידיבי, נבדק ב-14/02/2022
- ^ 1 2 3 שי דיין, היוצרים הזוכים בפרס אופיר לאורך שנות פעילות האקדמיה, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, נבדק ב-14.02.2022
- ^ פרסי אופיר 2022: "ולריה מתחתנת" ו"קריוקי" מובילים במספר המועמדויות - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, 2022-08-10
- ^ רשף, דביר (2023-09-10). "פרסי אופיר 2023: "7 ברכות" הוא המנצח הגדול בטקס | כל הזוכים - והמחאה יוצאת הדופן". Ynet. נבדק ב-2023-09-11.
- ^ "שטיסל", "חזרות" ו"שעת נעילה": אלו המועמדים לטקס פרסי הטלוויזיה - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, 2021-03-22
| פרס אופיר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2000 | שירה ברויאר ונטע רמון (1992) • רקפת לוי וליאורה דינולסקו (1993) • רותה שאודינסקי (1994) • רונה דורון (1995) • רונה דורון (1996) • ליאורה דינולסקו (1997) • רקפת לוי ודור מרדכי (1998) • ענבל שוקי (1999) | |
| 2000–2010 | דלית ענבר, בתיה רוזנטל (2000) • רקפת לוי (2001) • ליאורה שיים (2002) • ציפי אנגלישיר (2003) • רונה דורון (2004) • נתן אלקנוביץ' (2005) • רונה דורון (2006) • דורון אשכנזי (2007) • רונה דורון (2008) • ענבל שוקי (2009) | |
| 2010–2020 | לאורה שיים, הילה ברגיאל (2010) • רונה דורון (2011) • דבורה אוחנה (2012) • לי אלמביק (2013) • אורלי רונן (2014) • קרן אייל מלמד (2015) • חוה לוי (2016) • מאיה לבוביץ' (2017) • לאורה שיים (2018) • חוה לוי רוזלסקי (2019) | |
| 2020 ואילך | רייצ'ל בן דהן (2020) • חן כרמי (2021) • רייצ'ל בן דהן (2022) • ענבל שוקי (2023) | |