שבע ברכות (סרט)
| כרזת הסרט | |
| בימוי | איילת מנחמי |
|---|---|
| הופק בידי | רונן בן טל, משה אדרי, ליאון אדרי |
| תסריט | אלינור סלע, ריימונד אמסלם |
| עריכה | איילת מנחמי |
| שחקנים ראשיים |
ריימונד אמסלם אלינור סלע דניאל סבג תיקי דיין מורין אמור יואב לוי רבקה בכר עידית טפרסון ערן מור יעל לבנטל הילה די קאסטרו סתיו מגן סילבן ביגלאייזן עמנואל בוסידן אנה בזיז |
| צילום | בועז יהונתן יעקב |
| מדינה |
|
| חברת הפקה | סרטי יונייטד קינג |
| הקרנת בכורה | 7 בספטמבר 2023 |
| משך הקרנה | 111 דקות |
| שפת הסרט | עברית, מרוקאית יהודית, צרפתית |
| סוגה | דרמה משפחתית |
| פרסים |
10 פרסי אופיר לשנת 2023 ובהם הסרט העלילתי הטוב ביותר נבחר לייצוג ישראל בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס ה-96 שיערך בשנת 2024 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
שבע ברכות הוא סרט דרמה משפחתית ישראלית משנת 2023, שבמרכזו חתונתה של מארי (ריימונד אמסלם) בת ה-42, שמגיעה לחופה בליווי אמה הביולוגית חנה (תיקי דיין) מצד אחד, והאם המאמצת גראציה (רבקה בכר) מצד שני.
הסרט זכה להצלחה רבה, מכר למעלה מ-250 אלף כרטיסים[1] וזכה ב-10 פרסי אופיר לשנת 2023 ובהם הסרט העלילתי הטוב ביותר, ובעקבות זאת נבחר לייצג את ישראל בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס ה-96 שנערך בשנת 2024[2], אך לבסוף לא קיבל מועמדות.
את שיר הנושא של הסרט שרה הזמרת רון פרץ. את המילים כתבה אלינור סלע והלחין יוגב קינן.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז העלילה המתרחש בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הכלה מארי (ריימונד אמסלם) שנולדה לחנה (תיקי דיין) לה 4 בנות ו-2 בנים, ונמסרה בגיל שנתיים לגראציה (רבקה בכר) אחותה חשוכת הילדים של חנה. כך על פי מנהג אשר היה קיים בקרב יהדות מרוקו וכונה "הלוואת ילדה": אם לילדים רבים הייתה מוסרת את אחת מבנותיה לאחותה שאין לה ילדים, כדי למנוע את גירושיה.
מארי חיה שנים רבות בצרפת ובהמשך הסרט מתבררת הסיבה לכך – טינה רבה לאמה הביולוגית שהעבירה אותה ממשפחתה המקורית לאחותה העקרה בעת שהייתה בת שנתיים. מנהג שהיה אמור להיות מעשה של חסד, נתפס בעיני מארי כסוג של יתמות. מארי מצפה לקבל סליחה על מה שעשו לה בילדותה. מצד שני, כולם סברו שמארי צריכה דווקא להודות על כך שהועברה ממשפחתה המקורית שנותרה דלת אמצעים, אל דודתה שאימצה אותה כבת יחידה וגדלה אצלה ברווחה יחסית.
מארי הצליחה להתבסס בצרפת, עד שנהפכה למנהלת סניף בנק. שם הכירה קליינט שהנו ישראלי שהיגר לצרפת. לשניהם אלו נישואים שניים. כאשר מארי היא בת 40 בעת חתונתה.
האמת המרה נחשפת לאט במהלך החתונה ובשבעת הימים שלאחריה – ימי "שבע ברכות" בהם מתארחת המשפחה בכל יום אצל בן משפחה אחר. כאשר מתוודא בסרט הצרות שיש לכל אחד מבני המשפחה שמארח:
- ביום הראשון המשפחה מתארחת אצל הבן הצעיר סימון (דניאל סבג). הבן הצעיר בעל נטיות לאלכוהוליזם כאשר לו בן פעוט וטלי, אשה בהיריון ממוצא תימני. האלכוהוליזם של סימון מפריע לטלי שלא מאפשר לטענתה לתפקד.
- ביום השני אם המשפחה חנה (תיקי דיין) מארחת את הסעודה: חנה התאלמנה מבעלה. והיא חיה לבדה.
- ביום השלישי המשפחה מתארחת אצל דוריס אשה גרושה שחיה ביחד עם בתה המתבגרת טליה.
- ביום הרביעי המשפחה מתארחת אצל אירית (אלינור סלע) שנשואה לעובד (יואב לוי) נהג מונית במקצועו, שלאירית כבר אין משיכה אליו, אך היא לא מעוניינת בהליך גירושים בשל העול הכלכלי שזה גורר.
- ביום החמישי מתארחת המשפחה אצל גראציה, האם המאמצת של מארי, ודודתה הביולוגית. לאחר שגם היא התאלמנה, היא סיפרה בארוחה זאת לחנה, שהיא פוריה, ובעלה המנוח הוא זה שהיה עקר. הדבר נודע למארי שנהייתה סוערת לאחר היוודע הידיעה.
- הארוחה האחרונה התרחשה בסעודת ליל שבת, אצל דוד, הבן הבכור שמנהל אורח חיים דתי/חרדי בניגוד לשאר בני המשפחה, ובארוחת השבת, סילבי, שלא יכלה לארח מפני שעברה טיפולי פוריות הודיעה שהיא מצאה פונדקאית בקליפורניה וביקשה מהמשפחה עזרה כלכלית. הדבר הביא לזעם בקרב שאר בני המשפחה, ובו מארי חשפה שגראציה אינה עקרה, ובו פרקה את הטינה שיש לה כלפי המשפחה במונולוג בו עברה בין השפות עברית, צרפתית ומרוקאית יהודית.
בסוף הסרט מתוארת המשפחה באזכרה בקבר של גראציה, אליה הגיע מארי מצרפת בסתר, לאחר ניתוק מהמשפחה. בבית העלמין אירית מזהה אותה ושם מארי מגלה לאירית שהיא בהיריון, ואירית למארי שחנה סובלת משיטיון ובשל כך היא מתגוררת במוסד סיעודי. הסרט מסתיים ברצון של מארי לסעוד את אמה הביולוגית בימיה האחרונים.
השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תפקיד |
|---|---|
| ריימונד אמסלם | מארי הכלה, הגיבורה הראשית |
| תיקי דיין | חנה, אמה הביולוגית של מארי |
| רבקה בכר | גראציה, האם המאמצת של מארי |
| אלינור סלע | אירית, בת של חנה ואחות של מארי |
| דניאל סבג | סיימון, בן של חנה ואח של מארי |
| ערן מור | דן, בעלה הטרי של מארי |
| עידית טפרסון | ג'יל, אמו של דן |
| סילבן ביגלאייזן | מיכאל, אביו של דן |
| יעל לבנטל | סילבי, בת של חנה ואחות של מארי |
| יוגב קינן | דוד, בנה של חנה ואח של מארי |
| אנה בזיז | דוריס, בתה של חנה ואחות של מארי |
| הילה די קאסטרו | סוזן, אשתו של דוד |
| סתיו מגן | טלי, אשתו של סיימון |
| יואב לוי | עובד, בעלה של אירית |
| מורין אמור | טליה, בתה של דוריס |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | ארגון | קטגוריה | מועמד/ת | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2023 | פרס אופיר | פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר | שבע ברכות | זכייה |
| פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר | איילת מנחמי | זכייה | ||
| פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר | אלינור סלע וריימונד אמסלם | זכייה | ||
| פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר | ריימונד אמסלם | זכייה | ||
| פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר | תיקי דיין | זכייה | ||
| פרס אופיר לצילום הטוב ביותר | בועז יהונתן יעקב | מועמדות | ||
| פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר | איילת מנחמי | זכייה | ||
| פרס אופיר לעיצוב האמנותי הטוב ביותר | אמיר ירון | מועמדות | ||
| פרס אופיר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר | ענבל שוקי | זכייה | ||
| פרס אופיר לאיפור הטוב ביותר | אורלי רונן | זכייה | ||
| פרס אופיר לפסקול הטוב ביותר | אביב אלדמע ומיכאל ליגום | זכייה | ||
| פרס אופיר לליהוק הטוב ביותר | אורית פוקס רותם | זכייה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שבע ברכות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- 7 ברכות, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- טריילר שבע ברכות
- שיראל דילר, לא העלילה ולא התסריט: דבר אחד הופך את "שבע ברכות" למועמד המוביל לפרס אופיר, בעיתון מקור ראשון, 5 בספטמבר 2023
- יאיר רוה, משתגעים על מארי: "שבע ברכות" של איילת מנחמי הוא סרט מרהיב, באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2023
שני ליטמן, "שבע ברכות" הוא סרט חכם ומרתק על המפגש בין התרבויות האשכנזית והמזרחית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2023- שמוליק דובדבני, תנו לו את כל הפרסים: "7 ברכות" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה, באתר ynet, 8 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תיקי דיין: "האנטישמיות צוברת כוח. מודאגת שזה ישפיע", באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ↑
נירית אנדרמן, פרסי אופיר 2023: "שבע ברכות" הוא המנצח הגדול, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2023
| פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| שנות התשעים של המאה העשרים | שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999) | |
| העשור הראשון של המאה העשרים ואחת | ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009) | |
| העשור השני של המאה העשרים ואחת | שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011) • למלא את החלל (2012) • בית לחם (2013) • גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014) • באבא ג'ון (2015) • סופת חול (2016) • פוקסטרוט (2017) • האופה מברלין (2018) • ימים נוראים (2019) | |
| שנות העשרים של המאה העשרים ואחת | אסיה (2020) • ויהי בוקר (2021) • סינמה סבאיא (2022) • שבע ברכות (2023) • קרוב אלי (2024) • הים (2025) | |