לדלג לתוכן

האח של דריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האח של דריקס
עטיפת ה-DVD
עטיפת ה-DVD
בימוי אורי ענבר
דורון צברי
תסריט משה זונדר
אמנון דנקנר (סיפור קצר)
עריכה סשה פרנקלין
שחקנים ראשיים טל פרידמן, דני שטג, עמוס לביא, יגאל עדיקא
מוזיקה חיים אילפמן
צילום דרור מורה
עיצוב תלבושות ענבל שוקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1994
משך הקרנה 50 דקות
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האח של דריקס הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1994, המבוסס על סיפור קצר מאת אמנון דנקנר (במקור האח של רמלר) בבימויו של אורי ענבר, עם טל פרידמן, דני שטג, ועמוס לביא בתפקידים הראשיים.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה דריקס (טל פרידמן), הוא חייל דתי המסיים קורס מש"קי דת ומוצב בבסיס חימוש נידח. מיד עם הצבתו נוכח דריקס כי בבסיס שוררות נורמות התנהגות אכזרית וקשה שאינה תואמת את התנהלותו האישית החיובית. עם הגיעו נגנב ממנו הציוד האישי, הוא מתקשה ביצירת קשר עם חיילי הבסיס ופניותיו אל המפקדים נתקלות בהתעלמות או בבוז.

בסוף יום הקליטה הראשון מוצא את עצמו דריקס נענש, ללא משפט, על ידי מסורי (עמוס לביא) - מ"פ המפקדה ומפקדו הישיר, בחודש ריתוק לבסיס. דריקס, השרוי בתחושת תסכול וניכור חברתי, מזוהה בטעות על ידי מסיקה (דני שטג) - חייל בעל השפעה בבסיס ואוהד שרוף של מכבי תל אביב, כאחיו של הכדורגלן הנודע אלי דריקס, גם בשל שם המשפחה הזהה וגם בשל הרקע המשפחתי הזהה לטענת מסיקה "למה גם הוא בא מבית דתי".

בלית ברירה ולנוכח מצוקתו החברתית לא מכחיש דריקס את הייחוס וכתוצאה מכך משתנה מעמדו בבסיס בצורה דרמטית. ציודו האישי מוחזר או מושלם לו, הוא הופך למקובל על חיילי הבסיס, ובעיקר נהפך לחברו הקרוב של מסיקה. כמו כן יחסם של מסורי וגם של בן-חמו (יגאל עדיקא) - רס"ר המשמעת של הבסיס, משתנים כלפיו לטובה. דריקס גם מצטרף למשחקי הקט-רגל עם שאר החיילים במקום צפוף ומלא מהמורות בין ביתני המשרדים, כאשר עצי האקליפטוס משמשים כשערים. דריקס מגלה כישרון טוב ואף מבקיע גול, אך גם שומע את תסכולם של חבריו על כך שלא דואגים בבסיס אפילו למגרש נורמלי וקטן שיוכלו לשחק בו.

בתוך זמן קצר מגלים חיילי הבסיס כי שלמה דריקס הוא בכלל בן יחיד וכי הוא שיקר בקשר להיותו האח של אלי דריקס. בכך באה לידי ביטוי תכונת הצביעוּת, אשר מאפיינת את השינוי הקוטבי ביחס הסביבה החברתית כלפי שלמה. גילוי השקר חושף אותו להתעללות פיזית ונפשית קשה מצד חיילי הבסיס.

במצוקתו הרבה פונה דריקס אל הרב וייס (צחי נוי) - קצין הדת המרחבי, בבקשה נואשת להעבירו מהבסיס, אך זה טרוד בניסיונות לקבל רכב צמוד ואינו מנסה לסייע לדריקס. מצוקתו של דריקס גוברת ובצעד של יאוש הוא מנסה לברוח מהבסיס, אך נתפס על ידי בן-חמו רס"ר המשמעת.

ערב פסח מגיע ומפקד החיל (אמנון דנקנר) מכבד את הבסיס בנוכחותו בארוחת ליל הסדר. מפקד החיל גם נותן את מילתו שמי שמוצא את האפיקומן יכול לבקש כל דבר, לא מוזגם, שהוא היה רוצה והוא יענה לבקשתו. דריקס מוצא את האפיקומן ומבקש ממפקד החיל מגרש קט-רגל חוקי בבסיס. נראה שהבקשה לא תסורב על ידי מפקד החיל, אך למסורי, למפקד הבסיס (נתן זהבי) ולרב וייס היו תוכניות לבקש רכב חדש. בעקבות זאת פורצת מהומה וקטטה אלימה בין דריקס לרב וייס.

לאחר שניכר היה לכל שדריקס אינו מתאים לשרת בבסיס, הוא מקבל את אשר ייחל לו – צו העברה לבסיס אחר, אך לא לפני שנגזר עליו 28 ימי מחבוש בפועל על ניסיון הבריחה ועל אירוע האלימות בליל הסדר.

דקות לפני שדריקס עוזב את שערי הבסיס ועולה לניידת המשטרה הצבאית לרצות את עונשו, ניגשים אליו בן-חמו, מסיקה, ניקול (אבישג כהן) - פקידה של מפקד הבסיס וחברתו של מסיקה, "אלביס" (שרון רג'יניאנו) - חייל אפסנאות, לוחצים את ידו, מאחלים לו בהצלחה ונפרדים ממנו לשלום. נראה שמודים לו בליבם על המגרש קט-רגל שביקש ממפקד החיל.

הסרט מציג בצורה סטריאוטיפית הבדלים תרבותיים בין מזרחים, אשכנזים, דתיים וחילוניים, ומציג בצורה מוחשית את הקשיים המלווים חייל המצוי בלחץ חברתי במסגרת סגורה.

שחקן תפקיד
טל פרידמן שלמה דריקס
דני שטג מסיקה, עובד רס"ר
שירילי דשא פקידה
עמוס לביא מסורי, מ"פ מפקדה
אמנון דנקנר מפקד החיל
יגאל עדיקא בן-חמו, רס"ר המשמעת של הבסיס
נתן זהבי מפקד הבסיס
שרון רג'יניאנו "אלביס", חייל בבסיס
צחי נוי הרב וייס, קצין דת מרחבי

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]