ענת גונן

ענת גונן
לידה	15 במרץ 1945 (בת 80); אלונים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קריית טבעון
תחום יצירה	אדריכלות
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת קולומביה ;

ענת גונן (נולדה ב-15 במרץ 1945) היא אדריכלית ומתכננת ערים ישראלית, חוקרת תכנון אזורי, פעילה סביבתית, סופרת ילדים ויוצרת קולנוע תיעודי קהילתי. לאורך עשרות שנים עסקה בתכנון אסטרטגי, תוכניות אב ומתאר ליישובים עירוניים וכפריים, ובקידום מודלים של פיתוח אזורי משולב.

ביוגרפיה והשכלה

גונן נולדה בקיבוץ אלונים למאיר וליונה (לבית קלמן) עמית. היא למדה בבית הספר היסודי "החשמונאים" ברמת גן ובתיכון קלעי בגבעתיים. בשנת 1963 התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינת ניהול במפקדת קצין חינוך ראשי עד לשחרורה בשנת 1965 בדרגת סגן.

בשנת 1970 סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון-מכון טכנולוגי לישראל בחיפה. בשנת 1972 השלימה תואר שני (M.Sc.) בתכנון ערים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בשנת 1979 קיבלה תואר דוקטור בתכנון ערים ואזורים מהטכניון.

בשנת 2015, סיימה גונן את מסלול לימודי קולנוע בבית הספר מנשר לאומנות.

בשנת 2021 סיימה קורס גישור קהילתי, עיריית טבעון.

בשנת 2025 קיבלה תואר שני M.A במדעי הרוח, התכנית הבינתחומית לתרבות הקולנוע, אוניברסיטת חיפה.

בשנת 2026 קיבלה תואר שני באסטרטגיה ימית, התכנית ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת חיפה.

קריירה אקדמית ומקצועית

פעילות אקדמית

1979-2008 עמיתת הוראה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. תחומי הוראתה כללו מדיניות תכנון, קרקע, פיתוח אזורי ותכנון אסטרטגי.

בשנים 1998–1999 לימדה במרכז הבינתחומי הרצליה כיום אוניברסיטת רייכמן, קורסים במדיניות תכנון והיבטים קרקעיים.

בשנת 1995 יזמה סדנה בינלאומית משותפת לסטודנטים מהטכניון ומגרמניה, שעסקה בתכנון מרחב הגבול ישראל–ירדן, מאזור ים המלח ועד אילת, תוך הדגשת שיתופי פעולה חוצי גבולות.

ישראל 2020 – תוכנית אב לישראל

ערך מורחב – ישראל 2020

תוכנית 2020-ישראל והעם היהודי.
תוכנית אב לישראל בשנת 2000.
תסריטי על-ישראל והעם היהודי, תוכנית אב 1996

גונן הייתה חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית ישראל 2020 – תוכנית אב לישראל בשנות האלפיים, ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובהובלת פרופסור אדם מזור. במסגרת זו פיתחה יחד עם סמדר פוגל את "תסריט העם היהודי", אחד משלושת תרחישי הפיתוח הדמוגרפיים והמרחביים של ישראל לשנות האלפיים (ראו: פרסומי פרויקט ישראל 2020, הוצאת הטכניון, 1993–1997).^[1]^[2]תסריט "ישראל והעם היהודי" נשען על תחזיות דמוגרפיות באשר למקומה של ישראל במרכז הכובד של העם היהודי. התסריט בחן מצב שבו חלק ניכר מן העם היהודי, ובפרט רוב הדור הצעיר, מתגורר בישראל. בתנאים אלה תתחזק מרכזיותה של ישראל בקרב העם היהודי, ותתרחב אחריותה לחינוכו ולעיצוב זהותו של הדור הצעיר. במקביל, יעמיק מעמדה של מדינת ישראל כרכיב מרכזי בקשרים עם קהילות בתפוצות וקישור בין זרמים שונים ביהדות. מתוך התרחיש, נגזרו השלכות תכנוניות בתחומי חינוך, קליטת עלייה, תשתיות ודיור, וכן חיזוק הקשר עם קהילות יהודיות בתפוצות. התסריט הדגיש את הצורך בהיערכות לגלי עלייה אפשריים, בשימור עתודות קרקע לפיתוח עתידי ובשמירה על אתרי מורשת ונופי תרבות בעלי ערך היסטורי ודתי, לנוכח לחצי פיתוח.^[3]

תוכנית המצפים

בשנת 1979 גונן הצטרפה למחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית כמנהלת התכנון האזורי והאסטרטגי במחלקה לפיתוח והתיישבות. הייתה אחראית על תכנון תוכנית המצפים בגליל. תוכנית המצפים לפיתוח הגליל יצאה לפועל על ידי הממשלה בשנות ה-80. עיקרה היה הקמת 28 מצפים במטרת להגדיל את ההתיישבות היהודית בגליל ולמנוע יצירת עובדות קיימות על ידי ערביי הסביבה.^[4] התכנית יועדה לתפוס שטחים שהם בבעלות המדינה, אך שעדיין אין בהם תכנון, ולאפשר ריכוז קרקעות לצורכי התיישבות ועיור. התוכניות המתוכננות איפשרו גם את היוזמה התיישבותית של הממשלה בראשית שנת 2000 שמטרתה היתה, שהמצפים בגליל יוגדלו עד ל-500 משפחות כל אחד.^[5]

שותפות 2000 – מודל אזורי משולב

במסגרת פרויקט שותפות ביחד שנקראה שותפות 2000, של הסוכנות היהודית השתתפה גונן בפיתוח מודל אזורי המשלב יישובים עירוניים וכפריים, מתוך תפיסה של פיתוח אזורי רב-מוקדי ושיתופי .

תוכניות אב ומתאר ליישובים

בין השנים 1995–2007 הובילה והכינה תוכניות אב ותוכניות מתאר ליישובים יהודיים וערביים. התוכניות כללו ראייה אינטגרטיבית: פיתוח כלכלי, תשתיות תחבורה, שטחים פתוחים, נוף וסביבה, אסטרטגיות יישום ושלבי פיתוח. חלק מן התוכניות אושרו במוסדות התכנון המחוזיים והארציים (פרסומי הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, משרד הפנים; תיקי תוכניות באתר מינהל התכנון) :יהוד, מגדל העמק, מעלות־תרשיחא, סח'נין, איבטין.

תכנון מרחב סובב עזה ותשתיות

גונן תכננה את מרחב "סובב עזה" בשיתוף המועצה האזורית שער הנגב, מתוך תפיסה של שיתוף אזורי בין יישובים חקלאיים ועירוניים.

בנוסף עסקה בתכנון תשתיות ובהצעות חלופיות למיזמי תעופה ותעשייה, ובהם: שדה התעופה בהרצליה^[6], חלופה למסוף בינלאומי בשחורת, אזור התעשייה ארז.

סקר השטחים הפתוחים

בשנת 1998 הובילה, יחד עם חברת תה"ל-תכנון המים לישראל בע"מ, את הכנת "סקר השטחים הפתוחים" עבור המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומשרד הפנים – סקר ממוחשב מבוסס GIS, אשר מיפה את השטחים הפתוחים בישראל ושימש בסיס למדיניות שימור ופיתוח.^[7]^[8]^[9]

מינויים ציבוריים ומקצועיים

ראש משלחת העלייה בבריטנה ואירלנד(1988–1990), ההסתדרות הציונית העולמית.
דירקטורית בקרן למשקי עזר ופיתוח הנוף הירוק (1992–1993), מיזם משותף למשרד החקלאות ולסוכנות היהודית.
חברת ועדת ההיגוי של תוכנית "ישראל 2020" (1993–1997).
חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה (1995–1996).
חברה בוועד המנהל של ארגון "תחבורה היום ומחר" – לקידום תחבורה בת קיימא (2006–2009).

פעילות סביבתית וקהילתית

גונן פעילה בקידום קיימות ופיתוח סביבתי. מאז 2005 היא עמיתת סביבה של מרכז השל לקיימות-לחשיבה ומנהיגות סביבתית.^[10]

יזמה פלטפורמות אינטרנטיות לקידום מיחזור וקיימות, ובהן "Greeningwall" ו"עולם המחזור".

מאז שנת 2010 פעילה גונן במועצה לשימור אתרים, שם ליוותה יזמים ירוקים.

בשנת 2011 יזמה יחד עם שפרה לשם את סדרת ההרצאות "תרבות בית שערים", העוסקת במורשת ובזהות מקומית' ככלי לחיזוק סולידריות אזורית.

חברת דירקטוריון ברשת המתנ"סים של קריית טבעון.

חברת פורום היגוי דיאלוג בין קהילת בסמת וקריית טבעון.

יצירה ספרותית וקולנועית

לאחר שנים רבות בתכנון ובפרויקטים ברמה הארצית, בשיתוף עם גופים סטטוטוריים ומשרדי ממשלה, פנתה גונן לתחומי עשייה אחרים ככותבת ויוצרת סרטים.

בשנת 2003 פרסמה את ספר הילדים "חגיגה בארץ המיחזור" בהוצאת תמוז^[11], אשר לווה באתר אינטרנט חינוכי לעידוד יצירה מחומרים ממוחזרים. בשנת 2019 תורגם הספר לאנגלית, צרפתית, ערבית, ספרדית ויפנית.^[12]

גונן יצרה כ־120 סרטים קצרים במסגרת המגזין הקהילתי "מבט כרמל" (ערוץ 98).^[13]^[14]

סרטה הקצר "הבובות של אבא" עסק בדמותו ובמורשתו של מאיר עמית, בפרשיה עלומה ערב מלחמת ששת הימים וזכה לתמיכת קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי.^[15]

חלק מתוכניות אב ומיתאר ליישובים שתכננה

תכנון מעלות תרשיחא
תוכנית מיתאר המועצה האזורית מגילות
שינוי לתוכנית מתאר יהוד
תכנון גלבוע מזרחי
תכנון מרחב חבל עזה
תכנון רכס הפוריות
תכנון חיבור העפולות

פלטפורמות אינטרנטיות לקידום מיחזור וקיימות

אתר עולם המיחזור
פרויקט Greeningwall

חיים אישיים

גונן נשואה ליורם ולהם שני ילדים. גונן היא בתו של האלוף מאיר עמית, שהיה ראש המוסד השלישי. היא מתגוררת בקריית טבעון.

אילן יוחסין

עץ משפחת סלוצקי

נחום סלוצקי

מקרא

	הורות^[א]
	נישואין^[ב]

	גבר
	אישה

	איש צבא^[ג]
	איש תרבות^[ג]
	איש ציבור^[ד]^[ג]

חיה סלוצקי
1895–1990

שמעון סלוצקי
1889–1959

צבי שאול סלוצקי

חנה סלוצקי

יונה קלמן

יפה סלוצקי

שושנה סלוצקי

צילה סלוצקי

שולמית צור

↑ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה.
↑ בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו.
1 2 3 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
↑ נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ענת גונן בוויקישיתוף

ענת גונן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
תכנון שכונות ויישובים בראייה סביבתית, באתר מועצה אזורית משגב
ד"ר ענת גונן, ‏אחריות חברתית הייתה פה כבר מזמן, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
כתבות של ענת גונן, באתר קהילה TV
ערב לזכרו של מייסד המל"מ האלוף מאיר עמית, באתר פייסבוק מתוך פרופיל ספריית מרכז המידע למודיעין ולטרור - המרכז למורשת המודיעין

הערות שוליים

↑ ענת גונן, תסריטי על - ישראל והעם היהודי, מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח, 1996, מסת"ב 978-965-480-008-2
↑ צוות מחקר ותכנון בראשות אדם מזור, ישראל 2020, באתר הטכניון
↑ "ישראל 2020 " תוכנית אב לישראל בשנות האלפיים, תקציר תכנית ישראל 2020
↑ מנחם רהט, המיצפים: המדינה פוקחת עיניים על קרקעות הגליל, באתר מעריב, ‏4 דצמבר 1979⁩
↑ צפריר רינת, החטיבה להתיישבות מחדשת את תוכנית ייהוד הגליל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2013
↑ Google Docs: כניסה, באתר accounts.google.com
↑ סקר השטחים הפתוחים: מפות נושאיות, באתר גוגל ספרים
↑ פרויקט השטחים הפתוחים, באתר מכון דש"א
↑ פרויקט השטחים הפתוחים, באתר מכון דש״א - דמותה של ארץ
↑ מורין פרידמן, בוגרי תכנית העמיתים - מחזור ו', באתר מרכז השל, ‏2023-09-23
↑ חגיגה בארץ המיחזור מאת ענת גונן, 2003
↑ The Recycling Party リサイクル･パーティー, Goodreads (באנגלית)
↑ גבריאל קונפינו, האם אחרי למעלה מעשרים שנה, הגיע הסוף לעידן שידורי הטלוויזיה של הקהילה?, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2018-01-30
↑ ענת גונן, באתר YouTube
↑ הבובות של אבא (באנגלית)

[16] כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה.

[17] בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו.

[מרובה-18] 1 2 3 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[19] נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

[1] ענת גונן, תסריטי על - ישראל והעם היהודי, מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח, 1996, מסת"ב 978-965-480-008-2

[2] צוות מחקר ותכנון בראשות אדם מזור, ישראל 2020, באתר הטכניון

[תקציר-3] "ישראל 2020 " תוכנית אב לישראל בשנות האלפיים, תקציר תכנית ישראל 2020

[4] מנחם רהט, המיצפים: המדינה פוקחת עיניים על קרקעות הגליל, באתר מעריב, ‏4 דצמבר 1979⁩

[5] צפריר רינת, החטיבה להתיישבות מחדשת את תוכנית ייהוד הגליל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2013

[6] Google Docs: כניסה, באתר accounts.google.com

[7] סקר השטחים הפתוחים: מפות נושאיות, באתר גוגל ספרים

[8] פרויקט השטחים הפתוחים, באתר מכון דש"א

[9] פרויקט השטחים הפתוחים, באתר מכון דש״א - דמותה של ארץ

[:0-10] מורין פרידמן, בוגרי תכנית העמיתים - מחזור ו', באתר מרכז השל, ‏2023-09-23

[11] חגיגה בארץ המיחזור מאת ענת גונן, 2003

[12] The Recycling Party リサイクル･パーティー, Goodreads (באנגלית)

[13] גבריאל קונפינו, האם אחרי למעלה מעשרים שנה, הגיע הסוף לעידן שידורי הטלוויזיה של הקהילה?, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2018-01-30

[14] ענת גונן, באתר YouTube

[15] הבובות של אבא (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]