יעקב צור (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב צור
לידה 22 באפריל 1936 (בן 87)
רמת טיומקין, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • מפקד גדוד 332
  • מפקד עוצבת כדור האש
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה יבשה
  • נספחי לענייני מו"פ בארצות הברית
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
מדליית השירות הראוי לשבח  מדליית השירות הראוי לשבח (ארצות הברית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב צור (נולד ב-22 באפריל 1936) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, שירת בחיל התותחנים ובצנחנים ופיקד על עוצבת כדור האש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צור הוא בנם הבכור של הלל צור (שטיין)[1] שעלה מריגה ושולמית (מבית סלוצקי מנהלל)[2]. גדל בבית ציוני רוויזיוניסטי ברמת טיומקין (כיום בנתניה). אביו היה חבר בארגון האצ"ל והיה מבוקש על ידי הבריטים. ב-1939 נשלח אביו מטעם תנועת בית"ר והאצ"ל לפולין ומשפחתו הצטרפה אליו. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה המשפחה חזרה לארץ ישראל. ב-1944 הוגלה אביו על ידי הבריטים למחנה מעצר באפריקה. אחרי שובו מאפריקה נעצר שוב והושם במחנה המעצר בלטרון ואחר כך במחנה המעצר בעתלית, שם שהה עד 1948. באותן שנים, למד צור בבית הספר "תחכמוני" והיה חבר בתנועת הנוער בית"ר.

צור התגייס לצה"ל באוגוסט 1954. בסוף שנת 1955 סיים קורס קציני תותחנים. לאחר הקורס שובץ בגדוד מרגמות כבדות 332 וצורף על ידי אריק שרון לפלוגה המסייעת של גדוד 890 בצנחנים כקצין תצפית קדמי. במלחמת סיני השתתף בקרב המיתלה כקצין תותחנים של הצנחנים. לאחר המלחמה מונה למפקד סוללת מרגמות 120 מ"מ בגדוד 890. הוא השתחרר משירות החובה בסוף שנת 1957. בשירות המילואים שירת כקצין תותחנים בחטיבת הצנחנים הסדירה. במלחמת ששת הימים שימש קצין ניהול אש בגדוד 332 של חטיבת הצנחנים. ב-1969 מונה למפקד גדוד 332, גדוד מכמ"ת מוצנח. הוא פיקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים ושימש מפקד הסיוע החטיבתי של חטיבת הצנחנים. לאחר מכן פיקד על גדוד תותחים מתנייעים 8196. בשנים 1972–1977 שהה בטהראן, לסירוגין, ושימש כיועץ לחיל הים האירני. עם הקמת עוצבת האש מונה ב-1977 למפקד הסיוע האוגדתי ופיקד על האגד הארטילרי של האוגדה, עוצבת כדור האש. שירת בתפקיד זה עד 1982, כולל במהלך מבצע ליטני ובהכנות למבצע של"ג. צור נענה לפניית הצבא והתגייס לשירות קבע בשנת 1979 לתפקיד ראש מחלקת אמצעי לחימה יבשה. בהמשך שירותו מונה לנספח לענייני מחקר ופיתוח בנספחות צה"ל בוושינגטון, ארצות הברית. עם סיום תפקידו זה, העניק לו מזכיר הצבא של ארצות הברית את "מדליית השירות הראוי לשבח" (אנ') כאות הערכה להישגיו. הוא השתחרר מהשירות בשנת 1987.

בשנת 2018 הוענקה ליעקב צור תעודת הערכה מיוחדת "על תרומתו הייחודית למערך חיל התותחנים לרגל ציון 70 שנה לעצמאות מדינת ישראל ולהקמת צה"ל".

צור הוא בוגר הטכניון בפקולטה להנדסת מכונות (1961) ובקריירה האזרחית שלו מילא תפקידים בכירים בניהול פרויקטים בתחום זה. מאז שחרורו מהצבא, משמש כיועץ בנושאי מחקר ופיתוח וטכנולוגיה צבאית. מכהן כחבר בצוות פיתוח הרק"ם העתידי של צה"ל במשרד הביטחון. בשנת 2018 הוענק ליעקב צור תואר יקיר העיר רמת השרון "בהוקרה ובהערכה על עשייה ותרומה משמעותית לחיי העיר והמדינה".

נשוי לזיוה ולזוג נולדו שלושה ילדים, שני בנים ובת. בנו הבכור אייל שירת כקצין תותחנים ונהרג בלבנון באפריל 1982.

חיל התותחנים - תעודת הערכה
חיל התותחנים - תעודת הערכה

צור הוא מחברם של ארבעה ספרים:

  • בכף ידי הריקה, ספר שירה, יצא ב-1998
  • ימי הצריף 1936-1949, על ילדותו ברמת טיומקין, יצא ב-2010
  • עפיפון בשמי קריית-שאול, אסופת סיפורים בנושא השכול, יצא ב-2014
  • ישראלי אחד, שש מלחמות, בהוצאה עצמית, יצא ב-2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלל צור, באתר מורשת העיר נתניה
  2. ^ שולמית צור, באתר מורשת העיר נתניה