תכנון ערים ואזורים

התכנון העירוני עוסק הן בתכנון של יישובים קטנים והן בתכנון ערי ענק. בתמונה: העיר הונג קונג.

תכנון ערים ואזורים הוא תחום ידע, מדע, מחקר ופרקטיקה העוסק בתכנון פיזי, חברתי וכלכלי של יישובים ואזורים בקני מידה שונים מרמת השכונה והעיר, דרך מטרופולינים ואזורים, ועד לרמה הארצית. התחום כולל תכנון של ערים, שכונות ואזורים כפריים, וכן של מערכות יישוביות רחבות הכוללות כפרים, מושבים וקיבוצים.

על אף שנדמה שישנה חפיפה בין תכנון ערים למקצועות אחרים כגון: אדריכלות, אדריכלות נוף, עירוניות נוף, ועיצוב עירוני, לא כך הדבר, שכן במקצועות אלו עוסקים ביתר פירוט ובקנה מידה קטן יותר של פיתוח ואילו תכנון אזורי עוסק בסביבה רחבה יותר וברמה פחות מפורטת.

מתכנן הערים היווני היפודמוס נחשב לאבי התכנון העירוני, בשל התכנון של מילטוס, אם כי דוגמאות לערים מתוכננות קיימות בכל העת העתיקה. המוסלמים נחשבים למקור הרעיון של הקצאת תפקידים שונים לאזורים שונים, אם כי השימוש המערבי בכך מגיע בעיקר מהרעיונות של ה"קונגרס הבין-לאומי לאדריכלות מודרנית".

מבחינה היסטורית, מקורו של התכנון העירוני באדריכלות ובהנדסה האזרחית, והוא התפתח כתחום העושה שימוש בגישות רציונליות לתכנון המרחב העירוני על ידי תכנון פיזי של שימושי קרקע ותשתיות. עם זאת, ביקורות על התכנון העירוני המודרניסטי שצברו תאוצה בשנות ה-60 (לדוגמה, עבודותיה של ג'יין ג'ייקובס) תרמו להרחבת התחום ולעצמאותו, כך שיכלול גם היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים של פיתוח עירוני ואזורי, לצד התכנון הפיזי.

כיום, תכנון ערים ואזורים מחולק לתת־תחומים שונים, כאשר קיימת הבחנה בין שני תחומי ליבה מרכזיים: תכנון עירוני ושכונתי, העוסק בקנה מידה מקומי (מיקרו) של העיר, תכנון אזורי ומטרופוליטני, העוסק בקנה מידה רחב (מאקרו) של מערכות מטרופוליטניות, אזוריות וארציות. לצד תחומים אלה קיימים גם ענפים נוספים, כגון תכנון תחבורה, תכנון סביבתי וענפים נוספים. עם זאת, כלל התחומים חופפים זה לזה במידה רבה ומהווים מערכת תכנונית משולבת, אף כי הם נבדלים זה מזה בקנה המידה, במוקדי העיסוק ובדגשים המקצועיים.

היסטוריה

תכנון עירוני לעיר ניו יורק מ-1847. דוגמה לתכנון מאוד סדור ורציונלי – רוב הרחובות פרוסים כרחובות שתי וערב ולאזורים שונים בעיר יש תפקידים שונים.

ערכים מורחבים – החברה הבין-לאומית להיסטוריה של תכנון עירוני, החברה האמריקאית להיסטוריה של תכנון עירוני ואזורי, לימודים עירוניים ואזוריים

העיר ירושלים במפת מידבא כפי שנבנתה על ידי הרומאים, במרכז עובר הקארדו.

העיר סויט בסלובקיה – במקור, תוכננה ב-1934 כשילוב של עיר גנים ותעשייה.

מודיעין, עיר חדשה בישראל שתוכננה מן היסוד, הוקמה ב-1996.

תרבות עמק האינדוס בתת היבשת ההודית נחשבת כתרבות הראשונה שפיתחה את התכנון העירוני. עד ל-2600 לפנה"ס כמה יישובים קדם-האראפיים גדלו לערים בעלי אוכלוסייה של אלפי אנשים שלא עסקו בעיקר בחקלאות, ויצרו תרבות מאוחדת שעלייתה הפתאומית הייתה תוצאה של מאמץ מתוכנן. נראה כי היה ארגון מחדש של חלק מהיישובים על מנת להתאימם לתוכנית מפותחת היטב. מסיבה זו, תרבות עמק האינדוס נחשבת כראשונה שפיתחה את התכנון העירוני.

במאה הרביעית והשלישית לפנה"ס, הופצה התרבות ההליניסטית בשטחים שכבש אלכסנדר מוקדון. במסגרת הפצת התרבות הוקמו ערים הלניסטיות אשר התאפיינו בתכנון היפודאמי. התכנון ההיפודאמי קבע רשת רחובות רוחביים ואורכיים שיצרו משבצות המכונות אינסולות. תכנון עירוני זה שיקף את החשיבה הרציונלית של התקופה וקבע מערכת מאוד רציונלית שכאילו שיטחה את הקרקע ובנתה עליה עיר מתוכננת היטב. התכנון ההיפודאמי היה למעשה התכנון שבעקבותיו תוכננו גם אלפיים שנה מאוחר יותר ערים רבות ביבשת אמריקה.

הרומאים השתמשו בתוכנית קבועה עבור תכנון הערים שלהם, שפותחה ליעילות צבאית ואזרחית מקסימלית. תכנון זה התחיל בשני רחובות ראשיים הניצבים אחד לשני ומפגשם הוא המרכז הרשמי של העיר. הציר האורכי שעבר מצפון לדרום נקרא "קארדו" והציר הרוחבי ממזרח למערב נקרא "דקומנוס". רוב השירותים העירוניים סבבו את מרכז העיר המוקף ברשת מרובעת צפופה של רחובות, וסביבן חומה להגנה. על מנת להפחית את זמן התנועה ברחובות, שני רחובות אלכסוניים חוצים את רשת הרחובות המרובעת מפינה לפינה, דרך הרחבה המרכזית. נהר בדרך כלל חוצה את העיר, מספק מים ותחבורה ומסלק ביוב, אפילו בזמן מצור. ערים אירופאיות רבות עדיין משמרות את התבנית הזו, לדוגמה בטורינו. גם בעיר העתיקה של ירושלים השתמר במידה חלקית תכנון זה מהתקופה הרומית והרחוב הראשי עדיין נקרא "הקארדו".

בתכנון העירוני בתרבות המוסלמית ישנו מושג חשוב הנקרא "חרם" (אזור שאסור לחלל). אזורים כאלו היו מנזרים, או מקומות בהם מפלגות יריבות יכלו ליישב חילוקי דעות בשלום. בדרך כלל היו אלו עיירות שנבנו ליד נהר אשר סיפק מים לשתייה לשימושים ביתיים (במעלה הזרם) ונשאו משם פסולת וביוב (במורד הזרם, בדרך כלל מתחת לאדמה, שלא כמו ברוב הערים באירופה בימי הביניים). המוסלמים טוענים שהם הגו את הרעיון של כושר נשיאה, ולפעמים הגבילו את מספר המשפחות בכל העיר. בדרך כלל היה החרם ממוקם על מנת להבטיח גישה לפארקים ולטבע (אשר קיבלו שם אחר, חימה) כדי להגביל התפשטות עירונית, ולהגן על מעברי מים, אגני ניקוז ונאות מדבר. מבחינה זו, הכללים מזכירים חוקי תכנון מודרניים מבחינת מטרותיהם.

במהלך שתי המאות האחרונות בעולם המערבי (מערב אירופה, צפון אמריקה, יפן ואוסטרלאסיה) תכנון ואדריכלות עברו שלבים שונים של קונצנזוס רחב. בתחילה הייתה העיר המתועשת של המאה ה-19, שם השליטה בבניינים הייתה בעיקר בידי עסקים והאליטה העשירה. בערך עם תחילת המאה ה-20 החלה תנועה שמטרתה לספק סביבה בריאה יותר לאנשים, ובעיקר לעובדי תעשייה. פותחו הרעיונות של ערי גנים והעיר היפה ונבנו כמה ערים לדוגמה, כמו וולוון גארדן סיטי באנגליה. אולם, אלה היו בדרך כלל קטנות יחסית ולא היו בהן תושבים רבים. רק בשנות ה-20 של המאה ה-20 החלה לעלות תנועת המודרניזם. עיר מודרניסטית הייתה אמורה להיות סוג של אוטופיה ישימה ויעילה. היו תוכניות לבנייה מחדש בקנה מידה גדול של ערים, כמו פריז, אם כי לא קרה דבר בקנה מידה גדול עד להרס שנגרם בעקבות מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן, נבנו כמה מבנים וקהילות מודרניסטיים. אולם הם נבנו בזול והיו ידועים בבעיות החברתיות שנוצרו סביבם.

המודרניזם הסתיים בשנות ה-70 כשהפסיקו לבנות מגדלים אחידים וזולים בארצות רבות, כמו בריטניה וצרפת. מאז רבים מהם נהרסו ובמקומם נבנו בניינים מסוגים אחרים. במקום לעשות הכול מושלם ואחיד, התכנון כיום מתמקד באינדיבידואליזם ובגיוון של החברה והכלכלה. זוהי התקופה הפוסט-מודרנית.

לאחרונה הועלה נושא של תכנון ערים רב-תרבותיות, התמודדות ערים עם קליטת מהגרים, תאוריות של תכנון בעזרת דיאלוג בין קבוצות אתניות שונות ובדרכים חדשות של חשיבה על תכנון עירוני לאור אופיין המשתנה של ערים בעידן הגלובלי. סוגיות אלו מנותחות בעבודות של ליאוני סנדרקוק.

תכנון עירוני ושכונתי

תכנון עירוני ושכונתי עוסק בתכנון של המרחב הבנוי בקנה מידה מקומי (מיקרו), הכולל שכונות, חלקי עיר והעיר כיחידה תפקודית יומיומית. תחום זה מתמקד בעיצוב המרחב הפיזי של העיר, בשימושי קרקע ברמה המקומית, במרחב הציבורי, ובאיכות החיים העירונית של התושבים. הוא כולל בין היתר תכנון רחובות, אזורי מגורים, מסחר ושירותים, מוסדות ציבור ותשתיות מקומיות, וכן תכנון מפורט של פרויקטים עירוניים ותוכניות בניין עיר (תב"עות).

תחום זה מדגיש את החוויה העירונית היומיומית ואת תפקוד העיר כמרחב חי, נגיש ורציף. בהתאם לכך, הוא עוסק בצפיפות עירונית, עירוב שימושים, הליכתיות, תחבורה מקומית ותכנון מרחבים ציבוריים המעודדים פעילות אנושית וחיי קהילה. בנוסף, התחום כולל גם התחדשות עירונית, שימור מבנים ומרקמים עירוניים, ושיפור הסביבה הבנויה תוך התאמתה לשינויים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים.

תכנון זה מתמקד בטווחי זמן קצרים ובינוניים יחסית, ובהחלטות יישומיות הנוגעות לעיצוב הפיזי של הסביבה העירונית. המתכנן העירוני פועל במסגרת זו ומשלב בין שיקולים תכנוניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים, במטרה ליצור מרחב עירוני מתפקד, נגיש ובעל איכות חיים גבוהה.

תכנון אזורי ומטרופוליטני

סינסינטי, ארצות הברית. תכנון של פרבר אמריקאי טיפוסי

תכנון אזורי ומטרופוליטני עוסק בתכנון של מערכות מרחביות בקנה מידה רחב (מאקרו), הכוללות מטרופולינים, אזורים ומערכות ארציות. תחום זה מתמקד בתכנון אסטרטגי של קשרים בין ערים ויישובים, בפיתוח תשתיות ומערכות תחבורה, בחלוקת אוכלוסייה ושימושי קרקע במרחב, ובמדיניות פיתוח אזורית-ארצית. תכנון זה עוסק בעיקר בקבלת החלטות ארוכות טווח ברמה מערכתית, בניגוד לתכנון עירוני ושכונתי המתמקד בקנה מידה מקומי ובסביבה הבנויה המיידית. המתכנן האזורי פועל במסגרת זו ומשלב בין ניתוח מערכתי לבין שיקולי מדיניות ויישום.

ערך מורחב – פרבור

בארצות מסוימות הירידה בשביעות רצון מהסביבה העירונית הביאה להגירה מתמשכת אל ערים קטנות יותר או לאזורים כפריים. תהליך הפרבור התרחש בעיקר בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20. תהליך הפרבור התקיים גם סביב ערים רבות באירופה וגם בישראל.

בשנות ה-70 וה-80 התוודעו מתכנני הערים לבעיות הרבות שגרם הפרבור. מתוך שאיפה ליצור איכות חיים טובים יותר קרו תהליכים שפגעו בעיר ובאיכות הסביבה. הפרבור גרם לתופעת היוממות, להידרדרות חברתית של מרכזי הערים, להגדלת פערים חברתיים ולפגיעה משמעותית באיכות הסביבה.

כיום, חלק מרכזי מהתכנון העירוני והשכונתי עוסק בחיזוק הערים ובקידום עירוניות וחיים עירוניים איכותיים. מתכננים עירוניים פועלים לעידוד פיתוח עירוני מרוכז וצפוף יותר, לשיפור המרחב הציבורי ולהעצמת הפונקציות העירוניות בכל חלקי העיר, במטרה להגביר חיוניות עירונית. במסגרת זו נעשה מאמץ לצמצם מגמות של התפשטות עירונית בצפיפות נמוכה אל עבר השוליים, ערי שינה והשטחים הפתוחים, בהתאם לעקרונות התכנון העירוני השואפים לחיזוק העירוניות והמרקם העירוני.

תכנון תחבורה

תכנון רשת הרחובות, הצפיפות העירונית והתחבורה משפיע על היווצרותם או מניעתם של גודשי תנועה.

תכנון תחבורה עוסק בתכנון מערכות תנועה ונגישות במרחב, תוך שילוב בין אמצעי תחבורה שונים כגון תחבורה ציבורית, רכב פרטי, הליכה ורכיבה על אופניים. התחום פועל הן לפי עקרונות התכנון העירוני והן לפי עקרונות התכנון האזורי, ובוחן את הקשר בין מבנה העיר והאזור, שימושי הקרקע ודפוסי הניידות, במטרה ליצור מערכות תחבורה יעילות, נגישות ובנות־קיימא.

קיים קשר הדוק בין צפיפות עירונית לבין מערכות תחבורה: צפיפות גבוהה מאפשרת הפעלה יעילה של תחבורה ציבורית, בעוד שצפיפות נמוכה נוטה לעודד שימוש ברכב פרטי. בהתאם לכך, תכנון עירוני ותחבורתי שואפים לתאם בין פיתוח עירוני לבין מערכות תחבורה, למשל באמצעות עידוד פיתוח מרוכז סביב צירי תחבורה ציבורית.

תכנון תחבורה כולל גם ייזום פרויקטים תחבורתיים, בדיקת כדאיות כלכלית ותכנונית, תכנון מערכות וקווי תחבורה ציבורית ברמה הרשתית, וכן ניתוח בעיות גודש (פקקים) וגיבוש פתרונות מערכתיים להתמודדות עמן. במסגרת זו נבחנות חלופות שונות לפיתוח מערכות תחבורה, תוך התחשבות בביקושים, בעלויות, בהשפעות סביבתיות ובהשלכות חברתיות.

עם זאת, הרחבת תשתיות תחבורה, ובפרט כבישים, אינה בהכרח פותרת בעיות גודש, שכן לעיתים היא מובילה לעלייה בביקוש לנסיעות. לפיכך, תכנון תחבורה מודרני מדגיש שילוב בין אמצעי תחבורה שונים, צמצום תלות ברכב פרטי, ושיפור הנגישות הכוללת במרחב העירוני והאזורי.

יש להבחין בין תכנון תחבורה, המהווה חלק מתחום תכנון ערים ואזורים, לבין הנדסת תחבורה, שהיא תחום בהנדסה אזרחית. תכנון תחבורה עוסק בהיבטים אסטרטגיים ומרחביים של מערכות תחבורה, כגון קביעת מדיניות, תכנון רשתות תחבורה ושילובן במבנה העיר והאזור. לעומת זאת, הנדסת תחבורה מתמקדת בתכנון המפורט והטכני של תשתיות ומערכות תנועה, לרבות תכנון כבישים, מסילות, צמתים, מערכות רמזורים ובקרת תנועה, וכן ביישום וביצוע של פרויקטים תחבורתיים.

תכנון סביבתי (אקולוגי)

תכנון סביבתי עוסק בשילוב שיקולים סביבתיים בתהליכי תכנון עירוני ואזורי, תוך בחינת ההשפעות של פיתוח על מערכות טבעיות ועל איכות הסביבה. התחום מהווה גשר בין תכנון ערים ואזורים לבין מדעי הסביבה, ומתמקד בקידום פיתוח בר־קיימא המאזן בין צורכי האדם לבין שמירה על משאבי טבע.

מתכננים סביבתיים עוסקים בהערכת ההשפעות הסביבתיות של תוכניות בינוי ותשתיות, לרבות זיהום אוויר, רעש, קרקע ומים, פגיעה במערכות אקולוגיות וניצול משאבים. אחד הכלים המרכזיים בתחום הוא תסקיר השפעה על הסביבה (EIA), הבוחן את השלכותיה של תוכנית מוצעת ומסייע בגיבוש חלופות תכנוניות ובהפחתת פגיעות סביבתיות.

התחום כולל גם עיסוק בסוגיות של שינוי אקלים, תכנון בר־קיימא, ניהול שטחים פתוחים, שימור מערכות טבעיות והתאמת הסביבה הבנויה לתנאים סביבתיים משתנים. תכנון סביבתי משלב בין ידע מדעי, רגולציה סביבתית ושיקולים תכנוניים, ופועל במסגרת תהליכי תכנון סטטוטוריים.

יש להבחין בין תכנון סביבתי לבין תחומים קרובים כגון ייעוץ סביבתי, אקולוגיה, מדעי הסביבה, גאוגרפיה והנדסה סביבתית. תכנון סביבתי הוא חלק מתכנון ערים ואזורים ומשלב שיקולים סביבתיים במסגרת קבלת החלטות תכנוניות, הן במסגרת תכנון עירוני והן במסגרת תכנון אזורי. מתכנן סביבתי עשוי לעסוק גם בייעוץ סביבתי, אך ייעוץ סביבתי כשלעצמו אינו כולל בהכרח הכשרה בתכנון. באופן דומה, תחומים מדעיים כגון אקולוגיה ומדעי הסביבה מספקים ידע ותשתית מחקרית, בעוד שהנדסה סביבתית מתמקדת בפתרונות טכניים וביישום הנדסי, ואינה עוסקת בתכנון מרחבי כולל.

תכנון אסתטי-עיצובי (עיצוב עירוני)

ערכים מורחבים – תכנון, איגוד המתכננים בישראל, מתכנן ערים ואזורים, תוכנית בניין עיר, ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, תכנון משתף

ראו גם – תכנון ערים ואזורים אסטרטגי, עירוניות טקטית, מבנן, עיצוב עירוני, עירוניות חדשה

בארצות מפותחות התעוררה תגובת-נגד לכמות גדולה מדי של גורמים מלאכותיים בסביבה – כמו שלטים, גדרות זמניות, וכדומה. נושאים אחרים שיש עליהם מחלוקת חריפה בין מתכננים עירוניים הם המתח בין גידול פריפריאלי, גידול בצפיפות הדיור ותכנון יישובים חדשים. יש גם דיונים רבים לגבי היתרון של ערבוב ייעודים שונים של הקרקע, כנגד היתרונות של הבדלה בין קרקע בעלת ייעודים שונים.

תכנון עירוני מוצלח מתחשב באופי של "בית" ו"תחושת מקום", זהות מקומית, כבוד למורשת הטבעית, האמנותית וההיסטורית, הבנה של הנוף העירוני, הולכי רגל וסוגי תחבורה אחרים, סיכונים טבעיים כמו אזורי שיטפון ועוד.

יש שאומרים שהפיאצה (רחבה) הימי ביניימית והארקדה (שורת עמודים בחזית המבנה הפונה לרחוב) הן בין האלמנטים המוצלחים ביותר של תכנון עירוני, כפי שרואים בערים איטלקיות כמו סיינה ובולוניה.

אף שלרוב ערים אינן מתוכננות מתחילתן, התכנון חשוב בשליטה על גידולן של ערים ושימוש בכלים כמו חלוקה לאזורים. בהסתכלות היסטורית, ערים רבות שנחשבות ליפהפיות הן תוצאה של מערכות ארוכות טווח של איסורים והדרכה לגבי גודל הבניה, שימוש ומאפיינים. אלה הותירו חופשיות מסוימת, אך עם זאת אכפו את השימוש בסגנונות מסוימים, בטיחות ולעיתים גם חומרים בדרכים מעשיות.

ישנן ערים שתוכננו מתחילתן, ואם כי התוצאות אינן תמיד כמו שתוכננו, לרוב נותרות עדויות לתכנון הראשוני. כמה מהערים המתוכננות המוצלחות ביותר מורכבות מתאים שכוללים אזורי פארק, מסחר ודיור, כשהתא חוזר פעמים רבות. לרוב התאים מובדלים על ידי רחובות. בדרך כלל, לכל תא יש מבנים מיוחדים וגינון מיוחד בפארק, ושערים מיוחדים או מסמני גבול בקצה. האזורים המסחריים נעשים מגוונים באופן טבעי. הבדלים אלה עוזרים לנטוע תחושה של מקום, כאשר הדמיון בין התאים גורמים לכך שכל מקום בעיר מוכר במידת מה.

תכנון בטיחותי ועמידות בפני סיכונים

ערים רבות נבנות במקומות שנתונים לשיטפונות, גלי סערה, מזג אוויר יוצא דופן או מלחמה. אם ניתן להגביל סכנות אלה לאזורים מסוימים (כמו אזורים המועדים לשיטפון), אפשר לעשות מהם אזורי פארק או חגורות ירוקות, דבר שמביא תוצאות יפות לעיתים. שיטה מעשית נוספת היא לבנות את העיר על פסגות ההרים, ואת הפארקים בעמקים.

ניתן להפחית את הפגיעה של מזג אוויר קיצוני, שיטפון, מלחמה או מצבי חירום אחרים על ידי דרכי הימלטות בטוחות ומרכזי חירום. אלה אינם יקרים במיוחד, ורבים רואים בהם אמצעי ביטחון הכרחי לכל אזור עירוני.^{[דרוש מקור]}

ישנן שיטות תכנון שעשויות לעזור לקבוצות אליטה לשלוט על האזרחים הרגילים. מצב זה היה קיים לדוגמה ברומא, שם הפשיסטים יצרו פרוורים חדשים רבים על מנת לרכז את הפושעים והמעמדות הנמוכים בריחוק מהעיר האלגנטית.^{[דרוש מקור]}

מצופה מהמתכננים שימקסמו את הנגישות לאזור לאנשים עם יכולות ומוגבלויות שונות, לצפות מראש אזורים של פשע ולנסות למנוע אותו כבר בשלב התכנון, ולהשתמש באזורים אסורים לכניסת כלי רכב, על מנת להקל על החיים העירוניים.

תכנון עירוני מנסה לשלוט על פשיעה על ידי מבנים שתוכננו בעזרת תאוריות כמו סוציאל-אדריכלות או דטרמיניזם סביבתי. תאוריות אלה טוענות שהסביבה העירונית יכולות להשפיע על הנאמנות של אינבידואל לחוקים חברתיים. התאוריות טוענות שלחץ פסיכולוגי מתפתח באזורים צפופים יותר ופחות יפים. מתח זה גורם לחלק מהפשעים ולשימוש מסוים בסמים. התרופה היא מרחב אישי גדול יותר ועיצוב ותכנון טובים ויפים יותר, במקום פונקציונליזם.^{[דרוש מקור]}

תאוריות חברתיות אחרות מצביעות על כך שבאנגליה וברוב הארצות מאז המאה ה-18, השינוי של חברות מחקלאיות לתעשייתיות גרמו לקושי בהתאקלמות לחיים עירוניים. תאוריות אלה מדגישות את העובדה שלעיתים מדיניות התכנון מתעלמות ממתחים אישיים, ומכריחים אנשים לחיות יחד בצורות לא נוחות. לפיכך, אנשים רבים אינם מרגישים "בבית" גם כשהם בבית.^{[דרוש מקור]}

תכנון ערים בישראל

ערך מורחב – תכנון ובנייה בישראל

ראו גם – גאוגרפיה עירונית, בליה עירונית, עיר קומפקטית

תכנון ערים ואזורים במקורות היהודיים

במקורות היהודיים בדרך כלל רוב הערים היו קשורות אל האדמה ואל השטח הטבעי בו היא נמצאת והייתה בנויה בעיקר בצורה חקלאית ועל חשיבות התכנון למען מתן צדקה וגם למען הנזקקים למזון וקורת גג תוך כדי הקפדה על תכנון הבתים והדירות לפי חוקי התורה וההלכה עם דגש על מרחבים פנויים ועל שטחים פתוחים.

שכונות מגורים

לפי חוקי ההלכה בתים או דירות יהודיות אינם צריכות לפנות עם הכניסה או החזית זו מול זו כנהוג על פי סידור האוהלים של שבטי ישראל סביב המשכן.

שטחים פתוחים וריאות ירוקות וריאות ירוקות

לפי התורה יש להשאיר "רצועות ירוקות ושטחים פתוחים" גם כדי לתת נחלה אל בני שבט לוי, גר, יתום ואלמנה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת, וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת, וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם – מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ – זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ, וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם – אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר – אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן. וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ, אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.

— ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוקים א'–ח'

מסחר ותעשייה

במשנה במסכת בבא מובא:

מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמישים אמה. לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח, ומרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו, כדי שלא יזיק.

— משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ב', משנה ח'

ראו גם

ערים מתוכננות בנייה עירוניות (תחום מדעי) תכנון חברתי מבנה עירוני עיר בת-קיימא תכנון מערכתי תכנון שימושי קרקע תכנון אזורי וחקלאי מורפולוגיה עירונית ואזורית מתכנן ערים ואזורים מדעי האזור המקום השלישי ארגונים מקצועיים: ISOCARP המכון לקרקע עירונית המכון לקרקע עירונית האיגוד הבין-לאומי למדעי האזור החברה הבין-לאומית להיסטוריה של תכנון עירוני החברה האמריקאית להיסטוריה של תכנון ערים ואזורים הפדרציה הבין-לאומית לשיכון ותכנון עירוני ואזורי

ספרים: עיצוב של ערים מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות מגזינים: מונו (מגזין) Journal of Planning History מונחים מקצועיים: תוכנית בניין עיר תוכנית מתאר ארצית תוכנית מתאר מקומית גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים מוזיאונים: מוזיאון תכנון העיר של בייג'ינג מוזיאון תכנון העיר של שאנגחאי אירועים בין-לאומיים: יום העירוניות העולמי הפורום העירוני של מוסקבה הביאנלה של שנג'ן - הונג קונג לעירוניות ואדריכלות אוניברסיטאות אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ותכנון עירוני

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל פורטל האדריכלות הוא שער לכל הנושאים ולכל תחומי המשנה של האדריכלות. הפורטל מציג נושאים חשובים בתולדות האדריכלות, מבנים ואדריכלים בעלי חשיבות, מושגים ומונחים, ומסגרות עם קישורים לתחומים קרובים או חופפים, כגון הנדסה אזרחית, ותכנון עירוני.

• תכנון ערים, דף שער בספרייה הלאומית
• המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, חיפה
• האיגוד הבין-לאומי למדע האזור – סניף ישראל
• המכון ללימודים עירוניים ואזוריים הר הצופים, האוניברסיטה העברית בירושלים
• Cyburbia, פורטל בנושא תכנון ערים
• האדריכל נחום כהן, תל אביב ותכנון מודרני, באתר "אדריכלות ובניה בישראל"
• תכנון עירוני, משרד הבינוי והשיכון
• מנהל תכנון, משרד הפנים
• בלוג בנושא תכנון עירוני של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב
• שפת רחוב - מגזין עירוני
• סיני גז ואליהו לאב, פודקאסט 'מתחדשים' עם ד"ר יואב לרמן - מתכנן עירוני
• נורית אלפסי, אל מעבר לערינו העגומות, באתר הזמן הזה, אוגוסט 2018
• תכנון ערים ואזורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)