עסק שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עסק שחור (לעתים מכונה גם העייסק) הייתה תוכנית היפ-הופ ומוזיקה שחורה בתחנת הרדיו גלגלצ. התוכנית שודרה באופן שבועי בימי חמישי בחצות ברציפות מ-1996 ועד 2007 ומגישיה נודעו בסגנון ההומור הפרוע שלהם. למרות שהתוכנית לא הייתה תוכנית הרדיו הראשונה שעסקה באופן בלעדי במוזיקה שחורה והיפ הופ (קדמה לה תוכניתו של מומי לוי בתחנת הרדיו 88FM), היא הייתה פופולרית מאוד, בין השאר עקב סגנונה הייחודי. את התוכנית הנחו בתחילה לירון תאני ואייל פרידמן, ובהמשך גורי אלפי החליף את פרידמן.

על התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה בשידוריה ב-1996. אייל פרידמן, אז חייל צעיר בתחנת גלגלצ, חבר ללירון תאני, שדר ו-DJ והשניים החלו לשדר תוכנית היפ הופ שבועית. השם שנבחר לתוכנית, "עסק שחור", הוא שמו של שיר מאלבום ההיפ הופ הישראלי הראשון, "חומוס מטמטם" (בביצועו של נייג'ל האדמו"ר). שני השדרים הצעירים גם הצמידו לעצמם כינויים בזמן שידור התוכנית - אייל פרידמן כונה "קוואמי דה לה פוקס" ואילו לירון תאני כונה "דון ג'חנון" (עקב מוצאו התימני).

התוכנית התבלטה בתחנת הרדיו המונוליטית, הן בגלל תכניה המוזיקליים והן בגלל סגנון ההגשה הייחודי של מנחיה אשר שילב מוזיקה, סגנון הגשה הומוריסטי רווי בדיחות, אלכוהול, השמעה של תחנות רדיו המשדרות במקביל, ראיונות עם כוכבי היפ הופ ושירים היתוליים. מרבית כוכבי היפ הופ בארץ זכו לחשיפה ראשונה בתוכנית, ביניהם סאבלימינל והצל, הדג נחש, כלא שש, שאקה בלאקה זולו, השבט, הארכיון, סגול 59 ועוד רבים אחרים. רבים בקהילת ההיפ הופ העברי רואים בה את אחת מהסיבות המרכזיות להצלחתו של הז'אנר בארץ.

בשנת 2000 עזב פרידמן את התוכנית על מנת להקדיש את זמנו לפרויקט היפ הופ משלו, בויאקה, יחד עם נמרוד רשף וקוטג'. ביקורת נשמעה על התוכנית אשר קידמה בגלוי את בויאקה למרות עזיבתו של פרידמן. זמן קצר לאחר מכן, הפרויקט נחל כישלון ופרידמן חזר לתוכנית, אך ב-2004 עזב אותה שוב על מנת לעבוד על אלבום הסולו שלו, "כולם יודעים את התשובות". את מקומו תפס הקומיקאי וחבר להקת פאנקנשטיין לשעבר, גורי אלפי. ב-2007 בעקבות מעברו של לירון תאני למנהל התוכניות של רדיו תל אביב עזב תאני את גלגלצ וב-20 בספטמבר 2007 שודרה התוכנית האחרונה, שנמשכה 4 שעות ובה התארחו אמנים רבים שהתארחו בה בעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]