גורי אלפי
גורי (גור)[1] דב אלפי-אהרון (נולד ב-18 בספטמבר 1976) הוא שחקן, קומיקאי וסטנדאפיסט ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורי אלפי הוא בנם של מספר הסיפורים יוסי אלפי ושל המפיקה סו אלפי, ואחיה של השחקנית שרי אלפי.
אלפי נולד ברמת גן, למד בתיכון בליך ברמת גן במגמת תיאטרון[1]. תוך כדי לימודיו, החל הופיע במועדון הסטנד-אפ "דומינו גרוס"[1]. את שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל החינוך, לצד יעל פוליאקוב ונועה תשבי.
בשנת 1994 היה שותף ליצירת התוכנית הטלוויזיה הקומית "פלטפוס" והשתתף בעונה הראשונה שלה. בשנת 1998 הקים ביחד עם אלרן דקל את הלהקה פאנקנשטיין, ובתקופה זו החל גם להופיע בטלוויזיה החינוכית לצד רותם אבוהב בשעשועון לילדים "סיכון מחושב" בהנחיית חנן לדרמן. בשנת 1999 הופיע בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "דומינו", לצד הקומיקאים רותם אבוהב, אדיר מילר ורועי בר-נתן. יחד עם אסי כהן, איתו הופיע בתוכנית, החל להופיע כצמד במופע הסטנד-אפ "המופע של אסי וגורי".
בשנת 2000 הופיעו השניים בפינה הומוריסטית בתוכנית הבידור "רק בישראל", וקיבלו את פרס אנשי השנה בתחום הבידור. עקב הצלחתו בתחום הטלוויזיה, עזב אלפי את להקת פאנקנשטיין בשנה זו.
בשנת 2002 הופיע בתפקיד דרמטי ראשון בסדרה "101" של חגי לוי. בשנת 2002 יצר, כתב והופיע בסדרה ההומוריסטית "שידורי המהפכה", לצד אסי כהן.
בשנת 2003 ערך את תוכנית הבידור "המופע המרכזי", בהשתתפות רותם אבוהב ושלישיית פרוזאק. באותה שנה הודיעו אסי וגורי על הורדת המופע המשותף ופירוק הצמד בשיא הצלחתו.
בשנת 2004 החל להופיע בתוכנית הבידור הסאטירית "משחק מכור" לצד עינב גלילי וליאור שליין. בשנת 2005 הופיע בסרט הקולנוע הקומי "ריקי ריקי" לצד טל פרידמן, שיחק תפקיד ראשי בסדרת הדרמה של ערוץ HOT3 "בסימן ונוס" לצד יהודה לוי, החל להגיש את תוכנית הרדיו "עסק שחור" בגלגלצ והופיע בסדרת היחיד הדוקו-קומית "ככה לא מתנהגים" ששודרה בערוץ 2 (רשת) וכן נמנה בין יוצריה.
בשנת 2006 שיחק בסרט הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים, הסרט הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד", לצדם של שרון אלכסנדר, גיא שמי, ליאור מילר, לוסי דובינצ'ק וגילה אלמגור. לקראת סוף אותה שנה, החל אלפי לשחק לצד דני גבע ואלי פיניש בסדרה "לא הבטחתי לך" ששודרה ב-yes.
בשנת 2007 הופיע אלפי בסרט הקולנוע "הסודות" בבימויו של אבי נשר ובסדרת הטלוויזיה "משמורת" של עירית לינור בערוץ 2 (קשת). כמו כן, באותה שנה הנחה פעמיים ברציפות את טקס פרסי עמ"י בערוץ 24.
החל מינואר 2008 הגיש אלפי את הסדרה הדוקו-קומית "לצחוק או למות", שאותה גם יצר ופיתח, החוקרת את ההומור, והנחה את השעשועון "תוצאות האמת". שתי התוכנית שודרו במשך עונה אחת בערוץ 2, במסגרת זכיינית השידור "רשת". בשנה זו יצר גם יחד עם שחר סגל ורועי בר נתן את התוכנית הקומית "שולץ" ששודרה ב-yes.
ביולי-ספטמבר 2008 הנחה בגלי צה"ל את "תוכנית מילוט", תוכנית צהריים קלילה. את התוכנית הגיש אלפי לצד ליעד מודריק, שערכה את "לצחוק או למות". באביב 2009 הגישו אלפי ועינב גלילי בגלי צה"ל תוכנית צהריים הומוריסטית בשם "יחס חם". "יחס חם" חזרה לגלי צה"ל לעונה נוספת ביוני 2010, למשך חודשי הקיץ, ופעם נוספת בפברואר 2012.
בשנת 2009, לרגל 30 שנה לפירוק להקת גזוז העלה אלפי יחד עם רועי בר נתן וטלי אורן מופע מחווה ללהקה, והשלושה הופיעו איתו במגוון אירועים, בין השאר בסבב הופעות בקיץ 2011 שנקרא "לכבוד הקיץ" ובו השתתף גם מייסד הלהקה, דני סנדרסון.
בשנת 2010 החל אלפי להשתתף באופן קבוע בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" של הזכיינית רשת בערוץ 2, לצד ליאור שליין ואורנה בנאי. באותה שנה ביים את הסרט התיעודי "זו אותה האהבה" לרגל יציאת הסרט "כבלים" על גבי DVD, בו הפגיש לראיון משותף את כוכבי הסרט אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל. הסרט התיעודי נכלל בתוספות של ה-DVD וכן שודר בערוץ 2 בזכיינית קשת.
באוקטובר אותה שנה יצא לאקרנים הסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", בו שיחק אלפי, לראשונה בדרמה קולנועית. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ואלפי אף היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר בקטגוריית "שחקן המשנה".
בשנת 2010 החל לככב בתפקיד הראשי בקומדיה "שחק אותה סם" של וודי אלן[2]. ההצגה הפכה לשלאגר הגדול ביותר בתולדותיו של תיאטרון באר שבע, הגיעה ל-260 הצגות בשנה הראשונה להופעתה וירדה מהבמות בשנת 2014 לאחר 300 הצגות. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לקומדיה הטובה ביותר לשנת 2010.
בשנת 2014 עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "תעלת בלאומילך" על פי הסרט מאת אפרים קישון. אלפי עיבד את הסרט לגרסת המחזה (יחד עם אלי ביז'אווי), ביים אותו ומשחק בו בתפקיד פקיד העירייה יחיאל ציגלר.
כתב טור הומוריסטי לצד עינב גלילי ב"ישראל שישבת", מוסף סוף השבוע של העיתון ישראל היום מתחילת צאתו לאור בנובמבר 2009 ועד לפברואר 2013.
אלפי דיבב את ראנט החזיר ב"צ'יקן ליטל", את רמי העכבר ב"רטטוי", את ביונסה בסרט האינטרנט הקומי "סרט אפס" ואת עצמו ב"סלב'ס". קריין את התוכנית "הלינק" העוסקת בתרבות האינטרנט בעונתה הראשונה בערוץ 8 (2010) ובעונתה השנייה (תחת השם "הלינק+") בטלוויזיה החינוכית (2014).
אלפי נשוי להילה ואב לארבע בנות[3]. מתגורר ברמת גן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורי אלפי, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גורי אלפי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- שירי הררי, האלפיון העליון: ראיון עם גורי אלפי, באתר nrg, 17 באפריל 2010
- אייל דץ, "אני קודם כל קומיקאי": ראיון עם גורי אלפי, באתר וואלה!, 5 באוקטובר 2010
- הדס בשן, תל אביב לוס אנג'לס, באתר ynet, 6 באוקטובר 2010 - ראיון עם אלפי ועם מארק איווניר
- הילו גלזר, צחוקים איתנו: גורי אלפי לא אוהב שיאים, באתר nrg, 9 במרץ 2012
- גילי איזיקוביץ, סוכן כפול, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
- נטע הלפרין, צחוק בעבודה: גורי אלפי עוד לא מיצה את "מצב האומה", באתר עכבר העיר, 12 בדצמבר 2012
- תמר רותם, למה גורי אלפי החליט לחפור את תעלת בלאומילך, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 גילי איזיקוביץ, סוכן כפול, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
- ^ לסירוגין עם עידן אלתרמן, שהחליף אותו בקביעות בשנת 2013
- ^ לגורי אלפי נולדה בת רביעית, באתר וואלה!, 26 באפריל 2014
