עקיבא פישר

**עקיבא פישר**
לידה	1818; ה'תקע"ח; לובשבריני, הונגריה
פטירה	1894 (בגיל 76 בערך); י"ח בשבט ה'תרע"ד; טט, הונגריה
מקום קבורה	טט, הונגריה
מדינה	הונגריה
השכלה	ישיבת פרשבורג
מקום מגורים	לובשבריני, אובודה, אוק, טט
מקום פעילות	אוק, טט
תקופת הפעילות	1845–1894 (כ־49 שנים)
רבותיו	החתם סופר
בת זוג	דבורה בילא
אב	הרב מרדכי ליב פישר
צאצאים	הרב צבי פישר; הרב עמרם פישר
מספר צאצאים	10
	1845–1848; (כ־3 שנים)
	1845–1848; (כ־3 שנים)
	1848–1894; (כ־46 שנים)
	1848–1894; (כ־46 שנים)

הרב עקיבא פישר (ה'תקע"ח, 1818 – י"ח בשבט ה'תרנ"ד, 1894)^[1] היה רב הונגרי, אב בית הדין של העיר טט.^[2]^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקע"ח בכפר לובשבריני שבהונגריה כבן בכור לרב מרדכי ליב, ששימש כרב וכרופא, ולאמו ממשפחת רוזנר. בגיל צעיר עברה משפחתו לאובודה, שם למד תורה אצל אביו ואצל חכמי המקום. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג, אצל החתם סופר, שגם הסמיך אותו לרבנות ולהוראה. בסביבות שנת 1840 (ה'ת"ר) נישא לדבורה בילא, בתו של הרב צבי הרש רוזנבוים-הירש, ששימש לאחר מכן כרבה של אירשה (נתאחד עם הכפר אלברטי, וכיום נקרא אלברטירשה), אחיו של הרב עמרם רוזנבוים ובנו של הרב משה נחום רוזנבוים.^[4] הם עברו למזטור ושם נולד להם בנם הראשון, הרב צבי פישר, לימים רבן של אסוד וויינערן.^[2]

באייר ה'תר"ה (1845) מונה לרבה של אוק, וכחדשיים לאחר מכן עבר להתגורר בעיר. בשנת ה'תר"ח מונה לרבה של טט, שליד העיר גיור, שבמחוז גיור-מושון-שופרון.^[2]

בזמן הקרע ביהדות הונגריה, נמנה עם הרבנים האורתודוקסים, ביניהם החתם סופר, הרב הלל ליכטנשטיין והרב עקיבה יוסף שלזינגר, במלחמתם כנגד הנאולוגים והמשכילים. חתם על הקמת מחזיקי הדת, שהוקמה על ידי הרב שמעון סופר, בנו של החתם סופר.^[2]

הרב פישר היה מוכר באזורו, והיה מקבל שאלות רבות מכל המחוז.^[2]

בי"ג בשבט ה'תרמ"ה (1885) נפטרה אשתו דבורה, וכשנה וחצי לאחר מכן התחתן עם אשה אלמנה מפרשבורג (ברטיסלאבה).^[2]

ביום חמישי, י"ח בשבט ה'תרנ"ד, נפטר הרב עקיבא פישר, בגיל 76. הוא נקבר ביום ראשון שלאחר מכן בעירו טט.^[2]^[1]

הרב היה עני מרוד, וכבר בגיל צעיר סבל מלקות ראייה.^[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת המשפחה, צאצא של הרב אדם בעל שם. בנוסף, צאצא למהר"ל מפראג, של הרב מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חסידות צ'רנוביל, של הרב גרשון אשכנזי, רבה של וינה, של הרב מנחם מנדל קרוכמל, של מהר"י וייל, מהר"ם מרוטנבורג, רבי יהודה החסיד, רש"י ועוד.^[2]^[5]

הרב התחתן פעמיים, אך זכה לילדים רק מאשתו הראשונה, דבורה. היו להם 10 ילדים, 4 בנים ו-6 בנות.^[2]

מבניו:

הרב צבי (ה'תר"א, 1841 – י"ד באדר ב' ה'תרס"ב, 1902) – רבן של הערים אסוד וויינערן.^[6]^[7]^[1]
הרב עמרם – (בערך ה'תרי"ג – י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) אב בית דין יינק^[3]^[4]
הרב משה נחום (ה'תרט"ו – ט' בניסן ה'תרע"ג) – תלמיד וחכם ומורה בפרשבורג. מחותנו היה הרב דוד ניימן-לאקנבך
חיה שטרן (בערך ה'תרי"ז – ?) נישאה למשה יום טוב ליפמן שטרן. סבתו של הרב עקיבא אייזנברג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עקיבא פישר בוויקישיתוף

עקיבא בן מרדכי ליב פישר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ רפאל בן יעקב הלפרין, אטלס עץ חיים - יב, באתר אוצר החכמה
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
^ ¹ ² נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, באתר אוצר החכמה
^ ¹ ² שמחה בונם דוד סופר, מזכרת פאקש - ב, באתר אוצר החכמה
^ ישכר בעריש גרינפלד - שמעון הירשלער, משפחת השמעוני, באתר אוצר החכמה
^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ קטלוג מכירה פומבית, יודאיקה ירושלים - טבת תשע"ג, באתר אוצר החכמה

[אטלס-1] ¹ ² ³ רפאל בן יעקב הלפרין, אטלס עץ חיים - יב, באתר אוצר החכמה

[עטרת_עקיבא-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה

[אוצר-3] ¹ ² נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, באתר אוצר החכמה

[מזכרת-4] ¹ ² שמחה בונם דוד סופר, מזכרת פאקש - ב, באתר אוצר החכמה

[משפחת_השמעוני-5] ישכר בעריש גרינפלד - שמעון הירשלער, משפחת השמעוני, באתר אוצר החכמה

[6] יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[יודאיקה-7] קטלוג מכירה פומבית, יודאיקה ירושלים - טבת תשע"ג, באתר אוצר החכמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]