לדלג לתוכן

עקיבא צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקיבא צימרמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בנובמבר 1936
ג' בכסלו ה'תרצ"ז
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 2016 (בגיל 79)
כ"ט בניסן ה'תשע"ו
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, סופר, היסטוריון
מעסיק הצופה
תחום כתיבה חזנות, מוזיקה יהודית, אקטואליה, פוליטיקה, חברה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עקיבא צימרמן (ג' בכסלו ה'תרצ"ז, 17 בנובמבר 1936 - כ"ט בניסן ה'תשע"ו, 7 במאי 2016) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון ישראלי, החוקר בעיקר את תחום החזנות והמוזיקה היהודית.

צימרמן נולד ב-1936 בתל אביב, למד בגימנסיה שלווה, התגייס לחיל המודיעין ושירת גם ברבנות הצבאית. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כפקיד בבנק. כתב בעיתון "הצופה" יותר מחמישים שנה, בנושאים מגוונים - החל מחזנות ומוזיקה יהודית ועד לענייני השעה בפוליטיקה ובחברה. כמו כן פרסם כתבות ותגובות ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"המודיע".

צימרמן גדל בתל אביב בתקופה שבה פרחה החזנות בעיר. מגיל צעיר נתפס צימרמן לחזנות, אך מעולם לא שר בעצמו חזנות. עם השנים פיתח צימרמן קשר הדוק עם גדולי החזנים בתל אביב ובעולם, והפך למומחה ומרצה מבוקש בנושא החזנות. צימרמן פרסם עשרות כתבות בנושא זה במגוון במות, בעיתונות ומאספים שונים, ואף פרסם ספרים שכתב בנושא.

זכה בפרס שלום עליכם לתרבות יהודית, ובפרס מטעם עיריית חיפה לספרות תורנית.

בשנת תשע"ד זכה עקיבא צימרמן בפרס עת-מול היוצא לאור על ידי מכון בן צבי. עת-מול הוא עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל.

צימרמן נפטר בניסן התשע"ו (מאי 2016) ולא הותיר אחריו ילדים.

  • ברון יחד: מעולם החזנות והמוזיקה היהודית; העורך: יצחק אלפסי, תל אביב: ארכיון החזנות המרכזי, תשמ"ח 1988.
  • שערי רון: החזנות בספרות השו"ת וההלכה; העורך: יצחק אלפסי, תל אביב: ברון יחד, תשנ"ג 1992.
  • זכור אזכרנו עוד: פרשת חייו של החזן משה קוסביצקי במלאת מאה שנה להולדתו: א’ תמוז תרנ"ט - א’ תמוז תשנ"ט, תל אביב: שערי רון, תשנ"ט 1999.
  • עלי עיין: מחווה לעקיבא צימרמן בהגיעו ל-ע שנים; העורך: נפתלי הרשטיק, תל אביב: מכון תל אביב לחזנות, תשס"ז. (ספר יובל: קובץ מסות ומאמרים מאת צימרמן על פיוטים, לחני תפילה, חזנות וחזנים; חלק ב: עלי שיר: מבית גנזיו של עקיבא צימרמן)
  • עיר וחזניה: תולדות החזנות בוינה, תל אביב: ברון יחד, תשס"ט 2009.
  • פרקים בשיר: ספר פנחס מינקובסקי, תל אביב: שערי רון, תשע"א 2011. (חלק א: כל חיבורי פינחס מינקובסקי בדפוסי צילום בעברית או ביידיש; חלק ב: מאמרים על מינקובסקי)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ארכיון שמואל יוסף עגנון, צימרמן עקיבא, סיפור החזנים של עגנון בתוך "הצופה", 9 במאי 1987, עמוד 4, 6.[1]
  • נורית גוברין, איש התיקון - דברים לזכרו של עקיבא צימרמן, בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: עקיבא צימרמן
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.