המודיע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg המודיע
Hamodia.svg
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט ברואדשיט
מו"ל הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל
תאריך ייסוד י"ח באלול תש"י
שפה עברית, אנגלית, צרפתית
מערכת יהודה המכבי 5 ירושלים
מדינה ישראל
hamodia.com (אנגלית בלבד)

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950)[1] על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

המודיע הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת אגודת ישראל. שמו של העיתון משמר עיתון בשם זה שהופיע בשנים 1910–1915 בפולטבה בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'[2].

מאז הקמתו היה העיתון בבעלות המו"ל, הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף העליון של תנועת אגודת ישראל העולמית. בתחילת דרכו של העיתון היה בנו של הרב לוין, יהודה לייב לוין, העורך הראשי. עורכי העיתון כיום הם ישראל שניידר ויצחק מתתיהו טננבוים.

ב-1958 מינו לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל אדמיניסטרטיבי של העיתון, לצד עורכי העיתון משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל. קשיי התקציב של העיתון הביאו להפיכתו ל"חברה בע"מ" ו-49% ממנו נמכרו לעובדי העיתון. לאחר פטירת העורך הראשון הוחלט למנות את קנופף, דרוק ושפיגל לעורכים ראשיים במעמד שווה, המייצגים את שלושת מוקדי הכוח המרכזיים באגודת ישראל אז. לימים, פרש שפיגל נציגו של הרב שך ועבר ליתד נאמן הליטאי, ואילו דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר. קנופף, איש חסידות גור, נותר כעורך ומנהל יחיד. עם השנים, מונה בנו אלעזר לסמנכ"ל העיתון, ולימים למנכ"ל.

העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה, המבשר, בשנת 2009.

בשנת 2014 נקלע העיתון לקשיים כלכליים ונעשו ניסיונות למכרו[3]. לבסוף הוא נמכר למנכ"ל העיתון אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו איש העסקים חיים שכטר, שניהם חסידי גור[4]. ביולי 2019 הודח קנופף בשל ניהול בלתי תקין, לאחר שדו"ח של רשם העמותות דרש זאת כתנאי להמשך קיום העמותה[5][6].

סיסמת העיתון היא "העיתון היומי של היהדות החרדית". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים.

בנוסף למאפיינים הרגילים של העיתונות החרדית מתאפיין המודיע בסגנון סולידי הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים.

בשנות השמונים החלה אגודת ישראל בארצות הברית להוציא שבועון באנגלית, שגם שמו "המודיע". משנת 2003 הפך העיתון ליומון. שלוש מהדורות שבועיות באנגלית[דרושה הבהרה] מתפרסמות בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. עורכת "המודיע" באנגלית מיום היווסדו היא רות ליכטנשטיין, נכדתו של מייסד "המודיע" בארץ ישראל ובתו של העורך הראשון.[7]

שבועון בצרפתית[דרושה הבהרה] מתפרסם בצרפת ובישראל. העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

באוגוסט 2020 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה המפעילה את העיתון, בשל ליקויים חמורים בהתנהלותה[8].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 16.3% מהציבור החרדי בעיתוני אמצע השבוע ו-16.2% בסוף השבוע[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיתון יומי לאגודת ישראל, הצופה, 1 בספטמבר 1950
  2. ^ גיליונות המודיע פולטבה (1910-1915), באתר עיתונות יהודית היסטורית
  3. ^ ישראל כהן, ‏השינויים ב"המודיע" נמשכים: יואב ברין פרש, ליצמן גיבש קבוצת משקיעים, באתר כיכר השבת, 2 באוקטובר 2014
  4. ^ רוני לינדרמקורבי ליצמן מסתבכים: "עמותה של אגודת ישראל הבריחה נכסים", באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2019
  5. ^ משה ויסברג, דרמה: הטלטלה בעיתון 'המודיע' - המסמכים נחשפים לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2019
  6. ^ איציק אוחנה, ‏טלטלה בעיתון: מנכ"ל 'המודיע' הודח מ'הועד הפועל של אגו"י', באתר כיכר השבת, 23 ביולי 2019
  7. ^ שלמה שמירהיומון היהודי הראשון באנגלית בארצות הברית הוא חרדי ויש לו עורכת, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004
  8. ^ יאיר אלטמן, ‏האם עיתון "המודיע" לפני סגירה?, באתר ישראל היום, 16 באוגוסט 2020; קובי רוזן, ‏הוגשה בקשת פירוק לעמותה המפעילה את עיתון 'המודיע', באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020
  9. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016