ערב רב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערב רב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר, כמו בחטא העגל ועוד.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ערב רב" מופיע לראשונה בסיפור יציאת מצרים ספר שמות: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם" (פרק י"ב, פסוק ל"ח). על פי פירוש רש"י, הכוונה ל"תערובות אומות של גרים". מלבד האיזכור ביציאת מצרים, לאורך כל התנ"ך הביטוי "ערב רב" לא מופיע כלל.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פירוש הדעת מקרא, ישנן שתי צורות להסביר את הביטוי "ערב רב".

  1. 'ערב' מלשון תערובת, ו'רב' מלשון הרבה.
  2. 'ערב רב' מלשון "עירברבין", שהוא התרגום בתרגום אונקלוס למילה "אספסוף" (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ד').

בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הפסוקים (שמות, ל"ב, ז'-י"ב): "וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים... ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", מפרש רש"י - שחת העם לא נאמר, אלא "עמך", (הם) ערב רב שקיבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת (התיעצת) בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה, והם שיחתו והשחיתו.

בגמרא מצוי רק מקום אחד בו מופיע הביטוי "ערב רב", והוא במס' ביצה דף לב: "הני מערב רב קא אתו, (אלה מערב רב הגיעו) דכתיב (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו."

במכילתא מובא: "וגם ערב רב: מאה ועשרים ריבוא דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מאתים וארבעים ריבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים ריבוא וצאן ובקר" (פרשת בא מסכת דפסחא פרשה יד). "וגם ערב רב עלה אתם": מאה ועשרים ריבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים ריבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים ריבוא" (שמות, פרק י"ב סימן ר"ט).

בהמשך לדברים אלו פירוש ה"כלי יקר": (במדבר כ"ב, ב'): "ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, כי מפני הערב רב היו יראים מחמת רבויים".

בזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הזוהר וכן בתיקוני הזוהר נפוץ השימוש בביטוי ערב רב. בזוהר על פרשת שמות, קצא', מובא כי הערב רב היה חלק מן העם המצרי, בעלי אותה שפה, אשר כללו בתוכם את כל חרטומי מצרים. לאחר שחרטומי מצרים ראו את נפלאות ה', בקשו ממשה רבנו להצטרף לעם ישראל. הקב"ה הציע למשה שלא לגייר את הערב רב[1], אך משה ביקש מה' שיקבלם. טעמו של משה היה משום שהסיבה לרצונם להתגייר היא משום שראו את גבורת ה', לפיכך סבר משה כי כשיראו הערב רב את גבורות ה' בכל יום, ידעו כי אין אל מבלעדי ה'. לכן גייר משה את הערב רב ולקחם תחת חסותו.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר"א בביאורו לתיקוני זוהר חדש כתב שנשמות הערב רב הם העשירים הגאוותנים שבעם, הרודפים אחרי התאוות ומזלזלים בתלמידי חכמים, והם ראשי ישראל בגלות[2]. בעקבות כך, במאה ה-19 שימש הביטוי לציון יהודים אשר מתדמים לגויים ונוהגים כמעשיהם[3]. לאחר הקמת מדינת ישראל, הביטוי הפך לכינוי גנאי להנהגת המדינה, בפי יהודים דתיים המתנגדים לה.

כמטבע לשון, המונח "ערב רב" משמש לציון תערובת גם מחוץ להקשר היהודי, בעיקר תערובת של אנשים מעמים שונים[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (וכן מובא במדרש רבא, ספר שמות, פרשה מב, ובמדרש תנחומא, כי תשא, סימן כ"א, סימן ל')
  2. ^ ראו ציטוטים באתר dani18.com
  3. ^ ראו למשל: בחוץ לארצנו, המליץ, 22 בדצמבר 1884
  4. ^ ראו למשל: השקפה כללית על מצב אחינו בבולגריא, הצפירה, 30 באוגוסט 1887
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.