פרשת בא

בא
פסוקים	שמות, י', א' - י"ג, ט"ז
מספר פסוקים	106
מספר תיבות	1655
תוכן	מכת ארבה, מכת חושך, הכנות ליציאה ממצרים ולקורבן פסח, מכת בכורות, יציאה ממצרים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (9)  לא תעשה (11) קידוש החודש, קידוש בכורות, סיפור יציאת מצרים, פטר חמור, קורבן פסח איסורי חמץ, הלכות קורבן פסח
הפטרה
ספרדים ואשכנזים	ירמיהו, מ"ו, י"ג–כ"ח
רוב תימנים	ישעיהו, י"ט, א'–כ"ה
איטלקים ומקצת תימנים	ישעיהו, י"ח, ז' - י"ט, כ"ה

דם על המשקוף (הדם היה בתוך הבית מבפנים ולא מבחוץ)

פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, הפרשה מתחילה בפרק י', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק ט"ז. בפרשה מסופר על מכת ארבה, מכת חושך ומכת בכורות ובהמשך מסופר על יציאת מצרים. המצוות העיקריות המופיעות בפרשה הן קורבן פסח, סיפור יציאת מצרים וקידוש בכורות. את פרשת בא קוראים בין התאריכים ג' בשבט-י' בשבט.

בתקופת הגאונים נהגה בבבל חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה החלה הפרשה במכת ברד (בשמות, ט', י"ג). פרשה זו נקראה "פרשת השכם" או "פרשת השכם בבקר". ככל הנראה זוהי חלוקת הפרשיות המקורית. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת קונסטנטין במאה ה-16, בספר "עיבור שנים" לרבי יששכר בן סוסאן.

תוכן הפרשה

ארבה וחושך

ערכים מורחבים – מכת ארבה, מכת חושך

בפרשה הקודמת, וארא, הטיל אלהים על מצרים את שבע המכות הראשונות מתוך עשר המכות. בתחילת פרשה זו אלהים מטיל שתי מכות נוספות: הארבה האוכל את כל היבול החקלאי של מצרים, ולאחר מכן מוטל חושך על הארץ, והמצרים אינם יכולים לראות דבר. המכות מביאות לנסיגה בעמדתו של פרעה, אולם הוא עדיין מסרב לדרישתם של משה ואהרן לשלח את כל עם ישראל ממצרים.

הכנות ליציאת מצרים

מלאך המוות מציץ בבני ישראל בעת אכילת הפסח הראשון. (הדם היה מבפנים והמלאך בא בחצות בזמן שכבר אסור לאכול)

לפי ציווי אלוהים, נערכות ההכנות לקראת מכת בכורות: בני ישראל שואלים משכניהם המצרים כלים מכסף ומזהב ובגדים. משה מזהיר את פרעה שבמכה הבאה ימותו כל בכורי מצרים.

אחר כך מפרט אלוהים למשה את דיני קרבן פסח, שיקריבו בני ישראל בזמן שיוכו בכורי מצרים. הם מצווים לשחוט את הקרבן בשעת בין הערביים, למרוח את דמו על משקופי פתח הבית כמגן בפני המשחית, ולאכול את בשרו בלילה כשהם מוכנים לקראת היציאה לדרך. קרבן הפסח גם נקבע כקרבן לדורות, שאחריו יבוא חג בן שבעה ימים, שבו אסור לאכול חמץ אלא רק מצות. עוד לפני כן קובע אלוהים שחודש האביב, שבו חל הפסח, יהיה החודש הראשון בלוח העברי.

מכת בכורות ויציאת מצרים

ערכים מורחבים – מכת בכורות, יציאת מצרים

בחצות הלילה הורג אלוהים את כל בכורי מצרים. פרעה ממהר אל משה ואהרן ומצווה עליהם לעזוב מיד, עם כל עם ישראל, את ארץ מצרים. העם יוצא לדרך, ובכך מסתיים שעבוד מצרים.

עד סיום הפרשה מופיעות פרשות הלכתיות, המפרטות דינים הקשורים לפסח ולזיכרון יציאת מצרים: דיני אכילת קרבן הפסח, מצוות קידוש בכורות, מצוות סיפור יציאת מצרים ומצוות תפילין.

מצוות בפרשה

על פי ספר החינוך, מופיעות בפרשה 20 מצוות:

המצוות	מקור	המצווה נוהגת בזמן הזה	המחויבים
קידוש החודש	הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים	לא	בית דין גדול
שחיטת קרבן הפסח	וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל	לא	כולם
אכילת בשר קרבן הפסח	וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה	לא	כולם
לא לאכול את קרבן הפסח נא ומבושל	אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ	לא	כולם
לא להותיר מבשר הפסח	וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר	לא	כולם
השבתת חמץ בערב פסח	אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם	כן	כולם
אכילת מצה בליל פסח	בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת	כן	כולם
שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח	שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם	כן	כולם
לא לאכול דבר המעורב בחמץ	כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ	כן	כולם
לא להאכיל משומד מקרבן הפסח	כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ	לא	כולם
לא להאכיל גר ותושב מקרבן הפסח	תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ	לא	כולם
לא להוציא מבשר הפסח חוץ לחבורה	לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה	לא	כולם
לא לשבור עצם מקרבן הפסח	וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ	לא	כולם
לא יאכל ערל מקרבן הפסח	וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ	לא	זכרים ערלים
מצוות סיפור יציאת מצרים		כן	כולם
מצוות פדיית פטר חמור		כן	כולם
מצוות עריפת פטר חמור		לא	כולם

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת בא יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

• שנת השא ושנת השג - ג' בשבט
• שנת הכז - ד' בשבט
• שנת החא - ה' בשבט
• שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז - ו' בשבט
• שנת בחג ושנת זשג, שנת בחה ושנת זשה - ח' בשבט
• שנת זחא ושנת זחג - י' בשבט

הפטרה

כמו בפרשת וארא, גם בפרשת בא מפטירים בנבואות שניבאו נביאי ישראל על מצרים. התימנים, העיראקים, התוניסאים והלובים ואיטלקים, מפטירים ב"משא מצרים" של ישעיהו (פרק י"ט, פסוקים א'–כ"ה, ובנוסח איטליה מתחילים ספר ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ז'), והספרדים והאשכנזים מפטירים בנבואת מצרים של ירמיהו (פרק מ"ו, פסוקים י"ג–כ"ח). בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א עד פרק ל"ו, פסוק ד'.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

• פרשת בא, באתר ויקיטקסט
• פרשת בא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת בא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת בא, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת בא
• פרשת בא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת בא, באתר "כיפה"
• פרשת בא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת בא, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת בא, באתר "בינינו"
• פרשת בא, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת בא", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת בא באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת בא, באתר "התנועה הרפורמית"