עשו שונא ליעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשו שונא ליעקב הוא ציטוט ממדרש. ישנם דרשנים מאוחרים שראו בכך טענה שהעמים לנצח שונאים את ישראל.

נוסח המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הציטוט הוא מדרש ספרי על הפסוק "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" (ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'). על פי המסורה, מופיעות נקודות על המילה "וישקהו". מדרש ספרי עוסק בהסבר הנקודות המופיעות בתורה מעל מספר מילים ומסביר גם את הנקודות על מילה זו: "וישקהו - שלא נשקו בכל לבו".[1] על עמדה זו מובאת במדרש עמדתו החולקת של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י): "רבי שמעון בן יוחיי אומר והלא בידוע שעשו שונא ליעקב? אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". כלומר, רשב"י שואל כיצד זה שעשיו שקודם לכן התגלה כשונאו של יעקב, רץ ומנשק את יעקב? ותשובתו של רשב"י: באותו הרגע עשיו ריחם על יעקב ולכן היחס שלו ליעקב השתנה והוא נישק אותו בכל ליבו. בגרסת הדפוס של הספרי ובפירוש רש"י לפסוק זה (בראשית לג, ד) מופיעה גרסה מעט שונה: "אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". בגרסה זו המילה "הלא" התחלפה במילה "הלכה".

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שמוכיחים מהמילה "הלכה" כי שנאת עשו לישראל היא נצחית. בספר עמק הנצי"ב (על מדרש ספרי) פירש "הלכה - כמו בלשון התלמוד 'גמירי' פירוש: מקובל אנכי". כלומר, לדעתו משמעות המילה "הלכה" היא - כך קיבלתי במסורת. ברוח זאת ביאר בפירוש באר היטב על פירוש רש"י (פ' וישלח לג, ד) כתב: "ופשוטו הוא כפשוטו, שכך הסכימו בבית המדרש להלכה, וכן דרך הירושלמי לומר על כל דבר הלכה", כלומר שטענה זו מבטאת הסכמה שהייתה בתקופה כלשהי בבית המדרש והיא נקבעה כהלכה. הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה מרחיב רעיון זה ודורש (חו"מ חלק ב סי' עז): "צריך לידע שהשנאה לישראל מכל האומות היא גדולה גם ממלכיות שנוהגין בטובה, וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפירוש החומש פ' וישלח (לג, ד) על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם שלכן ח"ו להתגרות בהם ולגרום איבה". כלומר, לדעתו של הרב פיינשטיין, מדרש זה בא לומר שהשנאה של צאצאיו של עשיו לעקב היא נצחית. בתשובה זו הרב פיינשטיין מדבר על הבריטים וזיהוי הבריטים עם צאצאי עשיו מתיישבת עם מסורת המזהה את הנוצרים ככלל כצאצאים של עשיו ואת המוסלמים כצאצאים של ישמעאל. באופן דומה ביאר מהר"ץ חיות (דרכי משה, כל כתבי כרך א עמוד תעט).

מאידך, הרב יוסף אליהו הענקין תקף בחריפות גישה זו כפי שמובא בספר תשובות איברא סימן קט"ז. "ועוון פלילי מצד אותם המטיפים הפטפטנים שדורשים תמיד 'הלכה הוא שעשו שונא ליעקב', והשנאה עולמית. זה נגד האמת ונגד חז"ל והמקרא, שעשו גופא לא הי' רשע תמיד ושנאתו פסקה על ידי הנהגה מתאמת וכמו עשו הראשון כן הם ג"כ דורותיו שהכנעה מביאה לשלום, וזהו שאמר בן זומא (אבות פ"ד מ"א) 'איזהו מכובד המכבד את הבריות', כונתו גם נגד האומות, כשמכבדים אותם ואומרים להם אוהבי אתה הם נעשים לאוהבים על ידי זה ולהיפך כשאומרים שונא אתה נעשים לשונא וזהו מעשים בכל יום". כלומר, לדעתו אין לראות במדרש זה קביעה כאילו ששנאתו של עשיו היא נצחית, אלא עשיו שינה את יחסו ליעקב לאורך חייו, ובאופן דומה גם צאצאיו של עשיו יכולים לשנות את יחסם לישראל מתקופה לתקופה.

אליאב שוחטמן טוען שנפלה טעות סופר בעריכת הספרי, והמילה "הלכה" מקורה במילה "הלא" שנכתבה בקיצור "הל'".[2]

מי מוגדר כ"עשו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לשיטת הפרשנים הסוברים כי "עשו שונא ליעקב" הוא כלל נצחי, אין הדבר מכריח כי הדברים נאמרו לגבי כל האומות, אלא רק לגבי אומת אדום הקדמונית שהתקיימה בדרום מערב ירדן. הרב פיינשטיין בדבריו הנ"ל עושה שימוש במושג זה לגבי האנגלים. יש שהבינו כי כוונתו לכל אומה. כמו כן משתמע מפוסקים נוספים כדוגמת הרב אליעזר יהודה וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן יב).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן ברא"ז, "בידוע שעשו שונא ליעקב?"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרי במדבר סט, עמ' 167 במהדורת כהנא, וכך הנוסח בכל כתבי היד.
  2. ^ אליאב שוחטמן, "הלכה שאינה הלכה - האם סובל המונח 'הלכה' גם ענייני אגדה?", סיני קכ, אב-אלול תשנ"ז, עמ' קפד