יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין

לידה	1881 א' באדר א' תרמ"א בקלימוביץ'
פטירה	1973 (בגיל 92 בערך) י"ג באב תשל"ג מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות בית דוד
מדינה	ארצות הברית
מקום פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	? – 11 באוגוסט 1973
תלמידיו	הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב מנשה קליין, הרב יהודה הרצל הנקין
חיבוריו	פירושי איברא, עדות לישראל - מדור ההלכה, לב איברא, תשובות איברא
צאצאים	לואיס הנקין, הרב יהודה הרצל הנקין, הרב איתם הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה רבן של כמה ערים במזרח אירופה, ופוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

תולדות חייו

נולד בקלימוביץ' שבפלך מוהילב (בבלארוס של היום), לאב שהיה ראש ישיבה. עד בר המצווה למד בקלימוביץ' ובעיירה הסמוכה קריטשוב אצל רב העיירה וחותנו לעתיד, חסיד חב"ד הרב יהודה לייב קריינדל. לאחר מכן למד שנה אחת בעיירה קרליץ. בגיל 16, בשנת תרנ"ז (1897), נסע לעיירה סלוצק ונעשה לאחד מראשוני התלמידים בישיבת סלוצק, שהוקמה באותה שנה על ידי הרב איסר זלמן מלצר ו-14 תלמידים שהגיעו איתו מישיבת סלובודקה.

לאחר שש שנות לימוד בסלוצק, שבהן הפך לתלמידו המובהק של הרב מלצר, הוסמך לרבנות על ידיו וכן על ידי הרידב"ז, הרב ברוך בער לייבוביץ שהיה אז רבה של הלוסק הסמוכה, והרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, בעל 'ערוך השלחן'.

רבנותו בגאורגיה

בשנת תרס"ג (1903), בגיל 22, נשא לאשה את פרידה רבקה, בתו של הרב יהודה לייב קריינדל מקריטשוב. לאחר שנה חזר לסלוצק, ובשנת תרס"ה (1904) נתמנה לרב באוני שבגאורגיה, בברכת הרב חיים סולובייצ'יק ובהשתדלותו של 'הרב מטעם' באוּנִי, דוד באזוב, שהכיר במהלך שהייתו בסלוצק. הוא שימש שם כארבע שנים כרב וראש ישיבה. לאחר מכן עבר לצחינוואלי, שם היה ר"מ בישיבתו של הרב אברהם חוולס, ובשנת תר"ע (1910) עבר לכהן כרב העיירה קולאשי, למשך שלוש שנים. לאחר שהשלטונות סירבו לאפשר לו להמשיך לגור שם, עבר לאחלציחה בה כיהן כרב, אך לאחר שממשל המחוז לא אישר את כהונתו עבר שוב לכותאיסי בה שימש מספר חודשים כר"מ. ובסוף שנת תרע"ג חזר לרוסיה הלבנה.

בתשע שנותיו בגאורגיה התמחה הרב הנקין במנהגי יהודי המקום, בפרט בנושאי גיטין וקידושין, ולשם כך עמד בקשר מכתבים עם רבנים ממזרח אירופה ומארץ ישראל, בהם הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, הרב חיים סולובייצ'יק, הרב יוסף רוזין ואחרים. התפרסם במיוחד ויכוח שניהל עם אחד ממנהיגי היהדות המקומית, הרב מיכאל אליאשווילי, אודות מתנות שהיה נהוג שהחתן נותן לכלה בעת השידוך, אשר הרב הנקין טען שיש בהם קידושין. מכתביו ומאמריו מתקופה זו, שהתפרסמו במשך השנים בבמות שונות, מהווים מקור חשוב לתיאור חיי ומנהגי היהודים בגאורגיה אז.

רבנותו בסמאליאן

בחורף תרע"ד (1914), נתמנה בהשתדלותו של הרב מלצר לראש ישיבה בסטויפץ. באותה שנה הגיע לעיירה זו גם הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש") כדי להחליף את רב העיר, הרב יואל סורוצקין, שאולץ על ידי השלטונות לעזוב את המקום, ובמשך כחצי שנה שהו הרב הנקין וה'חזון איש' זה לצד זה ואף למדו יחד.

לקראת סוף תרע"ד עבר לשמש כר"מ בישיבת שקלוב, בראשה עמד רב העיר הרב מאיר שוורץ, ולאחר זמן קצר נתמנה לכהן כרב העיירה החב"דית סמאליאן, תפקיד שאליו נבחר על ידי רבה הקודם של העיירה, הרב יחזקאל אברמסקי. בתפקיד זה שימש הרב הנקין כשמונה שנים.

אשתו הראשונה, שממנה נולדו ששת ילדיו, נפטרה באלול תר"פ. בסיוון תרפ"א הוא התחתן שנית עם חיה חנה קוזאקוב. לאחר קשיים ולחצים מצד השלטון הקומוניסטי, היגר עם משפחתו לארצות הברית בשנת תרפ"ג (1923) והתיישב ב'איסט סייד' של ניו יורק, שם התמנה לרב בית כנסת. בשנת תרפ"ה (1925) הוציא לאור את ספרו הראשון, פירושי איברא.

"עזרת תורה"

בית כנסת עזרת תורה בסנהדריה המורחבת על שם הרב הנקין

מצבה בבית עלמין בית דוד בקווינס נ.י.

בסוף שנת תרפ"ה נתמנה למנהל ארגון "עזרת תורה" שעל יד "אגודת הרבנים", שהוקם בתרע"ה (1915) עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועסק במתן תמיכה כלכלית לתלמידי חכמים נזקקים ופליטים. בתפקיד זה עמד הרב הנקין עד סוף ימיו, לאורך 48 שנים, ותחת ניהולו חולקו מיליוני דולרים לרבבות לומדי תורה (פרטים ומוסדות), בעיקר בארצות הברית וארץ ישראל.

תקופת הניהול של הרב הנקין כללה את שנות התבססות השלטון הקומוניסטי ברוסיה תחת הנהגת יוסיף סטלין (שנות ה-20), שנות המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית ובעולם (שנות ה-30), שנות מלחמת העולם השנייה והשואה (שנות ה-40) ושנות מדיניות הקיצוב ("תקופת הצנע") בארץ ישראל לאחר הקמת המדינה (שנות ה-50). בשנות השואה חילקה "עזרת תורה" לתלמידי חכמים כ-1,300,000 $, ובשנים הראשונות לקיום מדינת ישראל היא חילקה למעלה מ-1,500,000 $.

לאחר התייצבות המציאות הכלכלית בעולם המערבי, הוביל הרב הנקין את "עזרת תורה" לפרויקטים נוספים, ובראשם הקמת שיכונים בארץ ישראל עם מאות יחידות דיור מוזלות המיועדות לאברכים צעירים. שיכון אחד נבנה בבני ברק, ושניים נוספים בירושלים. זאת לצד המשך התמיכה המסורתית: בשנת תשל"ג (1973), שנת חייו האחרונה של הרב הנקין, נאמד מספר משפחות תלמידי החכמים שנתמכו מן הארגון בשבעת אלפים. שכרו של הרב הנקין בארגון היה נמוך מאוד והנאמנים היו מכריחים אותו להעלות את משכורתו.

הנצחתו

לאחר פטירתו נבנה בשכונת סנהדריה המורחבת שבירושלים בית כנסת הנקרא על שמו.

פועלו ההלכתי

לצד פעילותו ב"עזרת תורה" נודע הרב הנקין כאחד מגדולי הפוסקים בארצות הברית. בשנות הארבעים והחמישים (בטרם דרך כוכבו של הרב משה פיינשטיין, שהוציא בשנים תשי"ט-תש"כ את שלושת הכרכים הראשונים של שו"ת אגרות משה) רבים אף החשיבו אותו ל"מרא דאתרא של אמריקה" - ביטוי שבו השתמש כלפיו הרב יוסף שלום אלישיב.

לוח הדינים והמנהגים לבית הכנסת המבוסס על פסקיו, היוצא לאור על ידי "עזרת תורה", הוא הנפוץ ביותר בארצות הברית עד היום (לפי הערכות שונות) - בדומה ל'לוח ארץ ישראל' של הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי בארץ ישראל; כמוהו, גם לוח "עזרת תורה" יוצא מדי שנה במהדורה כפולה - פורמט קיר, וחוברת כיס - ומופץ למאות בתי כנסת ברחבי ארצות הברית.

במיוחד נחשב למומחה ול'פוסק אחרון' בדיני גיטין; אופייניים בהקשר זה הם דבריו של הרב יצחק אייזיק ליבס:

"כפי הנהוג בבתי דינים כותבים השמות הללו כמו שהחליטו גדולי הרבנים הראשונים שבאו לאמריקה, כמבואר בעדות לישראל להגרי"א הענקין [...], דהנה הרבנים הראשונים המהגרים מליטא, הרבה מהם היו גדולי תורה גאונים מפורסמים, והרבה מהם זכיתי להכירם בבואי הנה אחר מלחמת העולם השנייה - והאחרון שבהם היה הגרי"א הענקין ז"ל, ממילא כל ענייני סידור גיטין היה כפי הוראתם".

כמו כן עסק בענייני ציבור והנהגה שונים, ועמד בין השאר בקשרים עם הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם מחד, והרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק מאידך, ועוד. בשנת תשכ"ג (1963) נבחר לנשיא הכבוד של "אגודת הרבנים".

הרב הנקין נחשב לידידו של הרב משה פיינשטיין. השניים התגוררו בסמוך זה לזה ב'איסט סייד' של מנהטן, ולאורך עשרות שנות חייהם בניו יורק עמדו בקשרי הלכה מסועפים, כפי שתעיד בין השאר העובדה שהרב הנקין מוזכר בשו"ת אגרות משה עשרות פעמים - הרבה מעבר לכל פוסק אחר בן התקופה. כמו כן ישבו השניים בוועדות הלכתיות של "אגודת הרבנים", כדוגמת ועדת העגונות שפעלה בשנים תש"ו-תש"ח ודנה במאות מקרים, ופעמים רבות ישבו זה לצד זה בהרכב בית דין ("מותב תלתא") לדון בדיני תורה.

בשנת תש"ה פרסם הרב הנקין מדור הלכה גדול בתוך ספר היובל של עזרת תורה, עדות לישראל, ובשנת תשי"ז פרסם את ספרו השלישי, פירושי לב איברא. לאחר פטירתו נאספו תשובות ומאמרים רבים שכתב ופרסם במשך השנים לספר 'תשובות איברא', וארבעת הספרים נדפסו מחדש בשני כרכים תחת השם "כתבי הגרי"א הענקין" (ניו יורק, תש"מ-תשמ"ז)

עמדותיו

• דגל בהימנעות ממדיניות העלולה לסכן חיי יהודים, ובנימוק זה התנגד להקמת מדינת ישראל. לאחר שקמה המדינה ישראל תמך בה בפומבי - מסיבה זו עצמה, באמרו שכעת יש לחזק אותה מול יריביה. לאחר שקמה הוא התייחס אליה כ"מלכות ישראל". הוא נלחם ב'נטורי קרתא', שהגדיר כ"רודפים את כלל ישראל". לדבריו "אם בעצמינו נבזה את המדינה והממשלה, יאמרו האומות ש'אין אחריותם עלינו' ובעצמינו אנו חייבים בנפשותיו ח"ו". עוד סבר שהרבנים שהתנגדו להקמת המדינה סברו כך רק קודם להקמתה, ואילו לאחר מעשה מי שמתנגד לה דינו כ"רודף" ו"מוסר".
• העריך מאוד את מדינת ישראל, התפלל לשלומה, וקרא לתמוך בה בכל האפשר, ולא לזלזל במנהיגיה: ”וכפי שאמרתי לכבוד תורתו אתמול בהיותו אצלי, שבכל יום אני מתפלל בשלומה של המדינה, וכפי שכבר כתבתי כמה פעמים שכל אחד מאחינו בני ישראל צריך לעזור ולתמוך את המדינה בכל מה דאפשר, לשלוח כסף וגם להתפלל בשלומה, וחס וחלילה לזלזל בכבוד המדינה ובממשלתה”.
• היה מעורב, בעיקר בחמש עשרה שנותיו האחרונות, במאבקים על צביונה היהודי של מדינת ישראל, ועמד לצורך כך בקשרי מכתבים עם גורמים רבים, כגון האדמו"ר מלובביץ', מנחם פרוש וגולדה מאיר, וכתב מאמרי השקפה ארוכים בנושא. פעל לחיזוקה של הרבנות הראשית. הוא סבר שעל שומרי התורה לתמוך בהנהגת המדינה בדרך התורה, משום שזו הערובה להצלחתה ולביטחונה.
• היה מהרבנים החרדים הבודדים שלא גינו את הרב שלמה גורן על התנהלותו בפרשת האח והאחות, בין השאר בעקבות הערכתו לפועלו של הרב גורן שנתפס בעיניו כרב ירא שמים המגן על היהדות וההלכה. הוא טען כי לרב גורן שהוא "מגדולי ישראל" יש סמכות לפסוק בעניין מתוקף היותו הרב הראשי לישראל על אף שבית הדין שלפניו הכריע לאיסור, ועל ההיתר להיבחן לגופו. לפי עדות מסוימת הוא אף התבטא שאין לאחרים לחלוק עליו. מאידך, הוא לא הביע דעתו על ההיתר עצמו.
• התנגד לדרך הלימוד בישיבות שלומדים רק את המסכתות הישיבתיות וקרא ללמוד בראשונה מסכתות הנוגעות למעשה וכן ללמוד כדי לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא

פסקי הלכה

• הכריע כשיטת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי במחלוקת קו התאריך ההלכתי (לב איברא עמ' 51–60).
• התיר את השימוש במעלית שבת (תשובות איברא סימן י"ט אות ב')
• פסק שאישה שהייתה נשואה בנישואים אזרחיים חייבת בגט.
• סבר שיש להעדיף את פסקיו של בעל ערוך השולחן שכיהן כרב בקהילה על פני פסקי המשנה ברורה של החפץ חיים.
• הורה שניתן להציב, במגבלות מסוימות, 'עירוב' מסביב לחצי האי מנהטן.

מתלמידיו

בשנותיו בארצות הברית הרב הנקין לא שימש ראש ישיבה ולא נתן שיעורים, אך היו רבנים רבים שלמדו אצלו באופן עצמאי ו'שימשו' אותו, בדיני גיטין ובתחומים אחרים, כדוגמת הרב חיים קרייזווירט, הרב יהודה דוד בלייך ואחרים. שלושה מהם, שהרבו ללמוד ממנו יותר מאחרים - הן בכתב והן בצורה בלתי אמצעית - ונחשבים עקב כך לתלמידיו היותר מובהקים בהלכה, הם:

• הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ, ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים ומחבר פירוש 'יד פשוטה' על הרמב"ם.
• הרב מנשה קליין, רב קהילת אונגוואר (ירושלים-ניו יורק) ומחבר שו"ת 'משנה הלכות'.
• נכדו, הרב יהודה הרצל הנקין, תושב ירושלים ומחבר שו"ת 'בני בנים', שבשנת תשל"א (1971) נסמך על ידו להוראה.

ספריו

• פירושי איברא: חמישה סימנים ארוכים המכילים חידושי הלכה למעשה בענייני 'אבן העזר', ומדור דרושים באגדה והשקפה, שאת חלקם כתב באירופה והשאר שימשוהו בתפקידו כרב בית הכנסת ב'איסט סייד'. בספר זה פרסם לראשונה את פסיקתו המצריכה גט מנישואין אזרחיים.
• עדות לישראל - מדור ההלכה: קובץ דינים ומנהגים לכל השנה, בצירוף כשלושים מאמרי הלכה ארוכים וקצרים בעניינים מגוונים. זהו הקובץ ההלכתי המרכזי של הרב הנקין, ועליו מבוסס לוח "עזרת תורה".
• לב איברא: שלושים ושניים (ל"ב) מאמרים שפורסמו במשך השנים, חציים בהלכה וחציים בהשקפה ובעיות הזמן, וכן כ-15 מאמרים נוספים ביידיש. שנים מן המאמרים הם הספדים שכתב על רבו הרא"ז מלצר ועל ה"חזון איש". מצורף קונטרס כתיבת שמות אנגליים בגיטין, ועוד נספחים הלכתיים.
• תשובות איברא: כמאתיים תשובות, מכתבים ומאמרים בהלכה ובהשקפה שכתב במהלך השנים, ונאספו לאחר פטירתו על ידי בנו, ד"ר הלל הנקין. הספר מחולק ל-127 סימנים על פי סדר ה"שולחן ערוך". כשבעים מכתבים ומאמרים נוספים פורסמו לאחרונה במאסף התורני 'ישורון' כרך כ' (תשס"ח), וכתבים נוספים בכרך כ"א (תשס"ט).
• קובץ ממאמריו במגוון נושאים מוסריים, פורסם בספר חידושי תורה 'מדרש אליהו', בעריכת הרב שלמה מילגרום והרב שמואל ברוך גנוט, 'מכון תבונות' תשע"ח, שע"י כולל אברכים 'מדרש אליהו' (הכולל הוקם ע"ש הרב הנקין), אלעד.

החל משנת תשע"ג (2013) החלה לצאת לאור מהדורה חדשה של כתביו, מסודרים מחדש ובצירוף חומרים רבים מכתב יד, תחת השם שו"ת גבורות אליהו (חלק א, אורח חיים, ליקווד תשע"ג; חלק ב יורה דעה, ליקווד תשע"ו).

לקריאה נוספת

• הרב יהודה הרצל הנקין (נכדו), 'אמונות ודעות הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', בתוך: שנה בשנה, ירושלים תשל"ט, עמ' 404–411
• מאסף תורני 'ישורון' כרך כ', ניסן תשס"ח, עמ' קכ"ה-קע"א.
• שו"ת בני בנים, חלק א', ירושלים, תש"מ, מאמר א'.
• שו"ת בני בנים, חלק ב', ירושלים, תשנ"ב, עמודים ר"ח-רי"א.

קישורים חיצוניים

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף אלי' הענקין שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 38, באתר היברובוקס
• עמדתו בפולמוס העירוב במנהטן
• יוסף אליהו הנקין (1881-1973), דף שער בספרייה הלאומית
• יוסף אליהו הנקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)