השוק האפור
בישראל, "השוק האפור" הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת (שעיקרה בנקים, וכן פועלים בה גופים נוספים של שוק ההון כגון חברות ביטוח ונותני שירותי מטבע).
מוסדות מימון חוץ בנקאיים עוסקים במגוון פעילויות בתחום זה בדומה לבנקים כגון: קבלת פיקדונות, הענקת הלוואות בריבית, ניכיון צ'קים, המרות ורכישות של מטבע חוץ, העברה וקבלה של מטבע חוץ וכדומה והם נקראים נש"מים (נותני שירותי מטבע).
בדרך כלל מתקשר המושג "אפור" עם מתן הלוואות בריבית הנלקחות על ידי לקוחות אשר המערכת הפיננסית הממוסדת מסרבת לבקשתם לקבלת מימון (או מסרבת לתת להם הלוואות נוספות על אלה שכבר קיבלו), משום שעקב מצבם הפיננסי הם נחשבים לסיכון גבוה מדי. הסיכון הגבוה יותר גורם לכך שהריבית בשוק האפור גבוהה במידה ניכרת מזו שבמערכת הבנקאית, וגם אמצעי הגבייה, במקרה שהלווה אינו עומד בהחזר ההלוואה, נוקשים יותר.
השוק האפור מעולם לא הוסדר אך כדרך להתמודדות בריכוזיות של המערכת הבנקאית והגברת התחרותיות בין הבנקים נחקק חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993 שתוקן מספר פעמים במרוצת השנים. בחוק זה נדרש המלווה לתת מידע מלא על הריבית הנדרשת וכל תוספת אחרת שנדרש הלווה לשלם, ונקבעו בו גבולות לעלותה של ההלוואה - לא יותר מפי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא צמוד בפרסומי בנק ישראל. חוקים נוספים המשמשים גם למטרה זו הם חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.[1]
לעיתים מזומנות מעורבים גורמי פשע מאורגן בשוק האפור. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בנוגע לשוק ההלוואות בריבית החוץ-בנקאיות כי: "לצד הגורמים הלגיטימיים פועלים בו גורמים עברייניים שעוסקים בין השאר במתן הלוואות בתנאים בלתי סבירים, בגבייה באמצעות סחיטה ואיומים ובהלבנת הון".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, באתר "נבו"
- אליעזר שוורץ, הלוואות חוץ-בנקאיות – הסדרה ואמצעי פיקוח, אתר הכנסת, 14 בפברואר 2007
- המועצה לצרכנות יוצאת למלחמה נגד השוק האפור, באתר ynet, 4 במאי 2004
- תני גולדשטיין, השוק האפור: כך זה פועל, באתר ynet, 1 באוקטובר 2004
- נופר סיני, צ'ק בנקאי או שקי מזומן? המדריך לשוק האפור, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2005
- נורית רוט, בית המשפט העליון יוצא להגנת הלווים בשוק האפור: "לא נכשיר את השרץ", באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
- יוסי אלי, "לספר מי הלווה לי כסף? רק כשאדע שיש לי חיים חדשים בחו"ל", באתר וואלה, 22 בנובמבר 2014
"מי שנכנס לזה – קשה לצאת", סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי, 9 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליצפן רוזנברג, 276% - זו הריבית על הלוואה בשוק האפור, באתר ynet, 24 בדצמבר 2014