ג'וליו אנדראוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וליו אנדראוטי
Giulio Andreotti
Giulio Andreotti, ca 1979.jpg
לידה 14 בינואר 1919
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 2013 (בגיל 94)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קמפו ורנו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ספיאנצה - אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, פוליטיקאי, דיפלומט, כתב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, Italian People's Party, European Democracy, Union of the Centre, For the Autonomies עריכת הנתון בוויקינתונים
www.giulioandreotti.org
סנאטור לכל החיים
1991 – 6 במאי 2013
(כ־22 שנים)
ראש ממשלת איטליה ה־41
22 ביולי 1989 – 28 ביוני 1992
(3 שנים)
סגן קלאודיו מארטלי
תחת נשיא איטליה פרנצ'סקו קוסיגה
אוסקר לואיג'י סקאלפרו
ג'וליאנו אמאטי ←
29 ביולי 1976 – 4 באוגוסט 1979
(3 שנים)
סגן אוגו לה מלפה
תחת נשיא איטליה ג'ובאני לאונה
סנדרו פרטיני
17 בפברואר 1972 – 7 ביולי 1973
(שנה ו-20 שבועות)
תחת נשיא איטליה ג'ובאני לאונה
→ אמיליו קולומבו
מריאנו רומור ←
שר התרבות ואיכות הסביבה
12 באפריל 1991 – 28 ביוני 1992
(שנה ו-11 שבועות)
תחת ראש ממשלת איטליה ג'וליו אנדראוטי
→ פרדיננדו פאצ'יאנו
אלברטו רונצ'י ←
שר החוץ
4 באוגוסט 1983 – 22 ביולי 1989
(6 שנים)
תחת ראשי ממשלת איטליה בטינו קרקסי
אמינטורה פנפני
ג'ובאני גוריה
צ'יריאקו דה מיטה
→ אמיליו קולומבו
דג'אני דה מיקליס ←
שר הפנים
11 במאי 1978 – 13 ביוני 1978
(4 שבועות ו-6 ימים)
תחת ראש ממשלת איטליה ג'וליו אנדראוטי
וירג'יניו רוגנוני ←
18 בינואר 1954 – 8 בפברואר 1954
(3 שבועות ויום)
תחת ראש ממשלת איטליה אמינטורה פנפני
→ אמינטורה פנפני
מריו סקבלה ←
שר התכנון והתקציב
23 בנובמבר 1974 – 29 ביולי 1976
(שנה ו-35 שבועות)
תחת ראש ממשלת איטליה אלדו מורו
→ אנטוניו גיאוליטי
תומאסו מורלינו ←
שר ההגנה
14 במרץ 1974 – 23 בנובמבר 1974
(36 שבועות ו-3 ימים)
תחת ראש ממשלת איטליה מריאנו רומור
→ מריו תאנסי
ארנלדו פורלאני ←
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הבז
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (29 ביוני 1990)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית
  • מסדר הזהב האולימפי
  • מדליית רובר שומאן (1987)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הקבר הקדוש
  • פרס העיתונות הבינלאומי של איסקיה (1987)
  • אביר במסדר הצבאי של איטליה
  • אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של פורטוגל (31 באוקטובר 1987)
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פקין (1991)
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו (12 בספטמבר 1990)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Giulio Andreotti's signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וליו אנדראוטיאיטלקית: Giulio Andreotti;‏ 14 בינואר 1919 - 6 במאי 2013) היה מבכירי המדינאים האיטלקים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא כיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 1972-1973, 1979-1976 ו-1985-1992. כמו כן שימש בתפקיד שר ההגנה, שר החוץ ושר הפנים. החל משנת 1991 כיהן אנדראוטי כסנטור לכל החיים בפרלמנט האיטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדראוטי נולד ברומא וסיים בה את לימודי המשפטים. לאחר מלחמת העולם השנייה וכינון הרפובליקה האיטלקית הצטרף אנדראוטי לשורות המפלגה הדמוקרטית-נוצרית. אנדראוטי נחשב לבן-חסותו של מנהיג המפלגה, שהייתה מפלגת השלטון באיטליה במשך שנים רבות, אלצ'ידה דה גספרי (Alcide De Gasperi). אנדראוטי נבחר לפרלמנט האיטלקי בשנת 1946. הוא היה ראש ממשלת איטליה האחרון מטעם המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, ותקופת הכהונה האחרונה שלו כראש ממשלה (1985-1992) התאפיינה בגילויי שחיתות רבים במפלגת השלטון, דבר שהביא לבסוף למפלתה בבחירות, ולהתפרקותה בשנת 1994.

בשנת 1993 נחקר אנדראוטי בחשד לקיום קשרים עם המאפיה האיטלקית, חקירה אשר הובילה למשפט שזכה לתהודה תקשורתית רבה באיטליה. בסרט "הסנדק חלק שלישי", מופיעה הדמות דון ליצו לוקאזי, פוליטיקאי רם-דרג בעל קשרים למאפיה. דמות זו בוססה בצורה מסוימת על דמותו של אנדראוטי. בסרט, קודם שלוקאזי נרצח, לוחש לו הרוצח: "כוח מחליש את מי שאין לו את זה" (משפט שנטבע על ידי אנדראוטי עצמו, כפראפרזה על אמרתו של יריבו הפוליטי ג'נקראלו פייטה: "כוח מחליש אותך").

אנדראוטי סבל מעקמת, דבר שלא מנע ממנו להיות פוליטיקאי מצליח ואהוד. הוא כונה בעקבות כך "הגיבן". אנדראוטי גם כונה באיטליה "ג'וליו האלוהי" (Divo Giulio - כינוי שמקורו מיוליוס קיסר) וזאת בזכות הוותק הרב שהוא צבר בפוליטיקה האיטלקית, אופיו הסמכותי וכושר המנהיגות שלו.

סרט בשם "Il Divo" הופק על חייו של אנדראוטי, וזכה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן בשנת 2008. בשנת 2006, בגיל 87, נענה אנדראוטי לבקשה להציג את מועמדותו לתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית, אך הפסיד.

אנדראוטי נודע בקשריו ההדוקים עם מוסדות הכנסייה הקתולית באיטליה וכן עם הוותיקן. יש הטוענים כי אנדראוטי לא עשה את המירב כדי להציל את חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר וחברו למפלגה, אלדו מורו אשר נחטף על ידי ארגון הבריגדות האדומות והוצא להורג על ידם בשנת 1978. בשנת 2009 צוין באיטליה יום הולדתו ה-90 של אנדראוטי במגוון רחב של כתבות בתקשורת. אנדראוטי כתב ספרים רבים ולעיתים מאמרים בעיתונות האיטלקית. אנדראוטי נודע באימרותיו הציניות, בהן:

  • "מלבד במלחמות הפוניות, שבהן הייתי צעיר מדי, האשימו אותי בהכל".[1]
  • "הפוליטיקה היא מחלה שאף אחד לא רוצה להירפא ממנה".
  • "אתה חוטא כאשר אתה מדבר סרה על אנשים, אולם לפעמים אתה עושה את הדבר הנכון".

נפטר ב-6 במאי 2013 בביתו שברומא, והוא בן 94 במותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליו אנדראוטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ALEXANDER STILLE, ALL THE PRIME MINISTER'S MEN, באתר האינדפנדנט, 24 September 1995