פורטל:אמסטרדם/היסטוריה של אמסטרדם

אמסטרדם נוסדה ככפר דייגים במאה ה-12. לאחר היווסד הכפר נבנה סכר על הנהר אמסטל (הנהר הטבעי היחיד שחוצה את עיר). סכר זה נתן לעיר את שמה "אמסטל דאם" - הסכר על האמסטל. חרף היותה בירת הולנד והעיר החשובה במדינה, העיר קמה בשלב מאוחר יחסית, לאחר שערים כמו אוטרכט ורוטרדם כבר היו מבוססות באזור.

ב-27 באוקטובר 1275 קיבלה אמסטרדם פטור מתשלום מכסים. העיר קיבלה זכויות עירוניות בשנת 1300 או 1301, מגי ואן הנחוון - הבישוף של אוטרכט.

החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. הזינוק הכלכלי החל כאשר העיר נקבעה כתחחנת הגבייה של מכסי-מעבר ממשלוחי משקה הבירה ממדינות אחרות. המים היו מזוהמים, והבירה הייתה פופולרית בשל היותה תחליף למי שתייה. במאה זו, העיר הפכה לנקודת מעבר לתבואות מהארצות הבלטיות. מצרכי המזון מאירופה כולה החלו עוברים דרכה, ותושבי העיר היו יכולים לקזז בקלות עודף במצרך אחד על חשבון מצרך אחר שחסר באזור.

להתפתחות העיר במאה ה-14 היה גם פן דתי. בשנות הארבעים של המאה נפוצו שמועות על נס לחם הקודש. השמועה שעברה מפה לאוזן הייתה בדבר אדם גוסס שכיבדוהו בלחם הקודש, ומשהוא לא הצליח לבולעו, הוצא הלחם מפיו והושלך לאש. לאחר-מכן, לחם הקודש התגלה בלתי מאוכל, וכנסייה נבנתה במקום הנס. לאחר בנייתה, עולי רגל נהרו למקום, והם זיכו את תושבי העיר בהכנסות נוספות.

בשלהי ימי-הביניים תושבי העיר החלו לבנות בתים גדולים, ונוצר הצורך להתאים את מקורות המים לכך. לכן החלו לשקע אגודות של קורות עץ לתוך שכבה עמוקה בחול. במחצית המאה ה-15 כבר הייתה תקנה שחייבה את החלפת קורות העץ הדליקות בציפוי אבן.

עם גילוי העולם החדש, בזכות המרכז העירוני המפותח, העובדים הזמינים והנמל המפותח, הפכה העיר לציר ברשת של ערוצי מסחר, חרף שליטת הפורטוגזים בדרכי המסחר ליבשת אמריקה. אל העיר זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ובדים רבים. הבדים יוצרו בבתי העניים שבעיר והעיר אף הפכה למרכז אריגים. באמצע המאה ה-16 אמסטרדם הייתה למרכז של שרשרת ערים מפותחות באזור, המקושרות ביניהן באמצעות נהרות ותעלות מים, והמעבירות סחורות, ידע ואנשים מאחת לשנייה.

בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מוואקום פוליטי שנוצר באזור עקב חולשת האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.

אחת התוצאות של המלחמה הייתה החלפת חוסר הסובלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סובלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קאתולית.

במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם, ובמאה זו היא נחשבה העיר בעלת רמת הרווחה הגבוהה ביותר בעולם. ספינות העיר הפליגו לצפון אמריקה, אינדונזיה, ברזיל, אפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. סוחרי אמסטרדם ייבאו לעיר סחורות מכל העולם והחלו בתפיסת דריסת רגל מסחרית שהובילה מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. היא הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון).

הבתים נבנו בצורה אופיינית - גגות מחודדים בארבע צורות שונות, כגון: מדרגות, פעמון ועוד. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט.

במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815.

בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לאמסטרדם, ונבנתה "תעלת אמסטרדם - ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזה" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול בעושרה של העיר. תקופה זו מכונה "תור הזהב השני של אמסטרדם".

בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן קווי ההגנה של אמסטרדם, מערך של 45 מעוזים סביב העיר.

במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, שהוביל למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש.

בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר - אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.

בשנות השישים של המאה ה-20 הונהגה באמסטרדם מדיניות של העלמת עין משימוש בסמים קלים (אם כי רשמית הוא עדיין בלתי חוקי), מדיניות שמשכה היפים רבים אל העיר.

בשנות השמונים של המאה ה-20 חולקה העיר ל-15 רבעים אדמיניסטרטיביים אשר קיבלו סמכויות שלטון מקומי שהיו קודם בידי עיריית אמסטרדם. הרעיון העומד מאחורי חלוקה זו - לקרב את השלטון אל התושבים. ב-1987 בחר אותה האיחוד האירופי להיות "בירת התרבות האירופית" במשך השנה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפתח הסחר הכלכלי של העיר, ומרכז העיר העתיק שופץ וחודש.

בתחילת המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. כמו כן החלו חיכוכים בין ההולנדים לבין המהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הירצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.