פורטל:לוחמה אווירית/כלי טיס בלתי מאוישים/בחירה
טיל בליסטי הוא טיל שחלק ניכר ממסלולו הוא בליסטי, כלומר מושפע מכוחות הכבידה והתנגדות האוויר (גרר) בלבד. למרות שהגדרה זו מתאימה למעשה למרבית הטילים וכן לפגזי ארטילריה, השימוש המקובל במונח "טיל בליסטי" מתאר טיל שמרבית מסלולו מתבצע מחוץ לאטמוספירה, והוא בעל טווח של מאות ק"מ לפחות. טיל כזה מונחה לרוב רק בשלב בו הוא מונע ומסלולו נקבע על-פי חוקי האסטרודינמיקה והבליסטיקה. מסלולו של טיל בליסטי בשלב הטיסה החופשית הוא פרבולי.
שיהאב-1 (شهاب-1; בפרסית: מטאור-1) הוא טיל בליסטי לטווח בינוני, הראשון מסדרת טילי השיהאב האיראניים והטיל הראשון במסגרת תוכנית הטילים האיראנית.[1] הטיל יודע לשאת ראש קרב גדול של כ-1,000 ק"ג חומר נפץ או ראש קרב בלתי קונבנציונלי.[2]
הטיל הוא גרסה של הסקאד-B. איראן ביצעה שימוש מבצעי בטילי הסקאד B שרכשה בשנות ה-80 במסגרת מלחמת איראן עיראק כנגד ערים ויישובים בעיראק. מהשיגורים הראשונים במרץ 1985 ועד 1988 שיגרה כ-100 טילים, ביניהם טילי ההוואסונג 5 הקוריאנים עליהם מבוסס השיהאב-1. במהלך שנות ה-90 בוצע שימוש נרחב בטילי השיהאב-1 כנגד מחנות של ארגון המוג'אהדין ח'לק בעיראק. ב-18 באפריל 2001 שוגרו על מחנות הארגון בין 30 ל-60 טילים במטח שערך כשלוש שעות.[2][3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ שיהאב 1, באתר FAS (פדרציית המדענים האמריקאית)
- ^ 1 2 שיהאב 1, באתר פרויקט Missle Threat, המרכז למחקר בינלאומי ואסטרטגי, 28 בספטמבר 2017
- ^ יפתח שפיר, הטילים האסטרטגיים של איראן, המכון למחקרי ביטחון לאומי