פיטר גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פיטר "ג'י" גראנט (אנגלית: Peter "G" Grant;‏ 5 באפריל 1935 - 21 בנובמבר 1995), היה מפיק מוזיקלי אנגלי. גרנט ניהל כמה מהלהקות הבריטיות המפורסמות ביותר דוגמת לד זפלין, ציפורי החצר ו-Bad Company. בין שלל עיסוקיו, הוא היה מנהל ההקלטות של חברת התקליטים Swan Song Records (שהקימה להקת לד זפלין), ותואר כ-"אחד המנהלים הממולחים וחסרי הפשרות בהיסטוריה של מוזיקת הרוק". גרנט ידוע בתרומתו לשיפור תנאי העסקה והשכר של מוזיקאים בהופעות.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנט נולד בפרוור בדרום לונדון, אנגליה, ונמשך מגיל צעיר לתעשיית הבידור. הוא עבד כפועל במה עד שנת 1953, בה גויס לשירות לאומי.

לאחר השירות הוא עבד כמנהל בידור במלון וכשומר סף בבר הקפה הלונדוני המפורסם The 2I's Coffee Bar, ממנו פרצו כוכבים מפורסמים כמו קליף ריצ'רד ואחרים. אחד מבעלי המועדון, פול לינקולן, שהיה מתאבק מקצועני, הציע לגראנט להתאבק ונתן לו את ההזדמנות הראשונה להופיע בטלוויזיה במסגרת של קרבות האבקות. בשלב זה גברה התלהבותו של גרנט למשחק, והוא נשכר כשחקן כפיל ופעלולן.

קריירת המשחק של גרנט נמשכה בין 1958 ל-1963, בה הוא השתתף במספר סרטים בתפקידי משנה וכפילות וכמו כן הופיע בטלוויזיה. בכסף שחסך מעבודות אלה הוא השתמש לפתוח חברת הסעות לעסקי הבידור, שהפכה למרכז עיסוקו.

מנהל אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 גרנט נשכר כמנהל מסע ההופעות של מספר אמנים ולהקות כמו בו דידלי, האחים אברלי, ריצ'רד הקטן, צ'אק ברי, אדי קוקרן, ולהקת החיות. בעקבות הצלחתו הוא החל לנהל אמנים באופן עצמאי וביניהם הגיטריסט ג'ף בק. יחד עם חברו מיקי מוסט (שעבד איתו בעבר בבר הקפה), הוא פתח את חברת התקליטים RAK שהפיקה מספר להיטים לאורך שנות השבעים.

בסוף שנת 1966, התבקש גרנט לנהל את להקת ציפורי החצר, שהייתה בשיא פרסומה אך סבלה מקשיים כלכליים. אולם, הגעתו של גרנט למשרת ניהול הלהקה איחרה את המועד והיא נאלצה להתפרק. למרות זאת, הניסיון שצבר בזמן ניהול ציפורי החצר נתן לו רעיונות יצירתיים לניהול להקות שלאחר מכן הוא יישם ביתר הצלחה בעת שניהל את להקת לד זפלין. גישתו חסרת הפשרות והמשכנעת של גרנט מול מפיקי אירועים ומקדמי המכירות של ההופעות, גרמו ללהקות כמו ציפורי החצר לזכות ברווחים מהופעותיהם בפעם הראשונה. גרנט נהג להתלוות באופן צמוד ללהקה ולדאוג לצמצום של הוצאות חברי הלהקה, ולדאוג שחברי הלהקה יקבלו את שכרם בזמן. בנוסף, הוא עמד על כך שחברי הלהקה יוכלו לשמור על שליטה אמנותית ביצירותיהם, וזאת בניגוד למנהלים אחרים באותה תקופה שנמנעו מהתערבות בנושאים אלו.

תקופת לד זפלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שציפורי החצר התפרקו, החל גיטריסט הלהקה ג'ימי פייג' לארגן סביבו הרכב חדש יחד עם רוברט פלאנט, ג'ון פול ג'ונס וג'ון בונהם. הלהקה נקראה בראשית דרכה "ציפורי החצר החדשים" אך שינתה במהרה את שמה ל-לד זפלין. כתוצאה מנאמנותו ומסירותו ללהקה, גרנט ניהל את הלהקה, וזאת למרות שלא נחתם בינו ובין הלהקה הסכם כתוב.

עד היום מתנהל ויכוח האם לד זפלין היו זוכים להצלחתם הגדולה לולא ניהולו של גרנט: הוא ניהל את המשא ומתן מול חברת התקליטים אטלנטיק על עסקת חמשת האלבומים הראשונים של הלהקה. פילוסופיית הניהול שלו תרמה רבות לביסוס המותג שהתפתח סביב הלהקה. הוא האמין שהלהקה יכולה להרוויח סכומי כסף נכבדים יותר מכפי שהרוויחו בעבר מבלי לאבד שליטה אמנותית, וזאת באמצעות שימת דגש רב יותר בהפקת אלבומים מאשר שחרור של סינגלים. כמו כן הוא טען שהלהקה צריכה להופיע יותר מאשר לערוך הופעות טלוויזיוניות - כלומר אם מישהו היה מעוניין להתוודע ללהקה, היה עליו להיות נוכח בהופעה שלהם. ניתן לייחס את הצלחתה המסחרית של לד זפלין בחלקה להבנתו של גראנט את הקהל האמריקני ואת התנועה המחתרתית שהחלה גדלה וסוחפת את ארצות הברית. הייתה זו היכרותו של גראנט את סצנת ההופעות שגרמה ללד זפלין לגרוף רווחים גבוהים מהופעותיהם, בעיקר ברחבי ארצות הברית, ולדחוף את הלהקה אל קדמת הבמה של שוק המסחרי של הרוק האמריקני. גרנט היה זה שדאג לניווט הרווחים מההופעות לידיהם של חברי הלהקה, במקום שיגיעו לידי סוכני המכירות ומקדמיי ההופעות. באמצעות נקיטת גישה זו, הוא קבע סטנדרטים חדשים לניהול אומנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]