לדלג לתוכן

פייטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפייטה של מיכלאנג'לו (1499), בוותיקן.
הפייטה הפלורנטינית (מיכלאנג'לו, 1555) בפירנצה

פייטהאיטלקית: Pietà; רחמים) היא שם כולל ליצירות אמנות שנושאן הוא הצגת מרים המערסלת את בנה ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. באמנות בכלל, וברחבי העולם הנוצרי בפרט, רווחות יצירות אמנות שנושאן הוא תחנות בחייו של ישו, כפי שמתוארות בברית החדשה על ידי השליחים (ארבע הבשורות על פי מתי, לוקס, מרקוס ויוחנן).

יצירות אמנות המתארות את הפייטה התפתחו במאה ה-14 בגרמניה (למשל בעיר אשוויילר מוצגת בכנסייה יצירה משנת 1360). המפורסמת ביותר היא הפייטה של מיכלאנג'לו, שנמצאת בקריית הוותיקן. היא הושלמה בשנת 1499, כשמיכלאנג'לו היה בן 24, והיא נחשבת בקרב רבים לאחת מיצירותיו הגדולות ביותר. מיכלאנג'לו יצר בתקופה מאוחרת פייטה נוספת, הפייטה הפלורנטינית.

הפייטה (Lederpieta) באשוויילר משנת 1360 לערך

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייטה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.