פיליפ גרייבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ גרייבס
Philip Graves
אין תמונה חופשית
לידה 25 בפברואר 1876
קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 1953 (בגיל 77)
קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, אירלנד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע לפידופטרולוג, עיתונאי, היסטוריון, אנטומולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Millicent Gilchrist עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיליפ פֶּרְסִיבַל גרייבסאנגלית: Philip Perceval Graves; ‏25 בפברואר 18763 ביוני 1953) היה עיתונאי וסופר אנגלו-אירי. כשהיה כתב לענייני חוץ של עיתון "הטיימס" הלונדוני בקושטא (היום איסטנבול), נודע לו המקור לפרוטוקולים של זקני ציון והוא הוכיח שהם פלגיאט וזיוף[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת המאמר הגדול של פיליפ גרייבס בעמוד הראשי של הטיימס הלונדוני, על גילוי המקור של הפרוטוקולים של זקני ציון, 4 בספטמבר 1921

גרייבס היה בנו הבכור של הסופר אלפרד פרסיבל גרייבס(אנ'). הוא נולד באחוזת בליליקי (Ballylickey Manor) במחוז קורק באירלנד, למשפחה אנגלו-אירית בעלת מעמד. הוא למד באוניברסיטה של היילברי ואוקספורד, שם קיבל תואר ראשון במכללת אורייאל במרץ 1900. הוא אחיהם למחצה הבכור של הסופרים רוברט גרייבס (מחבר אני, קלאודיוס), וצ'ארלס גרייבס(אנ'), שנולדו לאשתו השנייה של אלפרד גרייבס, עמליה.

ככתב של הטיימס בקושטא בין השנים 1908–1914, הוא דיווח על האירועים שקדמו למלחמת העולם הראשונה. בשנת 1914, כאזרח בריטי, הוא נאלץ לעזוב את האימפריה העות'מאנית עקב המלחמה. בשנים 1915–1919 שירת בצבא הבריטי בזירה המזרח תיכונית. לאחר 1919 עבר גרייבס לדווח ממולדתו על מלחמת אנגליה-אירלנד. הוא הכיר את מייקל קולינס, ויליאם תומאס קוסגרייב ומנהיגים אחרים של תנועת העצמאות האירית, והיה מעורב מקרוב ודיווח על אירועים בתקופה קריטית זו של ההיסטוריה האירית. בהמשך עבד ככתב חוץ בהודו, בלבנט ובבלקן, לפני שחזר ללונדון לעבוד כעורך "בטיימס".

עבודתו המונומנטלית ביותר הייתה כתיבתם של 22 מתוך 24 הכרכים הרבעוניים שסקרו את אירועי מלחמת העולם השנייה תוך כדי המלחמה[2]. גרייבס קיבל פרסים ותארים בינלאומיים רבים, ביניהם אות הלגיון הכבוד הצרפתי שקיבל על עבודתו במודיעין הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה[3], ואות מסדר הכתר האיטלקי (Order of the Crown of Italy).

במסעותיו פיתח פיליפ גרייבס עניין באנטומולוגיה (חקר החרקים) ופרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים. הוא היה חבר באקדמיה האירית המלכותית למדעים (Royal Irish Academy).

בשנת 1946 הוא פרש חזרה לאחוזת המשפחה והתמסר בעיקר לתחביבים הזואולוגיים שלו. שם ערך מחקר על הפרפרים האירים, והתעניין במיוחד בתת-המינים המקומיים. הוא שיחזר את אחוזת בליליקי כבית מלון.

גילוי המקור הספרותי שממנו נגנבו "הפרוטוקולים של זקני ציון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייבס גילה את הפלגיאט בעת שהיה שליח הטיימס הלונדוני באיסטנבול (אז קושטא). הוא גולל את הסיפור במאמר שפורסם במהדורת יום ראשון של הטיימס, ב-4 בספטמבר 1921 על כל עמוד השער של העיתון. הכותרת הייתה "הוכחה שהפרוטוקולים היהודים הם זיוף". גרייבס פתח את המאמר במה שאמר לו דיפלומט בעת שהגיע לקושטא: "אם רק תישאר פה מספיק זמן תפגוש הרבה אנשים מעניינים, ואולי תמצא את המפתח להרבה סודות מוזרים". המפתח לפרוטוקולים הגיע לגרייבס במקרה, מ"גולה לבן" - בעל אדמות רוסי שהתנגד לבולשביזם וצידד בקיסר, וברח לקושטא אחרי הכישלון הסופי של הצבא הלבן בדרום רוסיה. הרוסי, שלא רצה ששמו יפורסם נקרא במאמר "מר איקס". מר איקס הכיר את הפרוקטולים משום שהם הופצו ברוסיה על ידי הכנסייה ועל ידי המשפחה הקיסרית. באיסנטבול הוא קנה כמה ספרים ישנים מקצין לשעבר באוכרנה (המשטרה הקיסרית החשאית) שברח גם הוא מרוסיה. בין הספרים האלה היה ספר ישן קטן, בגודל של כ-15 על 10 סנטימטר, בצרפתית, ללא שם הספר וללא שם המחבר, ובו 324 עמודים. הספר היה כרוך בצורה זולה. על כריכת העור מאחור הייתה כתובה המילה Joli. בהקדמה נאמר שהיא נכתבה בז'נבה, ב-15 באוקטובר 1864. לנייר ולדפוס היו מאפיינים אותנטיים לשנים אלה. כשמר איקס עלעל בו הוא הופתע מהדמיון בין פסקה שתפסה את מבטו לבין משפט במהדורה הצרפתית של הפרוטוקולים שהייתה מוכרת לו.

גרייבס התחיל לקרוא בספר ולא נותר בו ספק שהפרוטוקולים הם פלגיאט. הוא שלח את הידיעה למערכת הטיימס, והם חיפשו במוזיאון הבריטי ומצאו עותק שלם של הספר, שמו "דיאלוגים בגיהנום בין מקיאוולי למונטסקייה" ושם המחבר מוריס ז'ולי.[4][5]

גרייבס מדגים מספר קטעים שניכר שהם מועתקים. שפת המקור הייתה צרפתית, והוא מצטט באנגלית:

הפרוטוקולים של זקני ציון הדיאלוגים בין מונסטקייה למקיאוולי
A loan is an issue of Government paper which entails an obligation to pay interest amounting to a percentage of the total sum of the borrowed money. If a loan is at 5%, then in 20 years the Government would have unnecessarily paid out a sum equal to that of the loan in order to cover the percentage. In 40 years it will have paid twice; and in 60 thrice that amount, but the loan will still remain as an unpaid debt.

— Protocols, p. 77

How are loans made? By the issue of bonds entailing on the Government the obligation to pay interest proportionate to the capital it has been paid. Thus, if a loan is at 5%, the State, after 20 years, has paid out a sum equal to the borrowed capital. When 40 years have expired it has paid double, after 60 years triple: yet it remains debtor for the entire capital sum.

— Montesquieu, Dialogues, p. 209

These newspapers, like the Indian god Vishnu, will be possessed of hundreds of hands, each of which will be feeling the pulse of varying public opinion.

— Protocols, p. 43

Like the god Vishnu, my press will have a hundred arms, and these arms will give their hands to all the different shades of opinion throughout the country.

— Machiavelli, Dialogues, p. 141

Our Government will resemble the Hindu god Vishnu. Each of our hundred hands will hold one spring of the social machinery of State.

— Protocols, p. 65

Now I understand the figure of the god Vishnu; you have a hundred arms like the Indian idol, and each of your fingers touches a spring.

— Montesquieu, Dialogues, p. 207

אֶנטומולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייבס התמחה בפרפראים (Lepidoptera) מאזור סוריה, לבנון, עיראק ופלסטינה. ב-1938 הוא העניק למוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון יותר מ-2,500 דוגמאות.

עבודותיו בנושא כוללות:

  • Collecting Lepidoptera in Syria, 1905 Entomologist’s Rec. J. Var 18:125-6 (1906).
  • Collecting in Syria: Ain Zhalta in May-June 1905. Entomologist's Rec. J. Var 18:149–152 (1906).
  • A contribution to the fauna of Syria Entomologist's Rec. J. Var 23: 31–36 (1910).
  • Two new Lycaenid subspecies from the Lebanon Entomologist 56: 154–157(1925).
  • The Rhopalocera and Grypocera of Palestine and Transjordania Trans. Ent. Soc., London, 1925 17–125 (1925).
  • with Ellison, R.E. The butterflies of the Jabal Quinesia, Lebanon Entomologist's Rec. J. Var 40:177–180 ( 1938).
  • An account of Graves work in entomology is given in Hesselbarth, G.; Oorschot, H. van & Wagener, S., 1975 Die Schmetterlinge der Türkei, Band 2: 1179 – 1199 [B 2189:2].
  • He is commemorated in the subspecies of the Brimstone butterfly found in Ireland, Gonepteryx rhamni gravesi Huggins, 1956.

כתיבה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Briton and Turk", London, Hutchinson Publishers, 1941
  • "Palestine, the land of three faiths", 1923
  • "The question of the straits", Ernest Benn Publishers, 1931
  • "Memoirs of King Abdallah of Transjordan" (edited by P. Graves, translated from the Arabic by G. Khuri), London, Jonathan Cape, 1950

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Pursuit", London, Faber and Faber, 1930 (in the same series of books as W.H. Auden's "Poems" and J.G. MacLeod's "The Ecliptic" advertised by Faber as "by the coming men")
  • ריצ'רד פרסוול גרייבס, "רוברט גרייבס – גיבור הסער 1895–1926" וידנפלד וניקולסון לונדון 1986ISBN 0-297-81631-4
  • לורנס ג'יימס, "לוחם הזהב – חייו ואגדתו של לורנס איש ערב" פרגון ניו יורק 1993 (index sv גרייבס, פיליפ)ISBN 1-55778-579-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ גרייבס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Graves Family in Ireland". אורכב מ-המקור ב-2010-07-01. He was the London Times correspondent ... contributed to the exposure of the Protocols of the Elders of Zion as forgeries. 
  2. ^ "Entry of collection at Worldcat.org". בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2020. 
  3. ^ Graves, R. P., Robert Graves: The assault heroic, Biography 1895-1926.
  4. ^ 1920-21 Exposing the ‘Protocols’ as a Fraud
  5. ^ המאמר בטיימס בספטמבר 1921