אוכרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור
Отделение по охранению общественной безопасности и порядка
Okhranka group photo.jpg
תצלום של קבוצת שוטרי אוכרנה מסנקט פטרבורג, 1905.
מידע כללי
מקור סמכות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
משרד אחראי משרד הפנים
הקמה 1866
פירוק 1917
ראש קונסטנטין גלובאצ'ב (בסנקט פטרבורג)
אלכסנדר מרטינוב (במוסקבה)
אלכסנדר קרסילניקוב (בפריז) (אחרונים)
מטה מרכזי גרוחובאיה אוליצה, בית מס' 2, סנקט פטרבורג, רוסיה

אוכרנההמחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבוררוסית: Охрана - Отделение по охранению общественной безопасности и порядка) הייתה משטרה חשאית של רוסיה הצארית שעסקה בבילוש פוליטי באימפריה הרוסית. תפקידה העיקרי היה לשמור על שלום המשטר כנגד כוחות שמאל קיצוני וטרור פוליטי.

המחלקה הייתה כפופה למשרד הפנים הרוסי ועסקה בחקירת פשעים פוליטיים ברוסיה ומחוצה לה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור" הוקמה ב־1866 בסנקט פטרבורג כצוות חקירה בן 12 חוקרים, זאת לאחר שדמיטרי קראקוזוב נכשל בניסיונו להתנקש בחיי הצאר אלכסנדר השני ב-4 באפריל אותה שנה. לאחר ניסיון התנקשות נוסף ב־6 באוגוסט 1880 הוקמה "מחלקת המשטרה" (Департамент полиции) כיורשת המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר.

אלכסנדר השלישי הקים משרד נוסף שנקרא "אבטחה וחקירה", שהופעל על ידי אנשי הז'נדרמריה הרוסית בשני סניפים: מוסקבה וורשה. גוף זה היה בסיס לאוכרנה.

עלייתה של התנועה המרקסיסטית ברוסיה חייבה איחוד של כוחות הביטחון - וכך נוצרה האוכרנה. רציחות של אישים בכירים ברוסיה, כגון פיוטר סטוליפין, ואירועי מהפכת 1905, חייבו הגדלה של כוחות הביטחון. כך ב־1908 היו 31 תחנות של האוכרנה, וב־1911 היו מעל ל־60 תחנות. בסתיו 1913 נסגרו כל התחנות ופעולותיה של האוכרנה נפסקו.

בקרב האוכרנה פעלו הפילורים, פילור (בצרפתית: fileur) היה בלש סוכן באוכרנה שעסק באיסוף מודיעין על פשעים פוליטיים ומפלגות פוליטיות במדינה.

ב-4 במרץ 1917 האוכרנה פורקה ובמקומה הוקם הצ'קה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 1906, מבנה האוכרנה אורגן באופן הבא, על מנת לבזר את תפקודו במחוזות השונים במדינה:

ראשי אוכרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצרו של תעמולן בידי האוכרנה, ציור של איליה רפין (1880-1892)
כרטיס המידע של גנריך יגודה במסמכי האוכרנה של שנת 1912

ראשי האוכרנה בסנקט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיודור קולישקין (1867-1877)
  • מיטרופן אוסטימוביץ' (1877-1878)
  • ואסילי פורסוב (1878-1880)
  • גיאורגי סודייחין (1880 - 16 בדצמבר 1883); נרצח על ידי מתנקש.
  • ק. ולביצקי (1884-1885)
  • פיוטר סקרינסקי (1889-1897)
  • ולדימיר פירמידוב (1897 - 21 ביוני 1901); נרצח
  • נ. מצ'לוב (1901)
  • א. סאזונוב (1901-1903)
  • לאוניד קרמנצקי (1903-1905)
  • אלכסנדר גראסימוב (1905-1909)
  • סרגיי קארפוב (1909); נרצח ב-19 בדצמבר 1909
  • מיכאל פון קוטן (1909-1914)
  • פ. פופוב (1914-1915)
  • קונסטנטין גלובאצ'ב (1915–פברואר 1917)

ראשי האוכרנה במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכסנדר סקאנדרקוב (1880–1884)
  • ניקולאי ברדיאייב (1885–1896)
  • סרגיי זובּאטוב (1896–1902)
  • ואסילי ראטקו (1902–1905)
  • ולדימיר טרג'ציאק (1905)
  • יבגני קלימוביץ' (1906–1907)
  • מיכאל קוטן (1907–1910)
  • פאבל זווארזין (1910–1912)
  • אלכסנדר מרטינוב (1912–27 בפברואר 1917)

ראשי האוכרנה בחו"ל (פריז)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוטר איוואנוביץ' רצ'קובסקי (1885–1902)
  • לאוניד רטאייב (1902–1905)
  • ארקדי גארטינג (1905–1909)
  • אלכסנדר קרסילניקוב (1909–פברואר 1917)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוכרנה בוויקישיתוף


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.