פינגווין שחור-רגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפינגווין שחור-רגל
פינגווין שחור-רגל
פינגווין שחור-רגל
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: פינגווינאים
משפחה: פינגוויניים
סוג: פינגווין החגורה
מין: פינגווין שחור-רגל
שם מדעי
Spheniscus demersus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
מפת התפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פינגווין שחור-רגל (שם מדעי: Spheniscus demersus) הידוע גם כפינגווין אפריקני (ובעבר כפינגווין חמורי, על-שם קריאותיהם, המזכירות במידה רבה נעירות חמור) הוא מין פינגווין הנמצא בחופי דרום-מערב אפריקה וחי במושבות ב-24 איים בין נמיביה לבין מפרץ אלגואה, סמוך לפורט אליזבת, דרום אפריקה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הפינגווין כ-68–70 ס"מ, ומשקלו בין 2 ל-5 ק"ג. גופו של הפינגווין צבוע בשחור ולבן, ויש לו עור חשוף בצבע ורוד מסביב לעין. כאשר הפינגווין מתחמם, מגיע יותר דם לבלוטות אלו, כך שיתקרר באוויר הסובב את הבלוטות, ובמצב זה הבלוטות מקבלות צבע ורוד יותר. הזכרים גדולים יותר מהנקבות ובעלי חוטם גדול יותר. צבעיהם של הפינגווינים שחורי-הרגל משמשים להסוואה - צבע לבן, שמסווה את הפינגווינים מעיני טורפים תת-מימיים, ושחור, עבור טורפים שמסתכלים על הפינגווינים כשהם שוחים מלמעלה.

במהלך שנות השמונים של המאה ה-20 החלו הפינגווינים להתיישב בחוף בולדרס שבדרום אפריקה. החוף מהווה אתר משיכה לתיירים, והפינגווינים נותנים לבני אדם להתקרב אליהם עד למרחק של מטר.

בשנת 1994 פינגוונים רבים מתו כתוצאה מזיהום ים אחרי טביעת אוניית "ים אפולו".

בשנת 2000 התבקעה מול חופי קייפטאון מכלית נפט שגרמה לפגיעה קשה באוכלוסיית הפינגווינים שחורי הרגל באזור. 35 אלף פינגווינים חולצו מהאזור המזוהם.[2]

נכון ל-2022 מצב השימור של מין זה הוא בסכנת הכחדה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין לפינגווינים עונת רבייה מוגדרת, אך עונת הרבייה העיקרית מתחילה בפברואר. הנקבה מטילה שתי ביצים, ודוגרת עליהן במשך כ-38–42 ימים. הגוזלים בוקעים כשהם מכוסים פלומה, וההורים מתחלקים בטיפול באפרוחים שנמשך כשמונה שבועות.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפינגווינים ניזונים מדגים, דיונונים וסרטנים. בחיפושיהם אחר מזון הם עשויים להרחיק למרחק של כ-50 קילומטרים מהחוף.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פינגווין שחור-רגל באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ TREASURE OIL SPILL בתאריך 29 בספטמבר 2011, בארכיון האינטרנט