פינחס בן יהודה אלטשול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער הספר 'כתר תורה', קניגסברג ה'תרי"ט, מספריית הרב יששכר תמר, ישיבת הר עציון, אלון שבות.

רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאלצק (ה'תק"ז - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי פינחס נולד כנראה בתחומי רוסיה הלבנה[1]. בסביבות גיל 23 החל לשמש כמגיד מישרים בקהילת פולאצק, למשך 18 שנה, עד שנת ה'תקמ"ח (1788)[2]. בשנת תקמ"ח הדפיס בשקלוב את שני ספריו הראשונים, 'כתר תורה', על מעלת לימוד התורה, ופירוש בשם 'מגיד צדק' על הסידור. מאז ועד סוף ימיו נדד בין קהילות שונות[3], עד שקבע את מושבו בוילנה, ושימש כמו"ץ בעיירה שניפישוק הסמוכה לה[2].

יחסו לגאון מווילנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמה לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, מונים בני הגר"א את תלמידי הגר"א, ושמו של ר' פינחס לא נזכר ביניהם[4]. בכל זאת, ר' פינחס בעצמו מספר ששימש את הגר"א למעלה משנה[5]. ר' דוד לוריא מספר על מעשה שקרה בעת שר' פינחס שימש את הגר"א[6]. נראה שתקופת שימושו אצל הגר"א הייתה בעודו בגיל צעיר, שכן הוא מביא דברים ששמע מהגר"א בספרו הראשון, 'כתר תורה', שהודפס בשנת ה'תקמ"ח, והוא מזכירו שם כ"מורי ורבי הגאון האמיתי"[7]. דברי תורה בשם הגר"א הוא מזכיר גם בספריו האחרים, וכן מציין שקיבל ממנו הדרכות בלימוד[8]. ר' פנחס מציין שהגר"א ראה חלק מספריו, והם ישרו בעיניו[9].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו של רבי פינחס, גיטל, נפטרה בגיל צעיר, כנראה[10].

בנו יצחק נחשד, כנראה, בהשתייכות לתנועת החסידות, ולכן נאלץ להישבע בפני בית דין, שבו ישבו אביו והגר"א, שלא ייקח חלק בכל פעילות חסידית[11].

בנו משה נפטר כשהיה בן 12, והוא מקדיש דברי תורה לעילוי נשמתו בהקדמת פירושו לסידור התפילה[10].

נכדו, הלל נח מגיד שטיינשניידר, בן שלום ישראל, היה חוקר תולדות יהודי וילנה. הוא הדפיס מהדורה שנייה של הספר 'כתר תורה', בשנת ה'תרי"ט (ייתכן שהוא נקרא על שמו של אבא של גיטל, ששמו גם כן היה הלל)[10].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות על המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ראו אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר הפרשיות - מוזכר בפירושו על הסידור.

חלק מכתבי היד של ר' פנחס נמצאים בספרייה הלאומית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אליעזר ויספיש, דרשות המגיד מפאלאצק, ישורון ד', מכון "ישורון", ה'תשנ"ט, עמ' שכט-שמב.
  • הרב דוד קמנצקי, ספר תהלים ע"פ מדרש חכמים, מכון פרקי אליעזר, ירושלים, כסלו ה'תשע"ה, מבוא למהדורה הנוכחית (ללא מספרי עמודים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליעזר ויספיש, דרשות המגיד מפאלאצק, ישורון ד, מכון "ישורון", תשנ"ט, עמ' שכט
  2. ^ 1 2 רבי שמואל יוסף פין, קריה נאמנה, וילנה: בית מסחר הספרים של ר' יצחק פונק בווילנא, תרע"ה, עמ' 236
  3. ^ הרב אליעזר ויספיש, דרשות המגיד מפאלאצק, ישורון ד, מכון "ישורון", תשנ"ט, עמ' שכו-שכח
  4. ^ הקדמת בני הגר"א לשולחן ערוך - אורח חיים, שקלוב, תקס"ג
  5. ^ ברשימות שבסוף ספר דרשותיו, הוא כותב: "ואשרי לי שזכיתי שיצקתי מים על ידי אליהו זמן כמה, כמו שנה ויותר" (מובא על ידי הרב אליעזר ויספיש, דרשות המגיד מפאלאצק, ישורון, ד, מכון "ישורון", תשנ"ט, עמ' שכט).
  6. ^ ספר עליות אליהו, ירושלים, ה'תשמ"ט, עמ' נג, הע' יב: "ושמעתי שהרב מ' פנחס מ"מ דפאלצק (בעה"מ מגיד צדק וגבעת פנחס ושאר חיבורים). הי' משרת את הגאון זמן מה. והיה צוויו חזק עליו שיזהר מן הגילוי..."
  7. ^ רבי פינחס מפאלצק, כתר תורה, ירושלים, תרנ"ו, דף א ע"ב: "ושמעתי בשם מ"ו הגאון האמיתי החסיד המפורסם נ"י מוהר"ר אליהו מווילנא". שם, דף ה ע"ב: "ושמעתי בשם מורי הגאון האמיתי". שם, דף לו ע"א: "ושמעתי בשם אדוני מורי הגאון האמיתי בוצינא קדישא".
  8. ^ רבי פינחס מפאלצק, ראש הגבעה, וילנה תק"פ, דף יא ע"א: "והנהגות למודו קבלתי מהרב הגאון האמיתי נ"י מ"ו אליהו מווילנא וכך ציווה לי בפיו הקדוש ללמוד האלפסי תחלה עם פי' רש"י ולחזור אותו תמיד עד שיהיה שגור בפי ובשקידה רבה ולנהוג כך שנה תמימה ויותר ואז יתראה אתכלית והפעולה הנפלאה".
  9. ^ רבי פינחס מפאלצק, מדרש חכמים, מינסק תקס"ט, דף א ע"ב. בהקדמה לספר 'כתר תורה', ירושלים תרנ"ו, כתב נכדו שהספרים הללו הם 'מגיד צדק' ו'כתר תורה'.
  10. ^ 1 2 3 ר' פינחס מפאלצק, סדר תפילה שער הרחמים, שקלוב: בדפוס אריה ליב בן שנייאור פייביש, ה'תקמ"ח, פרק הקדמה (ללא מספרי עמודים)
  11. ^ מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים, ירושלים: מוסד ביאליק, מהדורה שנייה, תש"ל, עמ' 322-323