אלון שבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלון שבות
Alonshvutlogo.jpg
סמליל שנת ה-40 של היישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע ‎953‏ מטר
תאריך ייסוד 1970
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 3,180 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.2%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°39′18″N 35°07′33″E / 31.6551033627911°N 35.1257897083184°E / 31.6551033627911; 35.1257897083184

אַלּוֹן שְׁבוּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אל גוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. היישוב הוקם ביוזמת משה מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת 1948, שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם הרב יהודה עמיטל. רב היישוב הוא הרב זאב ויטמן.

בהתנחלות יותר מ-3,000 נפשות, נכון ל-2013. היישוב מתנשא לגובה של 953 מטרים מעל פני הים והוא אחד היישובים היהודיים הגבוהים ביהודה ושומרון.

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנחלות עלתה על הקרקע בכ' סיוון ה'תש"ל (1970), בסמוך לאלון הבודד שהיה לסמלו של הגוש. ראשיתה של אלון שבות בישיבת ההסדר "הר עציון", אשר שכנה בימיה הראשונים בכפר עציון. שנה וחצי לאחר הקמתה עברה הישיבה למשכנה החדש, ולתלמידי הישיבה הצטרפו משפחות הר"מים והאברכים, וכך קמה ההתנחלות החדשה - "אלון שבות". את אלון שבות ייסד משה מושקוביץ, חבר משואות יצחק שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם ראש הישיבה הראשון הרב יהודה עמיטל. ההתנחלות הייתה ניסיון ראשון מסוגו להקים מרכז קהילתי, יישוב שאינו מבוסס על חקלאות ושירותים סביבתיים, אלא מהווה קהילה עצמאית מחד ומרכז אזורי מאידך[2], והצלחתו הפכה אותו לדגם שלפיו הוקמו יישובים חדשים אחרים ברחבי הארץ.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב אלון שבות מורכב מארבע שכונות:

  1. "גבעת העץ", השכונה הוותיקה הנמצאת בצפון היישוב.
  2. "גבעת הברכה". השכונה החדשה שאוכלסה בשנת 2000, שמה נגזר מהעמק הסמוך ששמו עמק ברכה, ונמצאת בחלקו הדרומי.
  3. המאחז "גבעת החי"ש" - שכונת קרוואנים במזרח היישוב. הגבעה נקראת על שם כוח החי"ש של ההגנה שישב במקום במלחמת העצמאות וחלש על כביש ירושלים-חברון (כיום כביש 60), ובכך חסם את דרכו של הלגיון הירדני לירושלים.
  4. "שכונת המשתלות" שנקראת על שם המשתלה שהייתה בשטחה, קודם הקמת השכונה.

שכונת גבעת העץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ האלון ההיסטורי במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית

גבעת העץ היה כינויו של משלט בגוש עציון מימי מלחמת העצמאות. נקרא על שם עץ האלון העתיק שבלט מעל לגבעה. כיום האלון נמצא ליד היישוב ואינו בולט בשל המבנים החדשים המעטרים את הגבעה. המשלט חלש על מרכז גוש עציון של תש"ח.

כיום יושבת על המשלט השכונה הוותיקה של היישוב אלון שבות שמשמרת את השם גבעת העץ. בשכונת ניתן לראות עדיין חלק מחפירות המגינים של אותה תקופה.

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מוסדות חינוך, ישיבת הסדר (ישיבת הר עציון), מכללה ("מכללת הרצוג"), מכון צומת, סניף בני עקיבא, סניף אריאל, ארבעה בתי כנסת פעילים, בתי ספר אזוריים ותיכוניים, סניפים של קופת חולים מאוחדת ושל קופת חולים הכללית, סניף בנק, מרכול גדול, אולמות לשמחות, ספרייה מרכזית ומגרשי כדורסל, כדורגל וטניס המשרתים רבים מתושבי הגוש.

בתחום ההתנחלות נמצא גם האתר הארכאולוגי של גבעת החי"ש (נקרא גם 'חרבת צוויר') ובו שרידי יישוב יהודי מהמאה השלישית לפני הספירה. סמוך ליישוב פועל יקב בשם "יקב גוש עציון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ אהרן דולב, אלון שבות מעשים ומחדלים, מעריב, 25 בדצמבר 1970