לדלג לתוכן

פלדנקרייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה פלדנקרייז מסביר על מבנה ותפקוד הרגל

פלדנקרייז היא שיטה שמטרתה שכלול היכולת של האדם.[1] השיטה קרויה על-שם ממציאה, הד"ר לפיזיקה משה פלדנקרייז. בשכלול, התכוון פלדנקרייז לאפשר מקסימום תנועה, במינימום מאמץ, על ידי חוויית קונפיגורציות תנועה מגוונות ושינוי הרגלים הטבועים במערכת העצבים מתוך ניסיון חייו של כל אדם. ככלל, השיטה פונה לכל אדם המעוניין לשפר את תפקודו הגופני והנפשי. אולם בפועל לרוב הפונים אליה צרכים מיוחדים - מצד אחד חולים למיניהם, ומצד שני מצטיינים למיניהם. כך, השיטה מוכרת לרוב מחד גיסא כענף ברפואה המשלימה או האלטרנטיבית, ומאידך גיסא כצורת אימון מתקדם לספורטאים ואמני-במה.

מקורות ללימוד השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ראשוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי משה פלדנקרייז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלדנקרייז כתב שישה ספרים על שיטתו: הגוף והתנהגות בוגרת, פרקים בשיטתי, שכלול היכולת, מקרה נורה, העוצמה האישית, והנסתר שבגלוי. שניים מהם, העוצמה האישית והנסתר שבגלוי, נערכו וראו אור רק לאחר מותו. נוסף לספרים פרסם פלדנקרייז גם מאמרים על שיטתו. מאמרים אלה (בתוספת ראיונות שנערכו עם פלדנקרייז ותמלולי הרצאות שנתן) מכונסים בספר Embodied Wisdom: the collected papers of Moshe Feldenkrais.

חומר תיעודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות מהשיעורים, פרטיים וקבוצתיים כאחד, שלימד משה פלדנקרייז מתועדים בפורמט וידאו או אודיו. השיעורים הקבוצתיים שהוקלטו אף תומללו והם זמינים גם בצורת טקסט. ניתן לרכוש את גוף החומר התיעודי ממקורות שונים, ביניהם איגוד הפלדנקרייז העולמי, והחנות Feldenkrais Resources.

מקורות משניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות ספרים, מאמרים, בלוגים ואתרי אינטרנט עוסקים בשיטת פלדנקרייז. ניתן למצוא בהם הן חומר עיוני על השיטה, והן שיעורים מעשיים בשיטה.

נכון לשנת 2011, מספר המורים המוסמכים לשיטת פלדנקרייז בעולם כולו מוערך בכ-6,000, מתוכם כ-1,700 בגרמניה וכ-1,300 בארצות הברית.[2]

שיעור פלדנקרייז טיפוסי עם מורה אורך כשלושת רבעי שעה, ויכול להתבצע במתכונת אישית או קבוצתית. במתכונת אישית השיעור הוא בלתי-מילולי ברובו: המורה מזין את התלמיד בגירויים תנועתיים ותחושתיים ועוזר לו להבחין בהבדלי איכות בין תבניות פעולה שונות הרלוונטיות לחייו, ולהטמיע את השינויים בהם הוא חפץ. במתכונת קבוצתית מתבצע אותו הדבר בדיוק, רק שאופן ההנחיה הוא מילולי, לא פיזי.

תמצית השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה פלדנקרייז מבצע הדגמה

שיטת פלדנקרייז שמה דגש על יכולתו יוצאת הדופן של האדם (ביחס למינים אחרים) ללמוד ולפעול על-פי מה שלמד. הלימוד עליו מדובר בשיטת פלדנקרייז אינו סכולסטי או אינטלקטואלי, אלא אורגני. סוג לימוד זה תופס את חלק הארי בשנים הראשונות לחיי האדם. כך לומד האדם לזחול וללכת, למשל; ללא הדרכה, ללא חינוך פורמלי, אלא באופן ספונטני. ברוב תרבויות העולם מקובל שצורת לימוד זו חשיבותה פוחתת ככל שהאדם מתבגר, ובמקביל עולה חשיבותו של החינוך הפורמלי. שיטת פלדנקרייז גורסת, לעומת זאת, שלימוד אורגני חיוני לחיים בריאים בכל גיל, לא רק בשנות הילדות המוקדמת. דגש זה אינו גורע מחשיבותו של החינוך הפורמלי, אלא להפך: אדם בריא יותר, בעל חיוניות רבה יותר, יגיע להישגים גבוהים יותר בכל אשר יפנה (ויהנה יותר מהישגיו).[3]

בשיעור אישי בשיטה, נושא השיעור מותאם ספציפית לצרכיו של התלמיד. יש הרוצים להיפטר מכאבים שונים, יש הרוצים לשפר את יכולתם האמנותית או האתלטית, ויש המעוניינים במודעות עצמית חדה יותר ופונקציונלית יותר. בשיעור קבוצתי בשיטה נלמדים נושאים הרלוונטיים לכל אדם - יציבה, שיווי משקל, תנועה, תרגום כוונה למעשה, חידוד החוש הקינסתטי, רכישת מיומנויות באשר הן, אינטגרציה פונקציונלית. נושא-העל בכל השיעורים, אישיים וקבוצתיים כאחד, זהה: היכולת לעשות מה שרוצים בדיוק וללא תחושת מאמץ.

מושגי מפתח בשיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ובר-פכנר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ובר-פכנר מתאר תכונה פיזיולוגית יסודית של האורגניזם האנושי: היות היחס בין שינוי בעוצמת גירוי לשינוי בעוצמת תחושת הגירוי לוגריתמי. כלומר, כשעוצמת הגירוי משתנה בטור גאומטרי עוצמת תחושת הגירוי משתנה בטור חשבוני. כך, למשל, כאשר עוצמת גירוי מסוים מוכפלת פי שלושה, עוצמת תחושת הגירוי עשויה לעלות בדרגה אחת בלבד, וכן הלאה. החוק מתאר גם את המכניזם של התופעה הידועה כסַף התחושה (Differential threshold): על מנת להנמיך את סף התחושה (להיות מסוגלים להרגיש שינויים יותר ויותר קטנים) יש להנמיך את עוצמת הגירוי ההתחלתי או להגביר את עוצמת השינוי. התופעה שכיחה מאוד בחיי היומיום. לדוגמה, זאת הסיבה שבאולם הקולנוע האורות כבויים והמסך גדול: כדי שנוכל לראות אותו יותר טוב. האולם גם מבודד אקוסטית והפסקול של הסרט מושמע בווליום גבוה: מאותה הסיבה בדיוק. כדי שנוכל לשמוע את הפסקול טוב יותר. זאת גם הסיבה ששיעורי פלדנקרייז, כעיקרון, יהיו איטיים, עדינים, ויתנהלו פעמים רבות על הרצפה, בשכיבה. כל זאת כדי לנטרל במידת האפשר את כוח המשיכה ולאפשר תחושה יותר ויותר דקה, להבחין בהבדלים יותר ויותר קטנים, בניואנסים, בבני ניואנסים וכן הלאה; ההבחנה במה שעד עתה לא היה מובחן היא המאפשרת שינוי. עתה ניתן לפעול אחרת, אם רוצים. כך על-פי שיטת פלדנקרייז.

הפיכות (Reversibility), לפי פלדנקרייז, היא הקריטריון המעשי הראשי לבחינת איכותה של פעולה או תנועה. הפיכות פירושה שפעולה או תנועה ניתנות לשינוי - הפיכת כיוון התנועה, עוצמתה, משכה, עד כדי הפסקתה המוחלטת - ללא כל צורך בהכנה מוקדמת, כלומר בצורה חלקה לגמרי.

מחקר מדעי של שיטת פלדנקרייז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 התבצעה מטעם In Tech סקירה שיטתית של מחקרים מדעיים שנושאם שיטת פלדנקרייז.[4] עורכת המחקר מצאה רק 59 מחקרים ראויים לציון, ומתוכם רק שניים העומדים בקריטריונים מדעיים מחמירים (דרגה 1). הדירוג הממוצע של גוף המחקר, לפי עורכת הסקירה, הוא 2.8 (בסקאלה של 1-5; כש-1 הוא הציון הגבוה ביותר). המחקרים שונים אלה מאלה גם בפרמטרים נוספים: גודל קבוצת המחקר, טווח הגילאים, הסוגיות הנבחנות וכו'. בין הסוגיות הנבחנות: השפעת שיעורים בשיטה על אנשים בריאים, על הסובלים מכאב כרוני, טרשת נפוצה, דיסטוניה, תסמונת קדם-ווסתית חמורה, הפרעות אכילה, פיברומיאלגיה, מחלת אלצהיימר, פציעות בעמוד השדרה או במוח, טנטונים, הפרעות נפשיות, מחלת פרקינסון, ועוד. עורכת המחקר מסכמת את ממצאיה כך: ”המחקר המדעי בסוגיית האפקטיביות והבטיחות לשימוש של שיטת פלדנקרייז גדל משמעותית בעשור האחרון. התוצאות חיוביות ברובן, אך גוף המחקר עדיין קטן מאוד ולוקה בחולשות מתודולוגיות ניכרות. יש צורך בעוד מחקר רב ומדוקדק, המשלב שיטות כמותניות ואיכותניות מתאימות, לשם הערכה מקיפה ומבוססת יותר של שיטת פלדנקרייז.”

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים מאת משה פלדנקרייז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שיטת פלדנקרייז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משה פלדנקרייז, הגוף והתנהגות בוגרת, הוצאת מכון פלדנקרייז, 1994.
  • משה פלדנקרייז, פרקים בשיטתי, הוצאת אל"ף, 1964.
  • משה פלדנקרייז, שכלול היכולת: הלכה ומעשה, הוצאת אל"ף, 1967.
  • משה פלדנקרייז, מקרה נורה: מסע בסבך המוח, הוצאת אל"ף, 1978.
  • משה פלדנקרייז, הנסתר שבגלוי: מעיקרי שיטת פלדנקרייז, הוצאת אל"ף, 1983.
  • משה פלדנקרייז, העוצמה האישית: מדריך לספונטניות, הוצאת אל"ף, 1986.
  • Body and Mature Behavior: A Study of Anxiety, Sex, Gravitation and Learning. London: Routledge and Kegan Paul, 1949; New York: International Universities Press, 1950 (softcover edition, out of print); Tel-Aviv: Alef Ltd., 1966, 1980, 1988 (hardcover edition).
  • Awareness Through Movement: Health Exercises for Personal Growth. New York/London: Harper & Row 1972, 1977; Toronto: Fitzhenry & Whiteside, 1972, 1977 (hardcover edition, out of print); Harmondsworth, Middlesex, England: Penguin Books, 1972, 1977; San Francisco: Harper Collins, 1990 (softcover edition).
  • The Case of Nora: Body Awareness as Healing Therapy. New York/London: Harper & Row, 1977 (out of print).
  • The Elusive Obvious. Cupertino, California: Meta Publications, 1981.
  • The Master Moves. Cupertino, California: Meta Publications, 1984, (softcover edition.)
  • The Potent Self. San Francisco: Harper & Row, 1985. Harper Collins, New York, 1992, (softcover edition.)
  • Embodied Wisdom: The Collected Papers of Moshe Feldenkrais, North Atlantic Books; 1 edition (August 17, 2010)

על ג'ודו והגנה עצמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Jiu-jitsu. Paris: Étienne Chiron, 1934 (out of print).
  • Manuel pratique du Jiu-jitsu: la défense du faible contre l'agresseur. Paris: Étienne Chiron, 1939 (out of print).
  • ABC du Judo. Paris: Étienne Chiron, 1941 (out of print).
  • Practical Unarmed Combat. London: Frederick Warne & Co., 1941. Revised edition 1944, 1967 (out of print).
  • Judo: The Art of Defense and Attack. New York and London: Frederick Warne & Co., 1944, 1967 (out of print).
  • Higher Judo (Groundwork). New York and London: Frederick Warne & Co., 1952 (out of print). Xerox copy available from Feldenkrais Resources.

פרסומים על שיטת פלדנקרייז מאת מחברים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רות אלון, חזרה לתנועה טבעית בשיטת פלדנקרייז: סדנא לגב חופשי, הוצאת כנה, 1994.
  • חוה שלהב, מודעות באמצעות תנועה: 18 שיעורי תנועה על בסיס שיטת פלדנקרייז, שלהב, 2008.
  • פרומית פלדנקרייז, שיטת פלדנקרייז: שיפור עצמי בתנועה, פרולוג, 2000.
  • יוחנן ריבנרט, שיטת פלדנקרייז: הוראה באמצעות הידיים, אור-עם, 1998.
  • נעמי דורון, גוף האדם: מדריך למשתמש על-פי שיטת פלדנקרייז, קרן, 2013.
  • משה כהן-גיל, הישראלים שביקשו לרפא את העולם : פלדנקרייז, פאולה, נצח, הופה, ירושלים: כתר, 2013.
  • Eshkol Noa, 50 lessons by Dr. Moshe Feldenkrais, The Movement Notation Society, 1980.
  • Baniel Anat, Move into Life: The Nine Essentials for Lifelong Vitality, Harmony, 2009.
  • Sela Guy, Widegevity: An Appetizer for the Feldenkrais Method, Sela, 2013.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משה פלדנקרייז, שכלול היכולת: הלכה ומעשה, הוצאת אל"ף, 1967.
  2. ^ Patricia A. Buchanan (2012). The Feldenkrais Method® of Somatic Education, A Compendium of Essays on Alternative Therapy, Dr. Arup Bhattacharya (Ed.), ISBN 978-953-307-863-2, InTech, Available from: http://www.intechopen.com/books/a-compendium-of-essays-on-alternative-therapy/the-feldenkrais-method-ofsomatic-education
  3. ^ משה פלדנקרייז, העוצמה האישית: מדריך לספונטניות, הוצאת אל"ף, 1986.
  4. ^ https://www.intechopen.com/chapters/26492