פלפל אל-מסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלפל אל-מסרי
فلفل المصري
פלפל אל מצרי העולם הזה 1168 1960.PNG
פלפל אל מצרי מתוך "העולם הזה", 1960
לידה 1928
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1992 (בגיל 64 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אלברט (אברהם) מוגרבי
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מתוך שירו "החופש השנתי"

כולם שמחים, כולם שמחים בחופש השנתי,
ורק אני בחופשתי – היה משעמם אותי.

מתוך שירו "הכל בתשלומים"

תשלומים, בתשלומים
הכל דבר בתשלומים בתשלומים
כל המשכורת – הולך לי למכולת
איי איי איי איי תשלומים.

אל-מסרי על עטיפת אחד מתקליטיו

אלברט (אברהם) מוגרבי, המכונה פִלפֶל אל-מַסְרי (فلفل المصري; בערבית: 'פלפל המצרי'; 1928, קהיר1992, ישראל), היה זמר מזרחי ישראלי, שבטרם עלייתו ארצה היה זמר ושחקן קולנוע פופולרי במצרים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגרבי נולד ברובע היהודי של קהיר למשפחה בת 11 ילדים. אביו של מוגרבי, יוסף שלום מוגרבי, היה נגן עוד ופסנתר ידוע במצרים ואף ליווה בנגינה את הזמרת פאיזה רושדי. בגיל 11, כשהתלווה לאביו באחת מהופעותיו, פגש בבמאי שהציע לו להשתתף בסרט קולנוע. שמו של הילד בסרט היה "פלפל", ומכאן זכה לכינוי זה עד סוף ימיו. בהמשך השתתף בעשרה סרטי קולנוע נוספים, ורובם זכו להצלחה קופתית שהפכה אותו למפורסם. את הנגנים אלברט שטרית ופליקס מזרחי הכיר באותה תקופה. השלושה המשיכו לשתף פעולה גם מאוחר יותר בישראל. עלה עם רעייתו ואחיו לישראל בשנת 1954. בני הזוג מוגרבי השתקעו באזור רחוב הכובשים בתל אביב, בין כרם התימנים למסגד חסן בק. זמן קצר לאחר עלייתם החל להופיע בקפה "גן רווה". במקביל החל לעבוד כשליח בבית מרקחת.

בישראל הוא הוזמן לשיר בהקלטות בקול ישראל, בתוכנית "שחרזדה", שבמסגרתה שר בערבית. באותה תוכנית השתתף גם פלפל גורג'י, ובשל הכפילות בשם הפרטי, הוא אימץ את הכינוי "פלפל אל-מסרי". בנוסף שר גם בקפה נוח בשכונת התקווה, מקום שבו שרו זמרים מזרחים. מאוחר יותר הקים יחד עם שותפים מפעל לייצור מזון לתינוקות והמשפחה עברה להתגורר בחולון.

בהמשך החל לשיר בעברית. רוב הלחנים לשיריו היו לחנים של שירים מצריים, מרוקאיים ועיראקיים, שהותאמו להם מילים עבריות על ידי חברו הטוב, אלברט שטרית. מוגרבי זכה להצלחה בהופעותיו, ולכן, אף שהזרם המוזיקלי שייצג היה רחוק מרחק רב מהקונצנזוס של אותה תקופה, הוחלט להזמינו בשנת 1959 לתוכנית רדיו בקול ישראל שעסקה בהווי העדות בארץ; זו ככל הנראה הייתה הקלטה ראשונה של שיריו.

שיריו נודעו במילותיהם העממיות שמתארות מצבי חיים באופן הומוריסטי ופשוט. שירתו אופיינית במבטא מזרחי בולט עם הגיית ח' גרונית מודגשת, בשילוב לחן ערבי ותחביר שאינו תקני, שהתפרש כאמצעי לביטוי של הומור. בחלק משיריו זכה להצלחה רבה בארץ בשנות ה-50 וה-60. משיריו הידועים: "הכל בתשלומים", "החופש השנתי", "שמחה גדולה הלילה", "דיאטה", "אשתי רוצה ללמוד הכל". רובם הופיעו בתקליט אריך הנגן שהוציא ב-1960 בחברת קוליפון. בשנת 1998 נכלל השיר "הכל בתשלומים" שתיאר את שיטת התשלומים באותה תקופה[1] בתקליטור האוסף "גדלנו יחד – אוסף היובל של ישראל".

בראשית יוני 1960 חדל קול ישראל להשמיע את שיריו של אל-מסרי, עקב אי עמידתם ב"מבחן הטעם הטוב"[2]. בעקבות כך הציף גל מכתבי מחאה את משרדי הרדיו.

בשנת 1970 חזר בתשובה. בעקבות רצונו לזכות בבן קיבל עצה להשתתף בבנין בית כנסת. עקב כך, יזם את הקמת בית הכנסת "חסד ואמת" על מגרש בבעלותו בחולון.

מוגרבי נפטר ב-1992 בעקבות שחמת הכבד, ממנה סבל בשנותיו האחרונות. הותיר אחריו את רעייתו, מרי (מרים), שתי בנות ובן. בנו הוא הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון לחוזרים בתשובה.

בשנת 2002 הועלה המופע "פלפל אל חפלה", שבו בוצעו מיטב שיריו על ידי השחקנים אורי הוכמן, תומר שרון ועמי סמולרצ'יק. בנוסף, בוצעו במהלך השנים גרסאות כיסוי של שיריו (בעיקר של "בתשלומים") על ידי זמרים אחדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענבל פרלסון, שמחה גדולה הלילה: מוזיקה יהודית-ערבית וזהות מזרחית, תל אביב: רסלינג, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיוויד סלע, ‏מתפתחת שיטת המסחר בתשלומים, באתר ישראל היום, 8 נובמבר 2019
  2. ^ ש. קלעי, "קול ישראל" אינו משיב למכתבים, חרות, 8 ביולי 1960