פנטאתלון

הפנטאתלון היה חלק מהמשחקים האולימפיים והפאן-הלניים ביוון העתיקה, וכן לתקופות מסוימות במשחקים האולימפיים המודרניים.

היסטוריה

מקור השם פנטאתלון הוא מיוונית "חמש תחרויות". חמש התחרויות היו סטאדיון (מרוץ רגלי קצר), היאבקות, קפיצה לרוחק, הטלת כידון וזריקת דיסקוס. פנטאתלטים נחשבו לאתלטים המיומנים ביותר, ואימונם היה בדרך-כלל חלק משירות צבאי, מכיוון שכל אחת מחמש התחרויות נחשבה מועילה בקרב. בתקופה הקלאסית, הייתה זו מסורת שכל התחרויות האלו התקיימו בעירום.

המנצח בסטאדיון נחשב האלוף של כל המשחקים, והיה בדרך-כלל השם היחידי שנשאר בזיכרונות היוונים לתקופה מסוימת, בעיקר בתחילת המשחקים. אם אותו אדם זכה בקפיצה לרוחק, בזריקת דיסקוס ובהטלת כידון, לא היה צורך לערוך את תחרויות ההיאבקות והסטדיון, אף על פי שהן בכל זאת נערכו בנפרד. ההיאבקות נערכה בזירת-חול, במהלך המשחקיים האולימפיים, מחוץ למקדש של זאוס. שאר המשחקים נערכו ב"סטאדיון" (אצטדיון), שמשמו נבע שם תחרות הריצה.

להיאבקות ולזריקת הדיסקוס היו חוקים דומים לכללים המודרניים, אך שאר התחרויות היו שונות. מטילי הכידון השתמשו ברצועת עור שנקראה אמנטום להגדלת טווח הזריקה. הסאטדיון היה ריצת ספרינט של כ-180 מטר, והיה יותר ארוך מריצת הספרינט המודרנית של 100 מטר. הקפיצה לרוחק מהתקופה ההיא שונה מאוד מהגרסה של היום. קופץ לרוחק השתמש במשקולות שנקראו הלטרס כדי לדחוף את עצמו לרוחק, וקפיצתו כללה כנראה חמישה ניתורים נפרדים, בדומה לקפיצה משולשת של ימינו. למתחרים בהטלת כידון ובזריקת דיסקוס ניתנו חמישה ניסיונות לכל אחד. רק התוצאה הטובה ביותר נרשמה. אפשרי שדבר דומה נעשה גם בקפיצה לרוחק.

קרב חמש באתלטיקה במשחקים האולימפיים

נשים

במשחקים האולימפיים המודרניים, נערכו חמש תחרויות פנטאתלון לנשים, בין טוקיו 1964 למוסקבה 1980, שכללו ריצת 80 מטר משוכות, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק וריצת 200 מטר. לאחר מכן, הוא הוחלף על ידי ההפטאתלון.

הזוכות האולימפיות בקרב חמש

האולימפיאדה
טוקיו 1964	אירינה פרס	5246 נק' שיא עולם	מרי ראנד	5035 נק'	גלינה ביסטרובה	4956 נק'
מקסיקו סיטי 1968	אינגריד בקר מערב גרמניה	5098 נק'	ליזה פרוקופ	4966 נק'	אנמריה טוט	4959 נק'
מינכן 1972	מרי פיטרס	4801 נק' שיא עולם (4841 נק')	היידה רוזנדהל	4791 נק' (4852 נק')	בורגלינדה פולק	4768 נק' (4807 נק')
מונטריאול 1976	זיגרון זיגל	4745 נק' (4777 נק')	כריסטינה לייזר	4745 נק' (4774 נק')	בורגלינדה פולק	4740 נק' (4767 נק')
מוסקבה 1980	נדז'דה טקצ'נקו	5083 נק' שיא עולם (5213 נק')	אולגה רוקבישניקובה	4937 נק' (5051 נק')	אולגה קורגינה	4875 נק' (4964 נק')

גברים

במשחקים האולימפיים המודרניים, נערכו שלוש תחרויות פנטאתלון לגברים, סטוקהולם 1912, אנטוורפן 1920 ופריז 1924, שכללו ריצת 200 מטר, קפיצה לרוחק, הטלת כידון, זריקת דיסקוס וריצת 1500 מטר.

הזוכים האולימפיים בקרב חמש

האולימפיאדה
סטוקהולם 1912	ג'ים ת'ורפ פרדיננד ביה	7 נק' 21 נק'	ג'יימס דונהיו	29 נק'	פרנק לוקמן קנדה	29 נק'
אנטוורפן 1920	אירו לייטונן	14 נק'	אוורט ברדלי	24 נק'	הוגו לייטינין	26 נק'
פריז 1924	אירו לייטונן	14 נק'	אלמר שומפאי הונגריה	16 נק'	רוברט לה-ג'נדר	18 נק'

קרב חמש באתלטיקה באולם

התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מארגנת תחרויות לנשים בקרב חמש באולם, במתכונת של קרב שבע, אך בהתאמה לתנאים הקיימים לאולם, דוגמה לתחרות מעין זו היא אליפות העולם באתלטיקה באולם. המקצועות שהן מתחרות: ריצת 60 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לרוחק וריצת 800 מטר. תחרות זו הייתה קיימת גם לגברים עד שנת 2000.

שיא עולם

• שיא העולם לנשים שייך לנפיסטו ת'יאם (), בתוצאה של 5055 נקודות ונקבע באליפות אירופה באולם שנערכה באיסטנבול, טורקיה ב-3 במרץ 2023

קרב חמש מודרני

ערך מורחב – קרב חמש מודרני

במשחקים האולימפיים נערכו תחרויות בפנטאתלון מודרני, המורכב מתחרויות בחמישה ענפים שונים: סיף (דקר), ירי באקדח מ-10 מטרים, שחייה ל-200 מטרים בסגנון חופשי, קפיצות ראווה, וריצת שדה ל-3,200 מטרים. מאולימפיאדת סידני (2000) נוספה לראשונה תחרות גם לנשים. שרון טל היא ספורטאית ישראלית שמתאמנת לייצג את ישראל באולימפיאדות הקרובות בקרב 5. באפריל 2021 ייצגה את ישראל בגביע העולם בקרב 5 בתחרות שהתקיימה בסופיה, בולגריה.

ראו גם

• ספורט ביוון העתיקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פנטאתלון בוויקישיתוף

• פנטאתלון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)