פניוט ולב
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
3 בנובמבר 1926 סופיה, ממלכת בולגריה  | |||
| פטירה |
13 בדצמבר 1998 (בגיל 72) סופיה, בולגריה | |||
| עמדה | מגן | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
  | ||||
פניוט (נוטקו) ולב (בבולגרית: Панайот (Нотко) Велев; 3 בנובמבר 1926, סופיה, ממלכת בולגריה – 13 בדצמבר 1998, סופיה, בולגריה) היה כדורגלן ומאמן כדורגל בולגרי, ששיחק בעמדת המגן ומזוהה עם קבוצת סלביה סופיה. ולב אימן בישראל את קבוצות מכבי יפו והפועל ירושלים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוטקו ולב נולד בסופיה בירת בולגריה והחל לשחק בקבוצת הנוער של סלביה סופיה. ב-1945 עלה לקבוצה הבוגרת ושיחק בה בתפקיד המגן עד 1958. ולב נחשב למגן נוקשה ונדבך מרכזי בהישגיה של הקבוצה.[1] בשנות ה-50 של המאה ה-20 התברגה הקבוצה בצמרת הכדורגל הבולגרי. ב-1952 זכה עם קבוצתו בגביע בולגריה לאחר ניצחון 3–1 על ספרטק סופיה. ב-1954 זכה עם קבוצתו בסגנות מחזיקת הגביע לאחר הפסד במשחק הגמר מול צסק"א סופיה. בשנים 1950, 1954, 1955 הייתה סלביה סופיה סגנית אלופת בולגריה. ב-1948 רשם ולב הופעה אחת בשורות נבחרת בולגריה בכדורגל במשחק מול נבחרת רומניה בכדורגל.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1963 לאחר עזיבתו של ואסיל ספאסוב חיפשה הנהלת מכבי יפו מאמן בולגרי חדש. מנהל מחלקת הכדורגל של מכבי יפו משה "מוניו" קונורטי, כיהן עד לעלייתו לישראל ב-1948 כמנהל הטכני של סלביה סופיה, הכיר אישית את ולב, היה מיודד איתו, ופנה אליו בכדי שיאמן בקבוצה. ולב לו היה קשר חם לישראל משום נישואיו ליהודיה אשר משפחתה התגוררה בארץ, וכבר עמד במגעים עם מכבי יפו שנים קודם לכן, נאות להגיע ולאמן. באוגוסט 1963 החל בעבודתו.[2] עונת 1963/1964 בליגה הלאומית נחשבת לעונתה הטובה ביותר של מכבי יפו ובמהלכה סיימה כסגנית אלופת המדינה, תוך שהפגינה משחק אטרקטיבי. חמישה משחקני הקבוצה נכללו בסגל נבחרת ישראל בכדורגל. ולב המשיך לאמן גם בתחילת עונת 1964/1965 בליגה הלאומית.
לאחר עונת הסגנות הדרדר מצבה הכלכלי של אגודת מכבי יפו. עוזרו של ולב פרסיאדו אביגדור פוטר בשל חוסר יכולת לממן את משכורתו. בכך נותר ולב ללא מתורגמן שיסייע לו, ובהדרגה נוצר קרע בינו לבין חלק משחקני הקבוצה שלא ידעו בולגרית. בנוסף, צברה הקבוצה חובות כבדים כלפיו בשל אי תשלום ועיכוב בתשלום משכורותיו. הנושא הוביל לעימות בין ולב להנהלת הקבוצה, ובמרץ 1965 הודח מאימון הקבוצה הבוגרת והוטל עליו לאמן את קבוצת הנוער. ולב סירב לאמן את קבוצת הנוער ועזב את הקבוצה. במקומו מונה חברו לקבוצת סלביה סופיה אלכסנדר פופוב, אשר הגיע לישראל באשרת תייר. מינויו של פופוב הוביל לסכסוך אישי בין ולב לפופוב.[3]
הנושא עורר תרעומת גם בבולגריה והקשה על המשך הבאת מאמנים מבולגריה לישראל, תוך דרישת ערבויות מגורם שלישי לתשלום משכורתם. הפועל ירושלים שנותרה ללא מאמן בשל עזיבתו ללא הודעה מוקדמת של מאמנה אלי פוקס פנתה לוולב, והוא מונה למאמן חירום זמני.[4][5] ולב הצליח לייצב את מצב הקבוצה, התחבב על שחקניה, והוחלט להמשיך ולהעסיקו על בסיס קבוע.[6] ולב אימן בירושלים עד עונת 1966/1968 בליגה הלאומית, "העונה הארוכה". לאחר מלחמת ששת הימים ניתקו מדינות הגוש המזרחי ובכללן בולגריה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. הממשל הבולגרי הורה לוולב לשוב לבולגריה לאלתר, וב-19 ביוני 1967 עזב לבולגריה.[7] ולב המשיך להגיע מעת לעת לביקורי משפחה בישראל.[8]
בראשית עונת 1986/1987 בליגה הלאומית פנה איינשטיין קליש בשם הנהלת הקבוצה לוולב בכדי שיגיע לאמן את הקבוצה, שהייתה מסובכת במאבקי התחתית. בדצמבר 1986 הגיע לישראל והחל באימוני הקבוצה כאשר לצידו כעוזר מאמן מונה משה אוננה.[9][10] ולב התקשה להשתלב בקבוצה ולזכות באמון השחקנים בעיקר בשל קשיי שפה והם הביעו את מורת רוחם מול הנהלת הקבוצה. כפועל יוצא מכך, בסוף פברואר 1987 הודיע ולב על התפטרותו ועזב את הארץ. במקומו מונה אהרן קפיטולניק.[11][12] בסיום העונה ירדה מכבי יפו לליגה השנייה.
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחזיקת הגביע הבולגרי: 1952
- סגנית מחזיקת הגביע הבולגרי: 1954
- סגנית אלופת בולגריה: (3)
- (1950, 1954, 1955)
כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר eu-football.info
- רון עמיקם, בעמדת המתנה: ההתנהלות הספורטיבית בזמן מלחמת ששת הימים, באתר וואלה!, 4 במאי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Our legendary coach to the players: in the sinks and..., באתר blitz.bg (בבולגרית).
- ^ ישראל רוזנבלט, בולגרי לעולם נשאר, מעריב, 8 בספטמבר 1963.
- ^ אברהם טבק, המאמן המודח-"הפכתי שעיר לעזאזל בקבוצה ששחקניה מפולגים לשני מחנות עוינים", מעריב, 11 במרץ 1965.
- ^ תזוזה חיובית בעניין בואו של פאצ'אג'ייב, מעריב, 2 באוגוסט 1965.
- ^ מאיר גבאי, נטקו וולב מתחיל היום לאמן את הפועל ירושלים, מעריב, 15 במרץ 1965.
- ^ מאיר גבאי, ההפסד, אור אדום לקבוצה, מעריב, 24 במאי 1965.
- ^ יהודה גורן, נטקו וולב, מאמן הפועל ירושלים נצטווה לשוב מיד לבולגריה, מעריב, 19 ביוני 1967.
- ^ נטקו וולב יבוא לביקור בישראל, מעריב, 20 במאי 1969.
- ^ מיכה צירקין, שער ראשון לסאסי. עצמי..., חדשות, 7 בדצמבר 1986.
- ^ רון בן הרצל, וולב קורע את יפו, חדשות, 10 בדצמבר 1986.
- ^ אלכס פרלסמן, קוזניצקי הצטיין בטורניר הנוער ו-וולב כמעט ולא ידע על כך, מעריב, 4 בינואר 1987.
- ^ רון בן הרצל, דוביז'דנה וולב, בהצלחה קפי, חדשות, 27 בפברואר 1987.