איינשטיין קליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איינשטיין קליש
מידע אישי
לידה 8 בדצמבר 1939
וידין, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 1996 (בגיל 56)
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קיצוני
מועדוני נוער
19541958 מכבי יפו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19581967 מכבי יפו 164 (25)
נבחרת לאומית כשחקן
19621964 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 3 (0)
קבוצות כמאמן
19671968
1968–1969
1969–1970
מכבי בת ים
מכבי יפו
מכבי יפו
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איינשטיין קליש (8 בדצמבר 1939, וידין, ממלכת בולגריה9 בפברואר 1996, הרצליה, ישראל), היה כדורגלן, מאמן כדורגל, ואיש ניהול ישראלי המזוהה עם קבוצת מכבי יפו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינשטיין קליש נולד בווידין שעל גדות הדנובה ללזר-אליעזר ולמתילדה. ב-1948, במהלך העלייה ההמונית עלתה המשפחה לישראל. בתחילה התיישבה ביד המעביר ובהמשך עברה ליפו. בגיל 15 הצטרף לנוער של מכבי יפו. קליש הוא בן מחזורם של בובי קלמי וצ'וצ'קו לוי. בשלהי עונת 1957/1958 בליגה הלאומית הועלה לקבוצה הבוגרת ומשחק הליגה הראשון שלו נערך ב-30 באפריל 1958 מול הפועל רמת גן. קליש שיחק בעמדת הקיצוני ועונת השיא שלו בקריירה הייתה עונת 1963/1964 במהלכה סיימה מכבי יפו כסגנית האלופה הפועל רמת גן, בהפרש של נקודת ליגה אחת.[1] בסיומה של עונה זו קיבל קליש הצעה לעבור ולשחק בקבוצת אולימפיק מרסיי מצרפת, אך דחה אותה ונשאר במכבי יפו. משחק הליגה האחרון שלו בשורות יפו נערך ב-2 בספטמבר 1967 מול הפועל ירושלים, בעיצומה של עונת 1966/1968 בליגה הלאומית "העונה הארוכה".

ב-1962 זומן קליש לסגל נבחרת ישראל בכדורגל על ידי המאמן גיולה מאנדי. הוא השתתף בשלושה משחקים רשמיים. משחקו הראשון בנבחרת נערך ב-19 במאי 1963 ובו הפסידה ישראל לנבחרת ברזיל בתוצאה 0–5. הוא נכלל בסגל הנבחרת גם תחת יוסף מרימוביץ' וזכה עימה בגביע אסיה בכדורגל 1964. בטורניר שנערך בישראל, השתתף קליש במשחק ב-29 במאי 1964 בו גברה ישראל על נבחרת הודו בתוצאה 2–0.[2]

קריירת אימון וניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל אימן במשך שנה את קבוצת מכבי בת ים. בעונת 1968/1969 בליגה הלאומית החלה מכבי יפו את העונה תחת המאמן אריה קוך. בדצמבר 68 פוטר קוך וקליש מונה למאמנה של מכבי יפו. הוא סיים עמה במקום ה-11 בטבלה.[3][4][5] בהמשך, מונה יחיאל מור למאמן הקבוצה, אך סיים את עבודתו לאחר מספר חדשים.[6] קליש המשיך ואימן את יפו במהלך עונת 1969/1970 בליגה הלאומית אשר בסיומה ירדה הקבוצה לליגה א' שהייתה השנייה בישראל. המשחק שהכריע את הירידה התקיים במחזור האחרון של העונה, ובו הפסידה מכבי יפו להפועל באר שבע 1–2, משער בדקה ה-85 של מאיר ברד. יפו הצטרפה לבאר שבע שירידתה לליגה השנייה כבר נקבעה מספר מחזורים קודם לכן.[7]

קליש נטל פסק זמן מפעילותו באגודה והתמקד בעסקיו הפרטיים. בעונת 1976/1977 בליגה הלאומית אימן את יפו צ'וצ'קו לוי וקליש נבחר ליושב ראש מח' הכדורגל של האגודה. קליש נקט בסדרת צעדי התייעלות על מנת לייצב את מצבה הכלכלי של האגודה.[8] יפו סיימה כסגנית האלופה ועלתה למשחקי האינטרטוטו. ב-1978 פרש מתפקידו ושב לתפקיד יושב הראש ב-1980,[9][10] אך פרש ממנו שנה מאוחר יותר בשל מצבה הכלכלי של האגודה והיחסים העכורים בין חברי ההנהלה.[11] בהמשך, שב לכהן כיושב ראש מח' הכדורגל, כיו"ר האגודה, וכיו"ר חבר הנאמנים עד 1988.[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינשטיין קליש היה נשוי לוויזה-ויקי לבית משיח (1943–2013), והם היו הורים לשני בנים ובת וסבים לנכדים. בשנותיו האחרונות נאבק במחלת הסרטן, והלך לעולמו ב-1996 והוא בן 56. הובא למנוחות בבית הקברות הישן "פינסקר" בהרצליה. אחיינו אלי קליש כיהן כיושב ראש קבוצת מכבי קביליו יפו ומכהן כנשיא המועדון (2023).

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל
מכבי יפו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איינשטיין קליש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קאליש: לפי הרמה מגיעה האליפות למכבי יפו, מעריב, 29 ביוני 1964.
  2. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו, עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020, עמוד 228. נתונים היסטוריים: ירון משעל.
  3. ^ משחק: 11-02-1969 מכבי תל אביב נגד מכבי יפו - ליגה לאומית, באתר maccabipedia.co.il.
  4. ^ מה חדש בקבוצות, מעריב, 3 במרץ 1970.
  5. ^ משנה מאמן משנה מזל, מעריב, 22 בדצמבר 1968.
  6. ^ הופסקה עבודת מור כמאמן יפו, מעריב, 23 בדצמבר 1969.
  7. ^ יהונתן גפן, המכבים בוכים ביפו, מעריב, 8 במאי 1970.
  8. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו, עמוד 154.
  9. ^ יעקב אלג'ם, יאנבסקי: אני מקווה שיפו תצא מהמשבר, מעריב, 14 בדצמבר 1980.
  10. ^ ע.יקותיאל, ביפו רוצים מקום טוב באמצע, מעריב, 17 ביוני 1980.
  11. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו, עמוד 159.
  12. ^ רון עמיקם, דוד מנדלוביץ', הכיוון - ליגה א', חדשות, 31 ביולי 1988.


‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1964 (אלופת אסיה)

 לוין |  ויסוקר |  בכר |  קלמי |  ליאון |  מתניה |  פרימו |  קצב |  לבקוביץ' |  מהלל |  שפיגלר |  סטלמך |  טיש |  אהרוני |  קליש |  לוי |  טלבי |  יאנג | מאמן: מרימוביץ'

ישראלישראל