פפיון הרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפפיון הרים
פפיון הרים
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: נחליאליים
סוג: פיפיון
מין: פפיון הרים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Anthus Similis
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פפיון ההרים (שם מדעי: Anthus similis) הוא עוף קטן ממשפחת הנחליאליים. כמו יתר בני משפחתו הנחליאליים, מזונו של פפיון ההרים מורכב מחרקים קטנים, חסרי חוליות.[2]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של פפיון הרים בוגר הוא כ-18 סנטימטרים ומשקלו כ-30 גרם. הפפיון בעל טופר אחורי ארוך מאד שבאמצעותו הוא שומר על שיווי משקל בהליכה על הקרקע, ורגליו ארוכות. צבעו חום חולי, ומעל לגבה שלו ישנו פס בהיר. צבעו הבהיר מסייע לו להיעלם ולהסתתר במסווה בין הצמחייה והסלעים כך שיהיה לטורפים קשה למצוא אותו ולזהותו. קריאות התעופה של פפיון ההרים קצרות ונוקשות ומזכירות את הקולות של דרור הבית. שירתו דו-הברתית קצרה, ומושמעת בדרך כלל כאשר הפפיון נמצא בתעופה.[2]

קינון, דגירה ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית השנה, פפיון ההרים מסתתר וקשה למצוא אותו. בתחילת האביב, בחודשים פברואר ומרץ, הזכרים מצייצים ופותחים בסדרת שריקות הנשמעות מרחוק, תוך עמידה על סלע או על שיח, או בזמן שהם עפים. כך הם נוהגים לסמן את הטריטוריה שלהם ומחזרים אחר הנקבות. במהלך חודש מרץ, הנקבות מטילות ביצים, הקן של פפיון ההרים בנוי מזרדים ומענפים רכים. הקן בדרך כלל ממוקם מתחת לסלע או לשיח, ובכול הטלה נולדים שלושה או ארבעה גוזלים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פפיון ההרים מצוי בעיקר בישראל ובארצות הסמוכות לה - לבנון, סוריה וירדן.[3] בנוסף, קיימים תת-מינים של פפיון ההרים בתפוצה עולמית רחבה. בישראל, ניתן למצוא את פפיון ההרים בעיקר באזורי הבתות ובמדרונות הטרשיים בחלקו המזרחי של הגליל, בגלבוע, ובחבל יתיר בצפון הנגב. בנוסף, ניתן לצפות בו גם במזרח גוש דן, בחרמון, ברמת הגולן, במזרח חבל לכיש ובשומרון.

הפפיון מצוי בעיקר באזורי הבתות מפני שהסביבה מדוללת מעצים, ולכן סכנת הטריפה על ידי חנקנים ובזים מופחתת, מכיוון שאלו נעזרים בעצים בתור עמדות תצפית בשביל ללכוד ולצוד את הטרף. בישראל קיימת הידלדלות בתפוצת המין והוא נמצא בסכנת הכחדה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפיון הרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]