פרידריך טורברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך אפרים טורברג
Friedrich Torberg
פרידריך טורברג חותם על ספרו בווינה בשנת 1951
פרידריך טורברג חותם על ספרו בווינה בשנת 1951
לידה 16 בספטמבר 1908
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית וינה,אוסטריה (ציסלייטניה) האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1979 (בגיל 71)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Friedrich Ephraim Kantor-Berg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, צ'כוסלובקיה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי הישן של וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, תסריטאי ומוציא לאור
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרייטה טורברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך אפרים טורברגגרמנית: Friedrich Torberg;‏ 16 בספטמבר 1908, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית10 בנובמבר 1979, וינה, אוסטריה) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט, תסריטאי, מתרגם ומוציא לאור יהודי-אוסטרי.

את שם העט "טורברג" אימץ ב-1930 כחיבור בין שמות המשפחה של הוריו - קנטור וברג.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורברג היה בן למשפחה יהודית שמוצאה מפראג. אביו, אלפרד קנטור (1874–1931), הגיע לווינה כעובד בכיר במפעל משקאות חריפים מפראג. האב נישא לאמו של טורברג, תרזה ברג, בסוף שנת 1900. טורברג נולד והתחנך כילד ברובע התשיעי היוקרתי של וינה והשתתף בקבוצת הכדורמים של הכח וינה.

בעקבות קידום שקיבל אביו בעבודה חזרה המשפחה בשנת 1921 לפראג. בשנת 1924 קיבל טורברג אזרחות של צ'כוסלובקיה שבה החזיק עד 1945.

אחותו הגדולה של טורברג, סידוניה ("סידי"), ואמם, גורשו לגטו לודז' ב-3 בנובמבר 1941 ושתיהן נספו. אחותו הצעירה של טורברג אילזה קנטור-דאוס ("סאלי") הצליחה לעלות לארץ ישראל בשנת 1939, זכתה להצלחה כמאיירת ספרי ילדים, נישאה למלחין אברהם דאוס ונולדו להם שתי בנות.

בנובמבר 1945 נישא טורברג בניו יורק למריאטה בלק. הזוג התגרש ב-1962, אך נשאר בקשרי חברות על אף היקשרותו של טורברג עם בנות זוג אחרות.

מצבת קיברו של טורברג בווינה

טורברג נפטר ב-10 בנובמבר 1979 בווינה. לבקשתו נקבר בחלקה היהודית הישנה בבית הקברות המרכזי בווינה ליד קברו של ארתור שניצלר.

לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1927 עבד טורברג ככתב ספורט וכמבקר תיאטרון בעיתון Prager Tagblatt ובהמשך כתב בעיתונים נוספים. הוא התיידד עם הסופרים אגון ארווין קיש, אלפרד פולגר ויוזף רות ונפגש במהלך תקופה זו גם עם אנדרה מאלרו, ברטרנד ראסל וארנסט טולר. בווינה היה מיושביו הקבועים של קפה הרנרהוף, שבו ישבו גם הסופרים הרמן ברוך, רוברט מוסיל ופרנץ ורפל.

בשנת 1928 החל טורברג בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת פראג אותם החליף בלימודי משפטים, אך עזב את לימודיו אחרי שלושה סמסטרים. באותה שנה זכתה קבוצת "הגיבור פראג" באליפות צ'כוסלובקיה בכדורמים, לאחר שטורברג הבקיע את שני השערים במשחק המכריע.

בסיועו של מקס ברוד פרץ טורברג לראשונה כסופר ב-1930 בגיל 22 כשפרסם את ספרו "התלמיד גרבר" (Der Schüler Gerber) שנמכר בעותקים רבים ותורגם תוך שנה לשבע שפות.

החל משנת 1933 נאסרו ספריו של טורברג בגרמניה הנאצית. בשל מחסור באמצעים הסכים טורברג ב-1937 לעבד מחזה פופולרי לקולנוע. טורברג נאלץ להופיע כתסריטאי בשם בדוי על מנת שניתן יהיה להפיץ את הסרט גם בגרמניה.

בזמן האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית) במרץ 1938 שהה טורברג במקרה בפראג. ב-20 ביוני היגר תחילה לציריך, אך לאחר שאישור השהיה שלו לא הוארך נאלץ לעזוב באביב 1939 לפריז. את קיץ 1939 בילה בריביירה הצרפתית ולא נכלא כאזרח צ'כוסלובקיה עם פרוץ המלחמה.

באוקטובר 1939 הצטרף לצבא הצ'כוסלובקי בגולה, אך שוחרר כעבור 7 חודשים בשל בעיות לב. ב-12 ביוני 1940, יומיים לפני כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני, הצליח טורברג לעזוב את העיר יחד עם שחקן התיאטרון והקולנוע האוסטרי אוסקר קארלווייס והגיע לגבול ספרד, שאותו חצה 20 שעות לפני סגירת הגבול על ידי חיילים גרמנים. טורברג הצליח להגיע לליסבון שרק בה ניתן היה לקבל ויזה לארצות הברית. באמצעות תיווך של חברים, טורברג הוכר רשמית על ידי ארגון הסופרים הבינלאומי כאחד מעשרה סופרים אנטי-נאצים גרמניים מצטיינים. ב-9 באוקטובר 1940 הצליח טורברג לעזוב את אירופה.

סמוך לאחר שהגיע לניו יורק עבר טורברג להוליווד. עשרת הסופרים האנטי-נאציים המצטיינים הוחתמו מייד באולפנים הגדולים - מחציתם ב-MGM ומחציתם ובהם טורברג באחים וורנר. חיבור זה לא היה מוצלח במיוחד, ובשנת 1944 חזר טורברג לניו יורק שם עבד במהדורה הגרמנית של מגאזין Time. לאחר כישלון הפרויקט עבד טורברג כמתרגם, כעיתונאי וכמבקר תיאטרון. ב-1945 הוענקה לטורברג אזרחות אמריקאית. ב-1948 יצא ספרו "הנני, אבי", שתורגם למספר שפות וזכה לעיבוד טלוויזיוני ב-1970.

בשנת 1951 חזר טורברג לווינה, אך שמר על האזרחות האמריקאית. לאחר חזרתו עבד טורברג כעיתונאי בעיתונים אוסטריים ובתחנת רדיו אמריקאית. בשנת 1954, בתמיכת "הקונגרס לחופש תרבות" (ארגון במימון ה-CIA) הקים יומן תרבות בשם FORVM.

לאורך השנים הוביל טורברג מאבקים נגד מי שזיהה כתומכי הקומוניזם. כך למשל הוביל חרם על יצירותיו של ברטולט ברכט שהתקיים באוסטריה עד 1963. טורברג התארח לעיתים מזומנות בתוכניות רדיו וטלוויזיה.

ספרו של טורברג (Hier bin ich, mein Vater (1948 תורגם לעברית על ידי נילי מירסקי בשנת 1982 והתפרסם בסדרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד בשם "הנני, אבי".

טורברג נודע גם כמתרגם לגרמנית של כתבי אפרים קישון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך טורברג בוויקישיתוף