אברהם דאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אברהם דַאוּס (Daus;‏ 22 ביוני 1902, ברלין25 ביוני 1974, תל אביב) היה מלחין ישראלי יליד גרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1936, חי במשך שנים בקיבוצים והטביע את חותמו כמלחין וכמחנך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם דַאוּס נולד בברלין בירת גרמניה בשנת 1902. מ-1919 עד 1921 למד נגינה בפסנתר וניצוח בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין (כיום UdK Berlin), ולאחר מכן למד בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן אצל קורבואזייה וואלטרסהאוזן. ב-1923 התקדם, בהמלצתם (כל אחד בנפרד) של המנצחים לאו בלך ופריץ שטידרי, מעיסוקו כקורפטיטור באופרה של ברלין לניצוח באופרה של ברסלאו. בשנת 1925 עבר דאוס לתיאטרון העירוני של קרפלד (Krefeld) ומשם לוופרטאל (Wuppertal) ולדורטמונד.

בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, הושעה מעבודתו והיגר לפריז. כעבור שלוש שנים, ב-1936, דאוס, שמ-1926 היה פעיל ציוני, עלה לארץ ישראל. נישא למאיירת אילזה קנטור, שעלתה מפראג, והיה אב לשתיים: תרזה ותמר. בארבע שנותיו הראשונות בארץ חי בתל אביב ועבד כמלווה וכמורה לזמרה. משנת 1940 עד 1963 חי בקיבוץ רמת הכובש ובקיבוצים אחרים ועבד כמחנך למוזיקה. מ-1963 ועד מותו חזר לחיות בתל אביב.

בשנת 1952 זכה דאוס בפרס אנגל, עבור הקנטטה "גבת".[1]

אברהם דאוס נפטר בתל אביב בשנת 1974, לאחר מחלה ממושכת.

ארכיונו, ובו יצירות ומכתבים, שמור בספרייה הלאומית.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו בארץ הרבה לכתוב מוזיקה ווקאלית לטקסטים עבריים, והשתדל לאמץ לו ערכים מזרחיים, שיתאימו, כך גרס, לנופי הארץ, ללשונה ולתושביה. גישה זו באה לביטוי במחזור של שירי רחל, לקול נמוך, חליל וויולה. ההרכב יוצא הדופן תורם לאווירת השירים ויוצר התאמה נדירה בין מילות המשוררת לצלילי המלחין.

בשנת 1952 החל לחבר בשיטת שנים-עשר הטונים, אך בכל חומרתה נקט בה רק ברביעיית מיתרים משנת 1954. ביצירות הבאות ניכר ריכוך בחומרת השיטה אך עדיין אפשר להבחין ביסודותיה, הנגלים לאחר זמן. דוגמה לכך היא היצירה "ארבעה דיאלוגים" לכינור וצ'לו (1957).

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתח אל הים, קנטטה במלאת שנה לנמל תל אביב, בהזמנת שירות השידור הירושלמי (1937).
  • הנרות הללו, קנטטה לחנוכה (1938).
  • שירי רחל, מחזור של חמישה משירי רחל המשוררת (1938).
  • גרוטסקה, לפסנתר (1947).
  • גבת, קנטטה לחגיגות חצי היובל של קיבוץ גבת, לטקסטים מרשומות הקיבוץ ומדברים שכתבו חבריו (1951).
  • שתי מלודרמות למילים של המשורר ש. שלום (1947).
  • וריאציות על נושא תימני לחליל ופסנתר
  • ארבעה דיאלוגים לכינור וצ'לו (1957).
פגישה
שיר חתונה
בעיות
שיר ערש

שתי היצירות האחרונות הן ההתבטאויות האישיות ביותר של אברהם דאוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]