פרנסואה-נואל באבף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
פרנסואה-נואל באבף, בגיל 34

פרנסואה-נואל באבף, שנודע כ"גרקכוס באבף" (בהיגוי צרפתי- בערך:"גראקיס באבף", בצרפתית: François-Noël Babeuf או "Gracchus" Babeuf, ‏ 23 בנובמבר 1760 סן קנטן - 27 במאי 1797 ונדום) היה מהפכן, פוליטיקאי ועיתונאי צרפתי, מייסד ה"באבוביזם", זרם בקצה השמאלי של הזירה הפוליטית בימי המהפכה הצרפתית, שבישר את הקומוניזם ואת האנרכיזם. עיתונו Le tribun du peuple (טריבון העם) שאף להגן על העניים ולעורר התקוממות עממית נגד שלטון הדירקטוריון. באבף דגל בדמוקרטיה, בשוויון ובביטול הרכוש הפרטי. על אף ניסיונות ידידיו היעקובינים להצילו, הוצא להורג בגיליוטינה בגין תפקידו ב"קנוניית השווים" .את הכינוי "גרקכוס" קיבל באבף בגלל תדמיתו כ"טריבון העם" בדומה לאחים גרקכוס מתולדות רומא העתיקה. אף-על-פי שהמושגים "אנרכיסט" ו"קומוניסט" לא היו עדיין ידועים בימיו, הם שימשו לתיאור רעינותיו בפי הוגים מאוחרים יותר. המילה "קומוניזם" הייתה בשימוש לראשונה באנגלית על ידי גודווין בארמבי שיחה בני שיח שאותם תיאר כ"חסידיו של באבף". באבף נקרא "המהפכן הקומוניסט הראשון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבף נולד בשנת 1760 בפרוכיית סנט-מיקז (סן קנטן) כבנם של קלוד באבף, פקיד בחוות החקלאיות של המלך, ושל מרי קתרין אנשרל. הוא עבד כפועל בבניית תעלת פיקרדיה. בגיל 17 נכנס כחניך אצל נוטריון "פאודיסט" בפליקסקור. בעבודה זו התמחה באבף במשפט הפאודלי. ב1781 בגיל 21 התחיל לעבוד בזכות עצמו ברואה, במחוז סום כמודד וכמנהל ספרי נכסים של אחוזות. (commissaire à terrier) ב-13 בנובמר 1782 בגיל 22 התחתן באבף בדאמרי, סום, עם מארי אן ויקטואר לאנגלה (1840-1757), משרתת לשעבר, בת של סוחר כלי בית ועבודה מאמיין בהשפעת ספריו של ז'אן-ז'אק רוסו, תוך התבוננות בתנאי החיים הקשים של רוב האוכלוסייה, פיתח באבף תאוריות לטובת השיוויון ושיתוף האדמות. ב-1788 הוא התחיל לערוך את "רישום הקרקעות התמידי" שהוצא לאור ב-1789. כמו כן תמך באבף בביטול העבדות

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבף היה נשוי משנת 1782 עם מארי אן ויטואר לסית לאנגלה (1840-1757) . לבני הזוג נולדו 5 ילדים: קתרין-אדלאיד-סופי שמתה בגיל 4, אמיל או רובר באבף (יליד 1785), קתרין אדלאיד-סופי II שמתה בגיל 7 ב-1795, ז'אן-בטיסט-קלוד, מכונה קאמי באבף (1815-1790) שאושפז כ"משוגע" בגיל 18 והתאבד בגיל 25 על ידי קפיצה מדירתו ומקום עבודתו בקומה ד של בניין, בו עבד אצל תכשיטן, קאיוס גרקכוס (1814-1797), שנהרג על ידי כדור תועה בעת המלחמה בפולשים לצרפת ב-1814,

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבף יצר דוקטרינה פוליטית - ה"באבוביזם" שהנתנה השראה למהפכני שנות ה-1830 ושל שנות ה-1840 שנשראו "נאו-באבוביסטים" שנאבקו בצרפת ובבלגיה למען השיוויון והטוו אידיאולוגיה טרום-סוציאליסטית אוטופית פרידריך אנגלס וקרל מרקס ראו בבאבף מבשר של הקומוניזם וב"קנוניית השווים" את ההתארגנות הקומוניסטית הפעילה הראשונה. רוזה לוקסמבורג ראתה בוחלוץ ההתקוממויות המהפכניות של הפרולטריון ההיסטוריון אלבר מטייה גינה את התנהגותו של באבף בזמן נפילתו של רובספייר אך ראה בו ממשיך דרכו של רובספייר. ז'ורז' לפוור, ויקטור דאליו ואחרים העריכו את מקוריותה של ההגות הקומוניסטית של באבף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alain Maillard, Claude Mazauric, Eric Walter (dir) Présence de Babeuf, lumières, révolution, communisme Publications de la Sorbonne 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסואה-נואל באבף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.