פרשת חילמי שושא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חילמי שושא

חילמי שושא (198627 באוקטובר 1996) היה ילד פלסטיני מהכפר חוסאן, אשר נהרג בידי נחום קורמן, רכז הביטחון של ההתנחלות הדר בית"ר (המהווה כיום שכונה של ביתר עילית).

ב-27 באוקטובר 1996 טען קורמן כי ראה קבוצת נערים פלסטינים משליכה אבנים לעבר כלי רכב ישראלים. לטענתו, הוא רדף אחריהם ותפס את שושא. לפי גרסתו של קורמן הוא ראה את שושא נופל לאחור באזור מכוסה אבנים וברזלים ומאבד את הכרתו, והחל לבצע בו החייאה. עדים פלסטינים שהיו במקום טענו שקורמן הכה את שושא, בעט בו והפיל אותו לאדמה, והכה בראשו באקדח. שושא פונה להדסה עין כרם שם מת כתוצאה משטף דם במוחו.

ההריגה משכה תשומת לב תקשורתית רבה. בשונה מהסיקור הרגיל בתקשורת הישראלית של מותם של ילדים פלסטינים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקרה זה פורסמו תמונתו ושמו של ההרוג.[1]

נחום קורמן הועמד לדין באשמת הריגה. בית המשפט המחוזי זיכה אותו בשנת 1999, תוך דחיית עדותו של פרופ' יהודה היס, שלפיה שושא מת כתוצאה מבעיטה בצווארו, וקבלת טענות מומחים רפואיים מטעם ההגנה, לפיה ייתכן שהחבלה שגרמה לשטף הדם נגרמה עקב מום מולד, וייתכן שפעולות ההחייאה של קורמן או עצמים שהיו בשטח גרמו לחבלות אחרות.

הפרקליטות ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, וזה ביטל ב-12 בנובמבר 2000 את הזיכוי והרשיע את קורמן בהריגה. השופטות דליה דורנר, דורית ביניש ואילה פרוקצ'יה קבעו כי הגרסה שמסר קורמן אינה מתקבלת על הדעת, אך ציינו שההריגה בוצעה בקלות דעת, ללא כוונה או רצון להביא למותו של שושא, והתחשבו בכך שקורמן ביצע החייאה בשושא.[2] הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת גזר הדין, ובעסקת טיעון, שאישרה השופטת רות אור, נקבע כי קורמן ירצה שישה חודשי עבודות שירות, ויוטלו עליו 15 חודשי מאסר על תנאי.

בעקבות פסק הדין הראשון של בית המשפט המחוזי, שזיכה את קורמן, האגודה לזכויות האזרח מתחה ביקורת על תקופת מעצרו הממושכת של קורמן עד לתום ההליכים המשפטיים (כ-9 חודשים).[3]

פרופ' אליאב שוחטמן מתח ביקורת על החלטת בית המשפט העליון לשוב ולדון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וטען כי "פרשת הרשעתו של נחום קורמן בהריגת הילד חילמי שושא, מעוררת חששות כבדים, שמא הורשע כאן אדם על לא עוול בכפו".[4]

ב-1997 פרסמו אריאלה אזולאי וחיים דעואל לוסקי ספר בנושא: "חילמי שושא מגש הכסף".[5] סרט הסטודנטים התיעודי משנת 2006, "חילמי שושא מת מעצמו" של הבמאית עידית אברהמי, עוסק בפרשה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נירית אנדרמןמכה פה ומכה פה, ו... נגמר, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2006
  2. ^ ע"פ 6359/99 מדינת ישראל נ' נחום קורמן, פסק דינו של בית המשפט העליון
    ענת רואה, נחום קורמן הורשע בהריגת הילד חילמי שושא, באתר ynet, 12 בנובמבר 2000
  3. ^ ללא עילה
  4. ^ אליאב שוחטמן, צדק צדק תרדוף, נתיב, אוגוסט 2001
  5. ^ אילן גור זאב, "תפילה חילונית", מאמר על חוברת המחאה "חילמי שושא מגש הכסף"