צבי אלעזר טלר

אָנֹכִי לְצִיּוֹן
	הַאָשִׁיר, אִם אֶחְדַל, זֹאת שְׁאֵלָה קָשָׁה,; מִלְחָמָה בֵין הַשֵּׂכֶל וְהַהַרְגָּשָׁה.; חֲדַל אַל תָּשִׁיר! הַשֵּׂכֶל יְחַוֶּה דֵעַ,; לָמָּה זֶה תָשִׁיר וּלְךָ אֵין שׁוֹמֵעַ?; מְשׁוֹרְרִים לוֹעֲזִים הֵם יָדָם רוֹמֵמָה,; הֵם עוֹשִׂים חַיִל וּמַשְׂכֻּרְתָּם שְׁלֵמָה.; בְּשָׂפוֹת עֲשִׁירוֹת יָשִׁירוּ יַעֲשִׁירוּ,; הֵם חַיִּים לְחַיִּים כִנּוֹרָם יָעִירוּ.; וְאַתָּה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי בְּשָׂפָה עֲנִיָּה,; שִׁירָה עִבְרִיָּה לְאַחֶיךָ נָכְרִיָּה!; שִׁירָה שִׁירָתְךָ! הַרְגָּשָׁה אוֹמֶרֶת,; כְּצִפּוֹר זֹאת שָׁם בַּיַּעַר מְשׁוֹרֶרֶת;; הִיא תָשִׁיר וְלֹא תִשְׁאַל אִם לָהּ שׁוֹמֵעַ,; אִם יֵשׁ שִׁירָהּ מֵבִין נַגֵּן יוֹדֵעַ.; אִם יֵשׁ מְבַקֵּשׁ: אֶת קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִי,; זַמְרִי כִי טוֹב כִּי נָעִים הָרִיעִי!; לֹא תֵדַע אִם הִיא מְשׁוֹרֶרֶת מְצֻיֶּנֶת,; הִיא שִׁירָה לוֹקַחַת וְשִׁירָה נוֹתֶנֶת,; וַאֲנִי נִפְעָם לֹא אֵדַע אַכְרִיעַ,; כַּלְכֵּל לֹא אוּכַל, לְמִי רוּחִי אַבִּיעַ?; וָאֹמַר לְצִיּוֹן כִּנּוֹרִי אָעִירָה,; אָנֹכִי לְצִיּוֹן אָנֹכִי אָשִׁירָה!;

צבי אלעזר טלר
לידה	18 ביולי 1840; זלוטשוב, אוקראינה
פטירה	1914 (בגיל 73 בערך); פשמישל, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה	האימפריה הרוסית

צבי אלעזר (הירש לָזָר) הלוי טֶלֶר (בכתיב היידי: טעללער; בלועזית: Hirsch Lasar Teller;‏ 18 ביולי 1840 (י"ז בתמוז ת"ר) – 1914 או 1920) היה מחנך, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם עברי; עורך כתב העת הפדגוגי העברי הראשון, "איתנים".

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הירש לזר טלר נולד בקיץ 1840 בעיירה זלוטשוב שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בנו של הרב יהודה הלוי טלר, חסיד סדיגורה, ואחיו הצעיר של ישראל טלר (לימים מורה וסופר עברי, מאנשי העלייה הראשונה). קיבל חינוך מסורתי, אך הושפע בכיוון ההשכלה על ידי אחיו ישראל.

משנת 1866 ועד 1886 היה מורה בבתי ספר יהודיים בבוטושאן, שברומניה, ומשנת 1892, לאחר שנוסדו בגליציה בתי הספר של קרן הברון הירש, היה מורה בעיר בוריסלב. משם עבר לבית הספר בשומורזאני, ושם עסק בהוראה עד פטירתו.

ברומניה היה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון, ועם שובו לגליציה הפך למנהיג התנועה שם.

החל בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 פרסם שירים, תרגומים של שירים וסיפורים.

בתחילת 1882 ייסד ברומניה את הירחון "האור" בבוטושאן, יחד עם דוד ישעיהו זילברבוש. את העיתון פתח בשיר "שוּבָה ישראל", שבו תקף את המשכילים המתכחשים ליהדותם, מבקשים להתבולל ולועגים ללאומיות היהודית ולשפה העברית.

פרסומיו

תעודת ישראל: הגיוני רוחי ביום נתן שווי המשפט לאחינו יהודי רומעניען סערביען ובולגאריען בהשתדלות כי"ח. ברודי: אלמנת ב’ וועבער, 1878.
לשון למודים: כללים קצרים בארח שיר בדקדוק ומשפט נקדותיה וערך מלותיה מחברת ראשונה חלק הנקוד, פשמישל: במנזר היוני הנוצרי, 1884 (ספר כללי דקדוק בחרוזים)
בן פרת יוסף: מחברת שירי תפארת הושרו מאת משוררי גליציה ביום הופיע רודאלף יורש העצר בקרית לבוב (נאספו על ידי טלר), לבוב: (דפוס A. Wajdowicz), תרמ"ז 1887.
משא גליציה: בנסוע ... מו"ה עמנואל פ’ ויניציאני בלוית ד"ר משה פריעדלענדר ומו"ה ביגארד במלאכות ... באראן הירש ... לראות את עני אחיהם, דרוהוביץ': דפוס א"ח זופניק, תרמ"ח 1888.
שם עולם: אלה תולדות הרב ישכר בעריש לעווענשטיין דרשן בקרית לבוב, עם תמונתו, קרקוב: דפוס י’ פישער, תרמ"ט 1889.
שפתי רננות: אספת שירים ושרי זמרה שומים בפי תלמידי בית הספר מושרים במקהלות עם נספח לישרים תהלה, דרוהוביץ': זופניק, תרנ"ב 1892.
מסתרים: ספור, דרוהוביץ': דפוס א"ה זופניק, תרנ"ד 1894
צל ואור: (אל המורים העברים בבתי הספר להבארון הירש בגאליציה), קרקוב: חמו"ל, 1894.
שמעו נא המורים : דבר בעתו למורי תורה בבתי הספר אשר לבארון הירש בארצות גליציה ובוקובינה, קאלאמע : בית מערכת העם, תרנ"ו 1896
נחלת אבות, דרוהוביץ': דפוס זופניק, תרנ"ז 1897.
קול אלהים: הגות לב בעשרת הדברים, בו: שירים, ספורים, הגדות והגיונות למקרא שעשועים בשני לוחות, דרוהוביץ': א"ה זופניק, תרנ"ז 1897.^[1]
שיחה בישיבה של מעלה: חזיון בליל התקדש חג היובל לכבוד הרב החכם, זקן חכמי דורינו איש חיל רב פעלים דורש טוב לעמו מר משה פרופ’ ד"ר לאצארוס, דרוהוביץ': הוצאה לינדנבוים, 1900.
ציונה: שיר ציון בשנת הכנסייה החמישית בקרית בזל, דרוהוביץ': זופניק, תרס"ב 1902.
אחרתי לבוא: תוצאות מספר יומי של תלמיד אחד, לבוב: יחד שבטי ישראל, תרס"ה 1905.
הד העם: קבץ שירים שונים לזמרה ולהקראה : אנחות ושמחות, פשמישל – דרוהוביץ': דפוס א"ה זופניק, תרע"ג 1913.^[2]

תרגם

גוטהולד אפרים לסינג, היהודים : מחזה שעשועים במערכה אחת ושלשה ועשרים מחזות, וויען : דפוס בראג, תרמ"א 1881
לודוויג פיליפסון, קשר בן נתניה : חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל, בבוא צר ואויב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון, קראקא : בהוצאות המתרגם : דפוס י’ פישר, תרמ"ח.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של צבי אלעזר טלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
צבי אלעזר טלר באתר WorldCat
כתבי צבי אלעזר טלר בפרויקט בן-יהודה
גצל קרסל, Teller, Ẓevi Lazar (באנגלית)
צבי אלעזר טלר (1840-1914), דף שער בספרייה הלאומית
צבי אלעזר טלר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

פרי עטו

שיר ידידות, חבצלת, 3 בנובמבר 1876
אמרי אמת!, חבצלת, 7 במרץ 1877
צל ואור, המגיד, 5 ביולי 1894
מכתבים מרומניה א., המגיד, 9 באוגוסט 1894
מכתבים מרומניה ב., המגיד, 15 בנובמבר 1894
הגיון ל"המגיד ישראל", המגיד, 27 בדצמבר 1894
לראשית השנה!, המגיד, 2 בינואר 1896
המגלה, המגיד, 27 בפברואר 1896
יום זכרון, המגיד, 20 במאי 1897

הערות שוליים

^ ביקורת: משה שולבוים, משפט ספרים: קול אלוהים, המגיד, 25 במרץ 1897.
^ ביקורת: יוסף זליגר, בקורת ספרים: "הד העם", בתוך: כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר; ערוכים ומוצאים לאור בידי לאה זליגר, ירושלים: דפוס העברי, תר"ץ, עמ' רמו, באתר היברובוקס.

[1] ביקורת: משה שולבוים, משפט ספרים: קול אלוהים, המגיד, 25 במרץ 1897.

[2] ביקורת: יוסף זליגר, בקורת ספרים: "הד העם", בתוך: כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר; ערוכים ומוצאים לאור בידי לאה זליגר, ירושלים: דפוס העברי, תר"ץ, עמ' רמו, באתר היברובוקס.

[1]

[2]