צ'ופ
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 זקרפטיה | ||
| ראש העיר | Valeriy Samardak | ||
| שטח | 6.19 קמ"ר | ||
| גובה | 106 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 10,700 (2023) | ||
| קואורדינטות | 48°26′00″N 22°12′00″E / 48.433333333333°N 22.2°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://chop.org.ua/ | |||
  | |||
צ'ופ (בהונגרית: Csap; באוקראינית: Чоп; ביידיש: טשאָפּ) היא עיר בזקרפטיה שבאוקראינה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית. העיר שוכנת במשולש הגבולות אוקראינה-סלובקיה-הונגריה. צ'ופ היא צומת רכבות חשוב ותחנת גבול. כאן נפגשות מסילות הרכבת המגיעות מלביב, דברצן (ובודפשט), אוז'הורוד וקושיצה. העיירה הקרובה בהונגריה היא זאהון וביניהן מפריד נהר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע המאה ה-11 נכבש היישוב על ידי המדיארים. נזכר לראשונה בכתובים בשם "Chap" בשנת 1281. היישוב היה חלק מממלכת הונגריה, ולכן משנת 1526 גם חלק מהאימפריה ההבסבורגית, ומשנת 1867 חלק מאוסטריה-הונגריה.
העיירה הייתה חלק מהונגריה עד שנת 1920 אז נחתם חוזה טריאנון והעיירה הועברה לשליטת צ'כוסלובקיה. מכיוון שבצ'ופ היה צומת רכבות אסטרטגי, במלחמת העולם השנייה בשלהי 1944, התרחש בצ'ופ קרב בן חודש ימים בין כוחות גרמנים לסובייטיים וב-23 בנובמבר 1944, כבש הצבא האדום את הכפר, אך זה היה מאוחר מידי בשביל יהודי העיר שכבר גורשו משם.
בשנת 1957 זכתה למעמד של עיר. בתקופת ברית המועצות התבצעה תנועת רכבות בינה ובין מערב אירופה דרך תחנת צ'ופ בזכות מתקן להמרת רוחב מסילה. קרונות רכבת שהגיעו מהונגריה או מסלובקיה ברוחב מסילה אירופאי הומרו לרוחב המסילות הסובייטי (הרכב יותר) ולהיפך. בשנת 2001 התגוררו בעיר 8,919 תושבים. כ-40 אחוזים מן האוכלוסיה הם הונגרים אתניים.
יהודי צ'ופ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודים הראשונים התיישבו כנראה בצ'ופ במחצית הראשונה של המאה ה-19. בשנת 1880 מנתה האוכלוסייה היהודית 133 מתוך 1,178 (11% מכלל האוכלוסייה). המשפחות היהודיות של צ'ופ היו חקלאים וחלקם היו שותפים בארגוני הנוער הציוניים. בכפר הייתה חברה קדישא.
בשנת 1941 רבים מיהודי צ'ופ גויסו לגדודי העבודה ההונגריים לעבודות כפייה או שירות בחזית המזרחית, שם רובם מתו.
באפריל 1944 הועברו יהודי צ'ופ בכוח לגטו באוז'הורוד ולאחר מכן גורשו לאושוויץ באמצע מאי 1944.[1]
בדף הקהילה של יהודי העיר שנכתב במפקד הקהילות הונגריה בשנת 1944 נכתב כי הקהילה היא אורתודוקסית, 332 חברים ורב הקהילה הוא הרמן לייבוביץ'.[2]
| שנה | מספר היהודים בכפר[3] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 36 | |
| 1880 | 193 | 1,187 |
| 1910 | 338 | |
| 1941 | 359 | 3,498 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'אפ (טשאפ), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 346-347. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תיעוד יהודי צ'ופ שנרצחו בשואה
- ↑ דף הקהילה של צ'ופ במפקד קהילות הונגריה. שמו העברי הוא יצחק צבי לייבוביץ, חיבר את ספר "שלחן העזר" על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- ↑ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
