צב יבשה מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןצב יבשה מצוי
Testudo graeca02.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: סאורופסידה
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים יבשתיים
סוג: צב יבשה
מין: צב יבשה מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Testudo graeca
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Areale Testudo graeca.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של צב יבשה מצוי
צב יבשה מצוי

צב יבשה מצוי או צב יבשה ים-תיכוני (שם מדעי: Testudo graeca) הוא מין קטן של צב יבשה מסדרת הצבים החי באגן הים התיכון (כולל בישראל) ומכאן שמו. למין זה מספר תתי-מין החיים בארצות השונות ומראם שונה מתת-מין לתת-מין (בייחוד בדוגמאות שעל השריון).

מקום חיוּתו הוא בבתי גידול שונים המתאפיינים בצמחייה מגוונת ובצפיפות שונה של הצומח.

שימור וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמי סיכון והפרעה:

  • הרס מקום החיוּת והפיכתו לשטח בנוי או חקלאי.
  • איסוף צבים בניגוד לחוק לגידול בבתים, חצרות ופינות חי.
  • איסוף לשם מסחר.
  • פגיעה בביצי הצבים הטמונות באדמה ובמקומות חיוּתם באמצעות רכבי שטח החורגים מנסיעה בדרכים.
  • הִתרבות עורבים וכלבים בקרבת יישובים, המגבירים את סכנת הטריפה, במיוחד לצבים צעירים.
  • צמצום השטחים הפתוחים הטבעיים.

הפעולות הנדרשות לשימור המין בארץ:

  • שמירה על בתי-גידול טבעיים.
  • הגברת הפיקוח והאכיפה למניעת איסוף ומסחר.
  • הגבלת נסיעה של רכב לדרכים מוגדרות.
  • צמצום אוכלוסיות העורבים הנסמכות על יישובי האדם, וצמצום מספר הכלבים המשוטטים.

פגיעה באוכלוסיית הצבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבים רבים נאכלים מדי יום על ידי בני אדם ברחבי העולם בעיקר צבי ים. סיכוייהם של צבים רכים שרק נולדו לשרוד פחותים הרבה יותר מכיוון ששריונם רך וכל דבר עלול להרוג אותם, אם זה חיות הטרף אם עקב התהפכות על הגב עד שהם מתים מהתייבשות ואם זה שמטיילי היער דורכים עליהם או שהם נמעכים בתוצאה מאבנים שנופלות עליהם (עקב התדרדרות או מטיילים שמשליכים אבנים).

צב יבשה מצוי נכלל בחיות המוגנות בחוק להגנת חיית הבר. אסור לגדלו בבתים, חצרות וגינות וזאת משום שהוא נחשב כמעביר את חיידק הסלמונלה ומופיע כחיה בסכנת הכחדה בישראל. חשוב לציין שלא כל הצבים מעבירים את הסלמונלה אלא מדובר במקרים מועטים . אחת מהסיבות הראשונות להעלמותו של הצב מישראל היא איסוף מסיבי במטרה לגדלו כחיית מחמד. עשרות אלפי צבים גדלים בפינות חי ובבתים וזאת משום שהטיפול בצב היבשה הוא מועט ביותר וזוהי חיה סתגלנית ששורדת גם בתנאים קשים ללא מזון ומים. לפיכך, צב היבשה נמצא בסכנת הכחדה עקב גורמים שונים - עליהם אחראי האדם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה חודשים לאחר הזדווגות, הנקבה מטילה 1-3 מחזורי הטלה (פעם בחודש). בכל הטלה 3-5 ביצים. לאחר ההטלה, הנקבה מכסה את הביצים בחול. לאחר 4 חודשים נסדקת הביצה, והצבים הקטנים יוצאים ממנה. הצבים הקטנים נוהגים לאכול את החול שסביבם, ויש פרשנויות שונות הגורסות שאכילת החול מספקת לצבים ארוחה של חד-תאים שהם זקוקים להם.

ביצי הצבים, בשונה מביצי עופות, ממוקמות באדמה ואינן זזות, היפוך של ביצת צב תגרום לצבון שבביצה למות, לכן חשוב לדעת לא לשנות את תנוחת הביצה.

לכול צב סביבת מחיה קבועה, והוא שב ופוקד את אותם מקומות קבועים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צב יבשה מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צב יבשה מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN