קאסים-ג'ומארט טוקאייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קאסים-ג'ומארט טוקאייב
Qasym-Jomart Kemeluly Toqaev
Kassym-Jomart Tokayev (2019-05-29).jpg
לידה 17 במאי 1953 (בן 66)
אלמטי, קזחסטן הסובייטית, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מדינה קזחסטןקזחסטן  קזחסטן
השכלה המכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה, האקדמיה הדיפלומטית של המשרד לענייני חוץ של הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה נור אוטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קזחסטן ה־2
20 במרץ 2019 – מכהן
(21 שבועות ויום)
נשיא הסנאט הקזחי
16 באוקטובר 201319 במרץ 2019
(5 שנים ו-22 שבועות)
נשיא הסנאט הקזחי
11 בינואר 200715 באפריל 2011
(4 שנים ו-13 שבועות)
מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבה
12 במרץ 201116 באוקטובר 2013
(שנתיים ו-31 שבועות)
ראש ממשלת קזחסטן
1 באוקטובר 199928 בינואר 2002
(שנתיים ו-17 שבועות)
פרסים והוקרה
  • מסדר הידידות (2004)
  • מסדר פארסאט
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2017)
  • Order of Otan
  • commemorative medal for the ten years of independence of the Republic of Kazakhstan
  • מדלייה לציון עשור לפרלמנט של קזחסטן
  • מדליית עשור לאסטנה
  • מסדר "הקהילייה"
  • מדליה "25 שנות עצמאות של הרפובליקה של קזחסטן"
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 3
  • מסדר העיט הזהוב
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קאסים-ג'ומארט קמלביץ' טוקאייבקזחית: Qasym-Jomart Kemeluly Toqaev; נולד ב-17 במאי 1953) הוא מדינאי ודיפלומט קזחי. מכהן כנשיא קזחסטן מאז 20 במרץ 2019[1][2], כשמונה לתפקיד במקומו של נורסולטן נזרבייב שהתפטר ב-19 במרץ 2019 לאחר 29 שנים בתפקיד.[3] קודם לכן הוא היה יו"ר הסנאט של קזחסטן מ-16 באוקטובר 2013 עד 19 במרץ 2019 וכן מ-11 בינואר 2007 עד 15 באפריל 2011.[4] טוקאייב כיהן כראש ממשלת קזחסטן בין ה-1 באוקטובר 1999 ל-28 בינואר 2002 וכמנהל כללי של משרד האו"ם בז'נבה מ-12 במרץ 2011 עד 16 באוקטובר 2013.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסים-ג'ומרט טוקאייב נולד ב-17 במאי 1953 באלמא-אטא. אביו, קמל טוקאייב (1923–1986), היה ותיק מלחמת העולם השנייה וסופר קזחי ידוע. אמו, טוראר שבארבאייבה (1931–2001), עבדה במכון אלמא-אטא לשפות זרות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970, טוקאייב התקבל למכון הממלכתי של מוסקבה ליחסים בינלאומיים. בשנתו החמישית הוא נשלח לקורס הכשרה בשגרירות הסובייטית בסין למשך שישה חודשים. עם סיום הלימודים בשנת 1975, הצטרף למשרד החוץ של ברית המועצות והועבר לשגרירות הסובייטית בסינגפור. בשנת 1979 הוא חזר למשרד החוץ של ברית המועצות. ב-1983 נסע לסין להכשרת קורסים במכון ללימודי שפות בבייג'ינג. בשנים 1984–1985 עבד במשרד החוץ. הוא נשלח אז לשגרירות הסובייטית בבייג'ינג, שם שירת עד 1991 כמזכיר שני, מזכיר ראשון ויועץ. בשנת 1991 הוא נרשם לאקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ של ברית המועצות במוסקבה לקורס דיפלומטים בכירים.

מדיניות הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 מונה טוקאייב לסגן שר החוץ של קזחסטן. ב-1993 מונה לסגן ראשון לשר החוץ וב-1994 מונה לתפקיד שר החוץ של קזחסטן. במרץ 1999 הוא הועלה לתפקיד סגן ראש הממשלה. באוקטובר 1999, באישור הפרלמנט, הוא מונה לראש הממשלה על פי צו של נשיא הרפובליקה של קזחסטן. בינואר 2002 הוא התפטר, ולאחר מכן מונה לשר החוץ. טוקאייב המשיך לכהן כשר החוץ עד ינואר 2007, כאשר נבחר ליו"ר הסנאט של הפרלמנט של הרפובליקה של קזחסטן .

משרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקייב כיהן בתפקיד שר החוץ במשך עשר שנים (1994–1999, 2002-2007).

כשר החוץ, טוקאייב מילא תפקיד פעיל בתחום אי הפצת נשק גרעיני. ב-1995 וב-2005 השתתף בכינוס בוחן של האמנה בדבר אי-הפצת נשק גרעיני בניו-יורק. בשנת 1996, הוא חתם על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (CTBT) בניו יורק וב-2005 על האמנה המרכז אסייתית לאזור חופשי מנשק גרעיני (CANWFZ) בסמיפלאטינסק (ששימש בעבר כאתר לניסויים גרעיניים עבור ממשלת ברית המועצות). הוא נבחר ליו"ר מועצת שרי החוץ של חבר המדינות ושל ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה. טוקאייב השתתף בעשרה מפגשים של העצרת הכללית של האומות המאוחדות.

הוא בעל דרגה דיפלומטית של שגריר יוצא דופן וממונה.

כיו"ר הסנאט של הפרלמנט של קזחסטן, טוקאייב נבחר בשנת 2008 לתפקיד סגן נשיא האספה הפרלמנטרית של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE).

דעתו על המערכת הפוליטית של קזחסטן: "נשיא חזק, פרלמנט סמכותי, ממשלה המוסרת דין וחשבון" (אמר בכנס פרלמנטרי באסטנה, 24 נובמבר 2014).

מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2011 הודיע המזכיר הכללי של האומות המאוחדות על מינויו של טוקאייב לתפקיד המזכיר הכללי, מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבה ונציג אישי של מזכ"ל האו"ם לכנס בנושא פירוז מנשק. הוא כיהן כמזכיר כללי של הוועידה בנושא פירוק נשק והיה גם הבכיר הרשמי הייעודי לבטיחות וביטחון של צוות האו"ם עבור שווייץ.

טוקאייב הוא בעל דוקטורט במדעי המדינה. הוא מחברם של תשעה ספרים ומאמרים רבים על נושאים בינלאומיים. הוא עמית באקדמיה העולמית לאמנות ומדעים, חבר בועדת הביטחון של מינכן, פרופסור כבוד של אוניברסיטת שנזן, פרופסור לשם כבוד ודוקטור באקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ של הפדרציה הרוסית וכן חבר בחבר הנאמנים שלה. הוא גם דיקן כבוד של בית הספר לדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים בז'נבה. כמנהל כללי של משרד האו"ם בשווייץ, הוא קיבל את פרס "אקדמיס" מאוניברסיטת ז'נבה. על פי המכון הביוגרפי הרוסי, טוקאייב הוכר כ"איש השנה - 2018".

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במרץ 2019, נשיא קזחסטן נזרבאייב הודיע על התפטרותו. על פי חוקת קזחסטן, במקרה של סיום מוקדם של כהונת הנשיא, יו"ר הסנאט הופך לנשיא עד הבחירות הבאות לנשיאות.[5] ב-20 במרץ 2019, קאסים-ג'ומארט טוקאייב הושבע לתפקידו כנשיא המדינה ובמקומו מונתה בתו של נזרבאייב כיו"ר הסנאט.[6][1][7]

מיד לאחר השבעתו, הציע טוקאייב לבצע שינוי שם עיר הבירה של קזחסטן על שם קודמו ובאותו יום אישר הפרלמנט של קזחסטן את שינוי שמה של אסטאנה לנורסולטן.[8][9]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה אחד המנהיגים הזרים הראשונים לברך את טוקאייב והזמין אותו לבקר במוסקבה בשיחת טלפון משותפת איתו ועם נזרבאייב.[10] הממשלה הסינית תיארה גם את טוקאייב כ"חבר ותיק" ו"חבר טוב".[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקאייב דובר קזחית, רוסית, אנגלית וסינית ויש לו ידע בצרפתית. הוא קיבל מספר פרסי מדינה של קזחסטן, כמו גם פרסים ממדינות אחרות. הוא היה נשיא הפדרציה לטניס שולחן של קזחסטן במשך 13 שנים. הוא גרוש ויש לו בן, טימור טוקאייב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Tokayev sworn in as Kazakhstan’s interim president". TASS. 20 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2019. 
  2. ^ "Tokayev sworn in as Kazakhstan’s interim president". TASS. 20 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2019. 
  3. ^ "Kazakh President Nazarbaev Abruptly Announces Resignation". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019. 
  4. ^ "Kairat Mami to be the new Senate Speaker". Tengrinews.kz. 15 באפריל 2011. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019. 
  5. ^ "The Constitution of the Republic of Kazakhstan — Official site of the President of the Republic of Kazakhstan". Akorda.kz. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019. 
  6. ^ "Veteran Kazakh leader Nazarbayev resigns after three decades in power". Reuters. 19 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2019. 
  7. ^ "Speech by President Kassym-Jomart Tokayev at the Joint Session of the Parliament | Embassy of Kazakhstan in Washington, D.C.". kazakhembus.com. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019. 
  8. ^ (ברוסית) Новый глава Казахстана предложил переименовать Астану в Нурсултан
  9. ^ "Парламент Казахстана одобрил переименование Астаны в Нурсултан". BFM.ru - деловой портал. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019. 
  10. ^ "Telephone conversation with Nursultan Nazarbayev and Kassym-Jomart Tokayev". President of Russia. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019. 
  11. ^ "China welcomes new Kazakh leader Kassym-Jomart Tokayev as an 'old friend and good friend'". 20 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2019.