קולומלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולומלה
Lucius Junius Moderatus Columella.jpg
לידה 4
קדיס, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 70 (בגיל 66 בערך)
טאראנטו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל של קולומלה, המחזיק מגל ועול, ב"כיכר הפרחים" בקדיס, ספרד.

לוקיוס יוניוס מודראטוס קולומלה (Lucius Junius Moderatus Columella;‏ 4 – 70 לספירה לערך) היה סופר חשוב על חקלאות באימפריה הרומית.

חיבורו De Re Rustica ("על חקלאות") (גר') ב-12 כרכים נשמר בשלמותו ומהווה מקור חשוב על החקלאות הרומית (אנ'), יחד עם חיבוריהם של מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס ומרקוס טרנטיוס וארו, אותם הוא נוהג לצטט. בדרך כלל מיוחס לו גם ספר קטן יותר על עצים, De arboribus.

ב-1794 הבוטניקאים הספרדים חוזה אנטוניו פאבון אי חימנז והיפוליטו רואיז לופז קראו לסוג של אסטרידים (אנ') פרואני "קולומליה" (אנ'), לכבודו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע מעט על חייו של קולומלה. הוא נולד כנראה בקדיסהיספניה בייטיקה, כנראה להורים רומאים. הוא היה טריבון בסוריה בשנת 35 לספירה, ולאחר קריירה צבאית הוא עבר לעסוק בחקלאות באחוזותיו בארדיאה, קרסאולי ואלבה בלאטיום.

החיבור De Re Rustica[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה ספרו של קולומלה נקרא די מעט, צוטט רק על ידי פליניוס הזקן, סרביוס (אנ')קאסיודורוס ואיזידורוס מסביליה, ונשכח כמעט לחלוטין לאחר שפאלאדיוס (אנ') פרסם תקציר שלו.

הספר מוצג כעצה לאדם בשם פובליוס סילבינוס. הספר היה ידוע רק בקטעים שונים, עד שנתגלה בשלמותו בין אלה שנתגלו בספריות של מנזרים בשווייץ וצרפת על ידי פוגיו בראציוליני (אנ') ועוזרו ברתולומאו די מונטפולציאנו במהלך ועידת קונסטנץ, בין השנים 1414 ל-1418.

מבנה החיבור De Re Rustica ("על עניינים כפריים"):

  • קרקעות
  • גפנים (אנ')
  • פירות
  • עצי זית
  • בעלי חיים גדולים: בקר, סוסים ופרדים
  • בעלי חיים קטנים: חמורים, כבשים, עזים, חזירים, כלבים
  • דגים ועופות: תרנגולות, יונים, קיכלים, טווסים, תרנגולת נומידית ופניניה, אווזים, ברווזים, בריכות דגים
  • חיות פרא: מכלאות לחיות פרא, גידול דבורים, ייצור דבש ודונג
  • גנים
  • ניהול כח אדם
  • לוחות שנה
  • ניהול משק בית

ספר 10 נכתב כולו בהקסמטר (אנ') דקטילי (אנ'), בחיקוי או הוקרה לורגיליוס. ייתכן ובתחילה נועד להיות הכרך המסכם, וספרים 11 ו-12 אולי היו תוספות לתוכנית המקורית.

ספר 3 נכתב לפני שנת 65 לספירה, מאחר שקולומלה מתייחס בו אל סנקה כעדיין בחיים.[1] קולומלה מספר בספר זה על כך ש"לאחרונה" הוא עצמו ראה "באחת התצוגות של התהלוכה במשחקים בקירקוס", יהודי ענק, "שהיה בעל מבנה גדול יותר מאשר הגרמני הגבוה ביותר".[2] הוצע לזהות את היהודי הגבוה הזה עם היהודי הענק אלעזר שנשלח על ידי ארטבאנוס מלך הפרתיה כמתנה לקיסר טיבריוס.[3][4] עוד מספר קולומלה, ש"יהודה וערב" נחשבות מפורסמות בשל צמחיהן הריחניים.[5]

החיבור De arboribus[עריכת קוד מקור | עריכה]

De re rustica, 1564

החיבור הקצר "על עצים" (גר') נחשב בכתבי יד ומהדורות מוקדמות כספר 3 בחיבור De Re Rustica. עם זאת, נראה ברור מתוך משפטי הפתיחה שמדובר בחלק מחיבור נפרד ואולי מוקדם יותר. משום שבחיבור זה אין שום אזכור לפובליוס סילבינוס, שאליו פונה החיבור De Re Rustica. קאסיודורוס מזכיר 16 ספרים של קולומלה, מה שהוביל לסברה ש"על עצים" היה חלק מחיבור שכלל 4 כרכים.

מקורותיו של קולומלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקאטו הזקן ווארו, קולומלה השתמש במקורות רבים שלא שרדו, שהוא אחד הבודדים שמאזכר אותם. אלה כוללים חיבורים מאת קורנליוס קלסוס, הסופר הקרתגי מאגון (אנ'), טרמליוס סקרופה (אנ'), ומקורות יווניים רבים. דודו מרקוס קולומלה, "איש פיקח וחקלאי יוצא מהכלל", עשה ניסויים בגידול כבשים, כשהכלא איילי בר צבעוניים, שהובאו מאפריקה לצורך משחקי גלדיאטורים, עם כבשי בית, וייתכן שהשפיע על תחומי העניין של אחיינו. קולומלה היה בעליהן של חוות באיטליה; הוא מציין ספציפית אחוזות בארדאה (אנ') קרסאולי (אנ') ואלבה, ומדבר שוב ושוב על ניסיונו המעשי האישי בחקלאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולומלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXVI. Columella, p. 426
  2. ^ De Re Rustica, III, 8 : 2
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, סעיף 103.
  4. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXVI. Columella, p. 428
  5. ^ De Re Rustica, III, 8 : 4