קורנית (צמח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "טימין" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס חנקני, ראו תימין.
קריאת טבלת מיוןקורנית
Creeping red thyme.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
תת־משפחה: Nepetoideae
סוג: קורנית
מינים

למעלה מ־350 מינים

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Thymus
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוֹרָנִית (שם מדעי: Thymus) הוא סוג של צמחי תבלין, בני שיח רב שנתיים ממשפחת השפתניים. בסוג נכללים מעל 350 מינים שגובהם הממוצע כ-40 ס"מ ומקורם בדרום אירופה, צפון אפריקה ואסיה. השם "קורנית" ניתן לצמח זה עקב תחושת הקרירות הנוצרת על הלשון בעת לעיסת עלי הצמח. הצמח ידוע גם בשם תימין.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורנית היא צמח כיסוי עשבוני ירוק-עד, צמיחתה מהירה וצפופה, ורוב המינים צומחים לגובה של פחות מ-10 סנטימטרים. הגבעולים משתרשים לכל אורכם. העלים קטנים, מעוגלים ולהם ארומה אופיינית. הפריחה ברוב המינים היא בגווני ורוד, והיא מופיעה בארץ בחודשים אפריל–מאי ובאירופה ביוני-יולי. הזרעים נובטים רק בסביבה מוארת. הקורנית עמידה לקור וליובש, מעדיפה תנאי שמש מלאה ואדמה חולית מנוקזת היטב. קורנית צומחת לרוב בצידי דרכים, באחו וכן בנקבות ובסדקי סלעים.

המין הארומטי ביותר הוא 'בת-קורנית פשוטה' ('Thymus vulgaris'), והוא נקרא גם 'בת-קורנית מצויה'.

הקורנית הייתה ידועה כבר בתקופת המשנה ושמשה למאכל ולתיבול: "חבילי אזוב והסיאה והקורנית קוטם ואוכל" (תוספתא, שבת ט"ו, י"ב).

שימושים במטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנית היא מקור עשיר בברזל ומשתמשים בו רבות בבישול, בבשרים, במרקים ובפרט בבישול בשר כבש, עגבניות וביצים. למרות טעמה החזק, לרוב אינה מסתירה או מטשטשת את טעמם של תבלינים ועשבי תיבול אחרים, ובזכות תכונה זו היא משמשת מרכיב בתערובת התבלינים ארב דה פרובאנס.

קורנית נמכרת בשתי צורות, מיובשת או טריה. כשהיא טריה היא יותר עשירה בטעמים, אבל בו-זמנית לא נוחה לעבודה, וגם לא מתאימה לשימוש לאחר יותר משבוע אחד. קורנית טריה אפשר למצוא בכל עונות השנה, והיא לרוב נמכרת כצרור ענפים שהם גבעולים גזומים של הצמח. הגבעול מורכב מגזע עצי שעליו עלים זוגיים ופרחים. נהוג להשתמש בגבעולי קורנית שלמים כחלק מהבוקה גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים. אפשרות שנייה היא הורדת העלים הירוקים מהגבעול, ואז הגזע העצי הקשה נזרק. קורנית מיובשת שומרת על טעמה יותר מאשר עשבי תיבול אחרים.

רפואה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורנית מכילה salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין). ברפואה העממית משמשת הקורנית בעיקר לטיפול במגוון בעיות במערכת הנשימה, ומקובל בה כי הפעילויות נוגדות חיידקים של הקורנית מסייעות גם במניעת מחלות שמקורן במזון. יש המאמינים כי לשמן הקורנית השפעות מעכבות גדילה של חמישה[דרושה הבהרה] מחוללי מחלה חשובים שמקורם במזון.

מינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל נפוצים המינים הבאים:

  • קורנית הערבות (שם נרדף בת-קורנית הערבות) (Thymus bovei) - נפוצה בנגב ובערבה
  • קורנית מקורקפת (Thymus capitatus, שם נרדף Coridothymus capitatus) - צומח בצפון הארץ ובמרכזה

מינים בולטים נוספים:

  • קורנית הבר (Thymus serpyllum)
  • קורנית לימונית (Thymus citriodorus) - זוהי הכלאה בין בת קורנית פשוטה ל-T.pulegioides
  • קורנית ספרדית (Thymus zygis)

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורנית בוויקישיתוף
Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.