לדלג לתוכן

קו 300 (תצלום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו 300
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
צלם אלכס ליבק
תאריך יצירה 13 באפריל 1984
טכניקה וחומרים הדפס כסף
ממדים בס"מ
רוחב 59 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 32 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קו 300" הוא תצלום עיתונות שצילם אלכס ליבק בשנת 1984 שחשף את הרג המחבל בידי אנשי השב"כ במה שנודע כ"פרשת קו 300".

ערך מורחב – פרשת קו 300

פעולת כוחות הביטחון להשתלטות על ארבעת המחבלים שחטפו את אוטובוס בקו 300 של "אגד", שנסע מתל אביב לאשקלון, התבצעה בשעות הלילה, בקרבת דיר אל בלח. היא הייתה מלווה בקבוצה גדולה של עיתונאים שסיקרו את הכוחות מיד לאחר פעולת ההשתלטות, וביניהם קבוצה של צלמים שתיעדו אותה. לפיכך, הודעת דובר צה"ל כי כל ארבעת המחבלים נהרגו בפעולה לא התקבלה באופן מוחלט. יתר על כן, בהודעה קודמת, שתוקנה נאמר ששני חוטפים נהרגו ושניים נתפסו בחיים.

כשבועיים לאחר התקרית, ב-25 באפריל 1984, פורסם בשערו הקדמי של השבועון "העולם הזה"[1] תצלום של ענת סרגוסטי, המציג את אחד החוטפים כשהוא מוכה בידי יצחק מרדכי. התצלום היה אמור להופיע שבוע קודם לכן, אולם נפסל לפרסום על ידי הצנזורה ובמקומו נשאר בדף חלל ריק. הייתה זו ההוכחה הראשונה שפורסמה לכך שהמחבל נתפס חי. חודש וארבעה ימים לאחר מכן, ב-29 במאי 1984, פורסם בשערו הקדמי של העיתון "חדשות" תצלומו של אלכס ליבק אשר גם בו נראה המחבל חי לאחר ההשתלטות עליו.[2][3] הפרסום של "חדשות" התאפשר כיוון ש"העולם הזה" ו"חדשות" לא היו חברים ב"ועדת העורכים" ולכן לא היו מחויבים להחלטתה לאסור את פרסום התצלומים.[4] תצלום נוסף, שלא פורסם בגלל החלטת הוועדה, צולם על ידי שמואל רחמני עבור עיתון "מעריב". למרות שתצלומו של ליבק לא היה התצלום הראשון, התקבע תצלום זה בתודעה הציבורית כדימוי שייצג את האירוע.

תצלומו של ליבק צולם לפנות בוקר ה-13 באפריל באתר פעולת כוחות הביטחון. המקום היה מואר בתאורה חזקה, שנועדה לעזור לכוחות הביטחון בפעולת ההשתלטות. במישור הקדמי של התצלום מופיעים שני אנשי כוחות הביטחון אוחזים ומובילים מחבל הלבוש בחולצה לבנה. אנשי הביטחון לבושים במעיל "דובון" ופניהם מביטות במצלמה. ברקע התצלום מופיעות חמש דמויות נוספות. הפרסום הראשון של התצלום נעשה בקיטוע של הפריים ובהסתרת זהותם של שני אנשי הביטחון בעזרת ריבועים שחורים שכיסו את פניהם.[5]

התצלום צולם על ממרחק של כשני מטרים, תוך שימוש בצמצם סגור ומבזק מצלמה, שנועד להתגבר על התאורה האחורית החזקה שהפכה את הדמויות לצלליות.[6] לאחר הצילום נדרש ליבק למסור את התשליל לידי כוחות הביטחון, אולם הוא מסר לידיהם סרט אחר, שלא צולם עדיין. ליבק מסר את פיתוח התשליל למעבדה. אולם, פיתוח הסרט נעשה בצורה לא מקצועית, ועל כן חלקו התחתון של הפריים לא פותח כהלכה.

בשנת 2016 נמכר עותק של התצלום במכירה פומבית תמורת 132 דולר, שנתרמו לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.[7]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סלע, רונה, "גלגולו של דימוי בתודעה הציבורית", כתב העת ישראל, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, 2008, עמ' 161–180

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "העולם הזה", גיליון 2434 מ-25 באפריל 1984
  2. ^ אלכס ליבק, אלכס ליבק מצלם את אחד מצילומי העיתונות החשובים בתולדות ישראל: התצלום הנודע של קו 300, באתר הארץ, 27 במאי 2009
  3. ^ יעל שרר, ‏הגיבורות שהושמטו מפרשת קו 300, באתר onlife,‏ 21 במרץ 2017
  4. ^ ראו: רפי מן, בלי חיבוקים, באתר העין השביעית, 2 בספטמבר 2013
  5. ^ ראו: משה הלוי, פרשת אוטובוס קו 300, השב"כ, הצנזורה ועיתון חדשות, באתר חדר המידע, 16 באוקטובר 2003
  6. ^ ראו: אריאלה אזולאי, איך זה נראה לך?: 25 שיחות, 44 תצלומים, הוצאת בבל, תל אביב, 2000, עמ' 83
  7. ^ ראו: מכירה פומבית מס' 133, באתר מונטיפיורי מכירות פומביות, 29 ביולי 2016