אלכס ליבק

אלכס ליבק
לידה	23 ביוני 1944 (בן 80); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
לאום	ישראלי
מקום לימודים	אוניברסיטת מוסקבה
תחום יצירה	צילום
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2005); פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום (2012); פרס משרד החינוך והתרבות (2003) ;

אלכסנדר (אלכס) ליבַק (נולד ב-23 ביוני 1944) הוא צלם ישראלי, המתעד את החברה הישראלית דרך צילום ישיר, שאינו מבוים. במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 פרסם ליבק תצלומים במדורים קבועים בעיתונים "חדשות" ו"הארץ". על יצירתו זכה בשנת 2005 בפרס ישראל בצילום. תצלומיו ממשיכים להתפרסם ב"הארץ".

ילדות ולימודים

אלכס ליבק נולד בתל אביב בשנת 1944. אביו, משה ליבק, עלה לארץ ישראל בשנת 1922 והקים עסק לטקסטיל.^[1] ליבק למד בבית הספר תל נורדאו, ואחר כך בתיכון עירוני ה'. בגיל 15 או 16 קיבל את מצלמתו הראשונה, מצלמת בראוני (Brownie), מידי אביו, שהיה צלם חובב ונהג לצלם חיילים בריטים ולפתח את התצלומים בחדר חושך ארעי בחנות למזכרות שהייתה לו בצומת קסטינה (מלאכי).^[2]

בשנת 1967 סיים לימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודיו הפליג באונייה "תיאודור הרצל" לתקופה בת כתשעה חודשים בברזיל. בברזיל התלווה לאנתרופולוג בשם אנטוניו סוארס (Antonio Suarez) והחל לתעד כצלם חובב את התושבים המקומיים ואת סביבתם. לאחר תשעה חודשים עבר ללונדון, שם למד בבית ספר לצילום (כיום - London College of Communication).

תחילת קריירה והעיתון "חדשות"

בלונדון עבד כצלם ב־BBC, בעזרת אחד המורים שלו^{[דרושה הבהרה]}. ב־1971 שב לברזיל. במהלך שנות ה־70 נדד בין ריו דה ז'אנירו לבין לונדון פריז ולוס אנג'לס. באנגליה הציג תערוכה על חיי היום-יום בעיירה וולברטון ובלונדון תיעד את מהפכת הפאנק ברוק הבריטי ואת תופעת ה"Skinheads" במגרשי הכדורגל. בהוליווד עבד במשך שנתיים כצלם סטילס בסרטים. באוניברסיטת ברקלי הציג תערוכה על חיי האינדיאנים באמזונאס. בסן פרנסיסקו בגלריה Zuny הציג תערוכה של תצלומי רחוב מברזיל.

ליבק חזר לישראל למלחמת יום הכיפורים אך לא גויס. ב-1981 הגיע עם אשתו, אמנית פלסטית במקצועה, לאשקלון, כדי לתעד את פרויקט שיקום השכונות. הוא נעזר בשירותי המעבדה של סטודיו לצילום חתונות תמורת צילום שתי חתונות בשבוע. באותה שנה החל לעבוד עם רינו צרור בעיתון "אנשים" וביחד איתו עבר ל"חדשות".

באפריל 1984 צילם את תמונת "קו 300", שפורסמה בעיתון "חדשות" בה נראים שני אנשי שב"כ מובילים את אחד מחוטפי קו 300, כשהוא עדיין בחיים.^[3] התצלום עורר את פרשת קו 300.

שנות העיתון "הארץ"

כאשר "חדשות" נסגר ב־1993, עבר ליבק ל"הארץ" והפך לחבר קבוע במערכת. ב"הארץ" מפרסם ליבק את המדור הצילומי "הארץ שלנו" והמדור "המאה ה־21". בנוסף צילם ל"הארץ" בשנת 2005 סדרה של תמונות שמתעדות את העוני בישראל. בשנת 2003 הוענק לליבק "פרס משרד החינוך והתרבות לצילום". בשנת 1993 הוענק לליבק פרס על שם ריטה פורצקי לצילום מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 2013 הוענק לליבק פרס מוזיאון ישראל על מפעל חיים.^[4]

ב-2010 פוטר ליבק מעיתון "הארץ", כשנתיים לפני מועד יציאתו לגמלאות,^[5] אך הוא ממשיך לעבוד עבור העיתון.

פרסם חמישה ספרי צילום: "עין לציון" בעריכת דוד טרטקובר, "סרנדה תל אביבית" (שירים של אלתרמן וצילומים של ליבק), "הארץ שלנו" ו"כמו כלב" בהוצאת "כתר" (שכולו תצלומים של כלבים) ו"ישראל: המאה העשרים ואחת".

ליבק מרצה במכללה חברתית כלכלית ומלמד קורסי צילום רחוב וצילום דוקומנטרי יחד עם פליקס לופה.

בשנת 2014 הוצגה תערוכת צילומים נדירים בהם ליבק תיעד את חייהם וסביבתם של ילדים חולי סרטן, בשיתוף עמותת חיים.

ב-22 בדצמבר 2014 עוכב לחקירה במשך שעות אחדות, יחד עם העיתונאי גדעון לוי, בחשד של הפרת צו אלוף (על כניסתם לכפר בשטח A) והעלבת חייל.^[6]

בשנת 2020 נורית טל-טנא אצרה תערוכת צילומיו.

משפחה ופעילות ציבורית

ליבק הוא חבר מרצ, בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב ברשימתה במקום ה-100, בבחירות לכנסת העשרים - במקום ה-101, ובבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום 97. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במקום ה-89 ברשימת המחנה הדמוקרטי. בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-96 ברשימת מרצ.

ליבק היה בן זוגה של שרי אנסקי עד מרץ 2014. יש להם בן בשם חיים.

בשנת 2022, הנחה קבוצת צילום טיפולית במרכז רפואי לבריאות הנפש לב השרון במשך שנה. הקבוצה תועדה בסרט "הקבוצה של אלכס" שביים יונתן ניר.^[7]

המשפט

ליבק עמד במרכזו של דיון משפטי תקדימי שעסק בהתנגשות שבין חופש היצירה לפגיעה בפרטיות. בשנת 2002 נתבע ליבק על ידי אדם חרדי שצולם על ידו במקום ציבורי על רקע תמונת פרסומת של נערה בלבוש נועז. הוא איים על ליבק לבל יצלמו אך ליבק השיב כי הצילום הוא לצורך פרטי ולא יפורסם. כעבור זמן פורסמה התמונה במדורו של ליבק "הארץ שלנו" בעיתון "הארץ". האיש תבע את ליבק על פגיעה בפרטיותו וברגשותיו. בית משפט השלום בתל אביב מצא את ליבק אשם בהפרת פרטיותו, שכן לפי נסיבות התובע היה בפרסום התמונה כדי להשפילו או לבזותו בעיני החברה שאליה הוא משתייך. הוא הטיל על ליבק ועל "הארץ" סכום פיצויים בסך 20,000 ש"ח.^[8]

ליבק ו"הארץ" ערערו על פסק הדין, אשר לטענתם יעקור את אומנות הצילום העיתונאי, שכן מעתה הוא יחייב צלמי עיתונות לתת את הדין על ביזיונו של אדם שצולם על ידם. בשנת 2006 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורם וביטל את תשלום הפיצויים.^[9] בפסק דינו כתב השופט כי התובע היה מודע לאופיו של המקום והוא שהה בו מתוך בחירה חופשית, ולכן היה עליו לקחת בחשבון את ההשלכות של מעשהו. התובע ערער על פסק הדין בבית המשפט העליון, ובשנת 2008 ביטלו שופטי בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והותירו את תשלום הפיצויים על כנו. השופטים נמנעו מדיון עקרוני בנושא עצמו ואת החלטתם לקבל את ערעורו של התובע תלו בהפרת הבטחתו של ליבק לתובע שלא יפרסם את התצלום.^[10]

פרס ישראל

אלכס ליבק זכה בפרס ישראל לצילום לשנת 2005, התשס"ה. בנימוקי השופטים נאמר: "אין עוד צלם כאלכס ליבק המעורה כל כך בחוויה הישראלית. הוא ניחן במחויבות ומשמעת, ראיה מקורית ונוקבת, לעיתים אירונית של המציאות הישראלית על המובלעות הנידחות שלה. ליבק מצלם מתוך חירות מחשבתית ואמפתיה ומתוך התבוננות פואטית במחוות הרגעיות של המתרחש ברחוב הישראלי".^[11]

אף על פי שאלכס ליבק ידוע בהשקפותיו האנטי-ממסדיות הוא הגיב בהתרגשות על קבלת הפרס ואמר: "אמנם הפרס הזה ניתן על ידי הממסד אבל לא הממסד קובע מי יקבל אותו. מי שישב בחבר השופטים אלו אנשים שאני מאוד מעריך".

ספריו

עין לציון בעריכת דוד טרטקובר, הוצאת עם עובד, 1994.
סרנדה תל אביבית, עם נתן אלתרמן (שירים), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
הארץ שלנו, הקדמה: דניאל בן סימון, הוצאת משרד הביטחון והוצאת כרמל, 2000.
כמו כלב, בעריכת דוד טרטקובר, הוצאת כתר, 2005.
ישראל: המאה העשרים ואחת, הקדמה: רונית מטלון, הוצאת כרמל, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכס ליבק בוויקישיתוף

אוסף אלכס ליבק מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
אלכס ליבק, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
אלכס ליבק, באתר פרס ישראל
בלוג התמונות של אלכס ליבק
הבלוג של אלכס ליבק, באתר חד"ש
שגיא גרין, החייל אלכס ליבק, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
הארץ שלנו – תערוכת תמונות
אוסף אלכס ליבק מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
שרית פוקס, פותח צמצם, באתר nrg‏, 22 באפריל 2005
שירה סתיו, על ספרו "ישראל: המאה העשרים ואחת", באתר הארץ, 4 ביוני 2008
רוגל אלפר, "שלטון הרחוב": ריאיון עם הצלם אלכס ליבק, באתר nrg‏, 14 ביוני 2008
סיון קדמי, אלכס ליבק, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
ברחובות שלנו, ראיון בגיליון 003 במגזין הצילום קומפוזיציה
"ארכאולוג ההווה" - ראיון היסטורי עם הצלם אלכס ליבק באתר הצילום הישראלי MegaPixel ‏
עמיחי אתאלי, חשיפה מלאה: ריאיון עם אלכס ליבק, באתר nrg‏, 14 באפריל 2011
דניאל צ'צ'יק, רמזים על התרבות שלנו – ריאיון עם אלכס ליבק(הקישור אינו פעיל), "הארץ", 18 ביולי 2013
רועי כ"ץ מראיין את אלכס ליבק בתוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב, 18 באוקטובר 2013
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם אלכס ליבק, באתר iCast‏, 23 באפריל 2014
עופר מתן, ‏אלכס ליבק: "שונאים אותי כי אני מראה את מה שלא רוצים לראות", באתר "Time Out ישראל", 26 במרץ 2015
יורם יובל, שיחת נפש עם אלכס ליבק, הטלוויזיה החינוכית, 4 במאי 2017
אלכס ליבק‏, הייתי משוכנע שנכשלתי בטבילת האש הראשונה שלי כצלם עיתונות, באתר וואלה, 18 באפריל 2018
נירית אנדרמן, אלכס ליבק: "המנטרה שלי היא לצלם את הסוף של המדינה, את הרקוויאם שלה", באתר הארץ, 20 באפריל 2023
אלכס ליבק, בלוג צילום: פריימים שמשתבחים עם השנים כמו יין, באתר הארץ, 21 במאי 2023
אלכס ליבק, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
אלכס ליבק, באתר Discogs (באנגלית)
אלכס ליבק, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שגיא גרין, החייל אלכס ליבק, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
^ עידו גנוט, "ארכאולוג ההווה - ריאיון עם אלכס ליבק" - באתר הצילום הישראלי MegaPixel ‏
^ אלכס ליבק, הצנזורה הצבאית והגנתה על תרבות השקר, באתר "קוץ", גיליון 01, מאי 2024
^ אלי ערמון אזולאי, הצלם אלכס ליבק זכה בפרס מטעם מוזיאון ישראל, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
^ רועי ברק, ‏צלם העיתונות אלכס ליבק: "אני מפחד להסתכל על הפנסיה שלי", באתר גלובס, 22 בינואר 2012
^ גדעון לוי עוכב לחקירה לאחר שנכנס ללא אישור לשטח פלסטיני, באתר גלי צה"ל, 22 בדצמבר 2014
גדעון לוי, מי יורק על מי, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
^ מלחמת שחרור: איך חיים עם הלם קרב - והאם אפשר לצמוח מתוך הטראומה?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:29)
^ מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, באתר העין השביעית, 22 בינואר 2004
^ ע"א (ת"א) 1974/04 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואחרים נ' מנשה דרור צדיק, ניתן ב-29 ביוני 2006
^ רע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואחרים, ניתן ב־13 באוגוסט 2008
^ פרס ישראל בצילום לאלכס ליבק - שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה היום על זכייתו של הצלם אלכס ליבק בפרס ישראל בתחום הצילום לשנת התשס"ה - 2005, באתר cms.education.gov.il

[1] שגיא גרין, החייל אלכס ליבק, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005

[2] עידו גנוט, "ארכאולוג ההווה - ריאיון עם אלכס ליבק" - באתר הצילום הישראלי MegaPixel ‏

[3] אלכס ליבק, הצנזורה הצבאית והגנתה על תרבות השקר, באתר "קוץ", גיליון 01, מאי 2024

[4] אלי ערמון אזולאי, הצלם אלכס ליבק זכה בפרס מטעם מוזיאון ישראל, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013

[5] רועי ברק, ‏צלם העיתונות אלכס ליבק: "אני מפחד להסתכל על הפנסיה שלי", באתר גלובס, 22 בינואר 2012

[6] גדעון לוי עוכב לחקירה לאחר שנכנס ללא אישור לשטח פלסטיני, באתר גלי צה"ל, 22 בדצמבר 2014
גדעון לוי, מי יורק על מי, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014

[7] מלחמת שחרור: איך חיים עם הלם קרב - והאם אפשר לצמוח מתוך הטראומה?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:29)

[8] מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, באתר העין השביעית, 22 בינואר 2004

[9] ע"א (ת"א) 1974/04 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואחרים נ' מנשה דרור צדיק, ניתן ב-29 ביוני 2006

[10] רע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואחרים, ניתן ב־13 באוגוסט 2008

[11] פרס ישראל בצילום לאלכס ליבק - שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה היום על זכייתו של הצלם אלכס ליבק בפרס ישראל בתחום הצילום לשנת התשס"ה - 2005, באתר cms.education.gov.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)